נושאים נוספים
	התקשרות גליון 761 - כל המדורים ברצף
	להמשיך את האין-סוף לשכל וללב האנושיים
	לא להיות יהודי גלותי
	מקבציאל – הוראות בענייני תורה, הלכה ומנהג
	פרשת משפטים
	שם מצורף
	הלכות ומנהגי חב"ד

בשנת תשכ"ז קרא הרבי לקבץ ענייני תורה הלכה מרבותינו בתור 'הקהל' – למען ילמדו "בניהם אשר לא ידעו"... * לקט התייחסויות בענייני תורה והלכה, וגם "מפי השמועה" * האם מברכים לישב בסוכה על נטילת לולב בסוכה? * על הנחת אבן-פינה בחול-המועד * ומדוע חשוב שהבנות יישארו בראש-השנה במקום לימודן

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

בהתוועדות שבת קודש פרשת נח תשכ"ז הורה הרבי (הדברים על-פי הנחה בלתי מוגהת):

בהימצאנו בשנת "הקהל" – הרי כאן המקום לעורר אודות "הקהלת" (ליקוט) עניני תורה מרבותינו נשיאינו: מנהגים ופסקים השייכים להלכה למעשה, "ביכלעך" חסידות, מכתבים, רשימות או שיחות-קודש ועל דרך זה מנהגים מחסידים הראשונים ברי-סמכא.

– זאת על-פי רצון רבותינו נשיאינו בכלל וכ"ק מו"ח אדמו"ר בפרט שנאמרו בחיות יתרה, אודות גודל חשיבות הענין –

וישלחום לכאן, על מנת שתהיה יכולת להביאם לידי פועל בדפוס וכיוצא-בזה, "למען ילמדו" כפשוטו, עד שגם "בניהם אשר לא ידעו גו'", יקויים זה אצלם.

בהתאם להוראה זו מקדישים אנו הפעם את הרשימה למקבץ הוראות בתחומי הלכה ומנהג.

נטילת לולב בסוכה

בהתוועדות שמחת בית השואבה תשכ"ד השמיע הרבי שיחה עיונית תורנית. השיחה נסבה על מה שאיתא בסידור אדמו"ר הזקן "מצות נטילתו (של הלולב) בסוכה הוא מצווה מן המובחר". החקירה היא, האם זה דין בסוכה או דין בלולב. הרבי האריך בכך, שאכן מצד מצוות סוכה צריכה נטילת לולב להיות בסוכה, וכל-שכן וקל-וחומר מהעובדה שעל האכילה והשתייה להיות בסוכה, מטעם "תשבו כעין תדורו". ומה שכותב אדמו"ר הזקן "מצוות נטילתו בסוכה היא מצווה מן המובחר", שמזה משמע שזה דין בנטילת לולב, כוונתו להוסיף על הנ"ל. כלומר:

נוסף לכך שמצד מצוות סוכה נדרשת נטילת לולב בסוכה [וזה יותר מסתם מצווה מן המובחר] הנה גם מצד דיני לולב מצווה מן המובחר שתהיה נטילת לולב בסוכה. ו'הנפקא מינה' היא, כי אם זה רק מטעם דיני סוכה הנה בעת ירידת גשמים, שפטורים אז מן הסוכה, אפשר ליטול את הלולב בבית; לעומת זאת, אם זה "מצווה מן המובחר" מטעם דיני לולב, כדאי להמתין עד שיפסקו הגשמים מלירד, עיין שם בארוכה.

[תורף הדברים הובא ב'ליקוט שיחות' כרך כ"ב שיחה ב' לפרשת אמור, מלבד פרטים אחדים שנשמטו ולא הובלטו שם דיים].

לכוון בברכת לישב בסוכה על הנטילה

אחד האורחים החשובים ששהו בחצרות קודשנו באותו חודש תשרי (תשכ"ד), היה הרב יחיאל-מיכל דוברוסקין ז"ל, שנמנה עם מוזמני סעודת יום-טוב בדירת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, במחיצת הרבי. בהזדמנות זו שאל מאת רבנו: לפי מה שנתבאר בהתוועדות שמחת בית השואבה (הנ"ל) מהראוי אם-כן שיברכו 'לישב בסוכה' על נטילת לולב.

והשיב רבינו: אכן, משום כך מן הראוי לאכול מזונות אחר נטילת לולב, והברכה תעלה גם על נטילת לולב.

ותהה הרב דוברוסקין: והרי זה לפני התפילה.

ותוכן תגובת רבינו: נו! [=כלומר: מה בכך?].

[בהמשך לכך, ב'כינוס תורה' שנערך באסרו חג-הסוכות התכבד הרב דוברוסקין הנ"ל לדבר, והאריך לבאר כיצד ייתכן שברכת "לישב בסוכה" על המזונות – שאמורה להיות עובר לעשייתן – תועיל לנטילת לולב שקדמה לה. והוכיח מכמה מקומות, שבמצוות סוכה מצינו גדר שברכה תועיל לפעולה שקדמה לה].

מכאן המקור למובא ב'אוצר מנהגי חב"ד' אלול-תשרי עמ' רצג, וזה לשונו: "מחמת שנטילת לולב צריכה להיות בסוכה דווקא, יש מקום לחייבה בברכת 'לישב בסוכה', ועל כן מן הראוי [=אולי יש לדייק: יש מקום] לאכול מזונות אחרי נטילת הלולב, וברכת לישב בסוכה תעלה גם על הנטילה הקודמת (מפי השמועה, בשם כ"ק אדמו"ר)".

כל זה על-פי רשימת הרה"ג ר' יהודה לייב שפירא ראש ה'ישיבה-גדולה', מיאמי רבתי ("הערות וביאורים" גליון תתקעא ש"פ וישב-חנוכה תשס"ט (עמ' 65-62)).

להתיר דברי 'חול' בזמן ה'מועד'?

בכ"ד אדר ב' תש"ל פנתה הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית באה"ק לרבי בשאלה ('ימי תמימים' כרך ד' עמ' 261): "היות ואשר בחול-המועד פסח מתוכנן כנס כללי של אנ"ש בנחלת-הר-חב"ד, אולי לעשות בהזדמנות זו הנחת אבן-הפינה לבית-הכנסת ולהזמין את מר... ולכבדו כראוי, שישתדל עבור בניית בית-הכנסת?".

כעבור יום רושם הרב אפרים וולף את התשובה שנמסרה במהלך שיחה טלפונית על-ידי הרב חודוקוב (ימי תמימים שם עמ' 264):

בקשר להנחת אבן הפינה בחול המועד, הערתם כי יש שאלה של בנייה בחול המועד...

ובאותו עניין: בח' באדר-א תש"ל נלב"ע הרה"ח ר' שניאור זלמן הלוי דוכמן ז"ל (בעל מחבר ספר 'לשמע אזן'). באותה תקופה היתה שביתה של עובדי בתי החיים בניו-יורק, ואת הקבר נאלצו לכרות בני המשפחה והידידים בעצמם, וגם המצבה טרם סודרה עד ערב פסח.

כאשר ניגש בנו של המנוח, הרה"ח ר' ישראל, אל הרבי, לקבל מצה בערב פסח, אמר לו הרבי:

הלוא ידעת כי אני נמצא שם [=בבית החיים], מדוע לא דאגת שלא יקימו את המצבה בחול-המועד?!

רצונו של הרבי התבצע, כי אמנם באותם ימים הביאו את המצבה על מנת להקימה בחול-המועד, אך לא העמידו אותה אלא עד לאחר סיום החג ('לשמע אזן', נ.י. תשמ"ט עמ' קע).

קריאת מגילה מספק במקום ודאי?

סח הרה"ג ר' ניסן אהרן טוקצינסקי:

"הייתי פעם אצל הרבי מליובאוויטש בחודש אדר והוא שאלני מתי אני חוזר לארץ-ישראל. אמרתי לו שאני מזדרז לחזור לפני פורים, כדי לקיים את מצוות קריאת המגילה מדאורייתא... הרבי הביט בי בפליאה, אך אני הדגשתי, כי אמנם לכל העולם מצוות קריאת המגילה היא מדרבנן, אולם לי היא מצווה דאורייתא!..

"ביטוי זה תבע הסבר, ואכן מיד הסברתי:

"אבא מארי סבור כי בשכונת עץ-חיים [=במערב העיר] חייבים במגילה בי"ד באדר. יוצא אפוא, כי בשעה שאני קורא את המגילה בשכונת עץ חיים בי"ד באדר אני מקיים כיבוד אב שהיא מצווה דאורייתא".

"הרבי פרך את דברי על אתר: 'טוב ויפה הדבר רק אם אתה נמצא בירושלים, אבל כשאתה שוהה בניו-יורק, שחיובה בי"ד אינו מוטל בספק, מהיכי תיתי שמותר לך לנסוע לירושלים ולהכניס עצמך לספק?'.

"קיבלתי את דברי הרבי, ושלחתי מברק לבני משפחתי שלא ימתינו לי לפורים, כי השנה אחגוג את הפורים בניו יורק"... (מתוך ראיון לכתב-העת 'משפחה', י"א תשרי תשס"ט עמ' 62).

אל ידור יחידי

"כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין בזה שר"ס [החסיד ר' סנדר רייזין (תר"נ-תשח"י)] לא יישאר יחידי בביתו [אחר פטירת רעייתו בכ"ב מרחשון תשי"ב] וציוה להנהלת הישיבה שיסדרו שידורו עמו ב' בחורים" (מתוך 'תולדות ר' אברהם הרופא' עמ' 51).

חתן דומה למלך

ב'קבלת פנים' שלפני חתונת הרה"ח ר' אברהם-אבא הרופא זליגזון (בנר ה' דחנוכה תשי"ב) ביקש החתן למזוג כוס לרבי. הרבי מיאן באומרו, ש"חתן דומה למלך" ואינו מתאים לכבודו לשרת בעת חתונתו.

ושוב, בדרכם לחופה דייק החתן שהרבי ילך לפניו, והעיר – פעם נוספת – שחתן דומה למלך ולכן ילך בראש. (תולדות ר' אברהם הרופא עמ' 143).

מוטב שיאמרו תהילים במוסד מהדיבורים בבית

"בשני ימים דראש-השנה... בכל רגע פנוי לאמר תהילים" – זו הוראת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע במכתב הכללי הפונה לתלמידי הישיבות (מכ' י"ג אלול תרצ"ז, נדפס גם ב'קובץ מכתבים' שבסוף ספר תהילים 'אהל יוסף יצחק'). מתברר שהוראה זו שייכת גם לבנות.

כך ניתן להסיק מ'יחידות' שזכה לה הרה"ג הרב יעקב שלאמה שליט"א, מנהל בית רבקה בצרפת. בראיון ל'כפר-חב"ד' (גיליון 1309 עמ' 25) סיפר על 'יחידות' שהיתה לו אצל הרבי בשנת תשכ"ט, ובה הורה לו הרבי להשאיר את התלמידות בימים הנוראים במוסד. לצורך כך, הוסיף הרבי, יש לדאוג שיבואו מפריס כמה חסידים היודעים לעבור לפני התיבה.

וכך התבטא אז הרבי: "אני יודע שכשהנערות נמצאות במוסד הן אומרות תהילים במשך כל ראש-השנה. ואילו אם יימצאו בבית – איני יודע על מה ידברו שם ליד השולחן...".