אמירת פרק הרבנית
קראתי בעניין רב את המאמר ב'התקשרות', בדבר סדר אמירת פרקי התהילים שלאחר התפילה. אך תמהתי בראותו מביא את המנהג החדש בדבר אמירת פרקה של הרבנית ע"ה. מתי נברא מנהג זה?
הרבנית היא כמובן אשה צדקנית, רעייתו של רבנו זי"ע, אך מכאן עד 'נשמה כללית' ו'התקשרות' עוד מרחק רב.
ומה שנהגו כמה יחידים לומר את פרקה לפני פטירתה, הוא על-דרך אמירת פרקו של כל בן משפחה, לזכותו (ועל-דרך-זה יהיה לימוד משניות לעילוי נשמתה), אך לאחר הפטירה – האמירה הוא משום התקשרות, וזאת לא מצינו.
מנהג זה של אמירת פרק הרבנית, הוא מהמנהגים החדשים שלא היו מקדם (ומטעמים מובנים נתרבה אצל הנשים), ולאחרונה נתפרסם על-ידי ה'דבר מלכות', אך אין מקומו בגיליון המיוחס 'התקשרות'.
אשמח לשמוע דעתכם בזה.
הרב שמעון העלינכער
תגובה
א. לשיטתיה, לא הבנתי מה החילוק בין לפני ואחרי ההסתלקות – הרי להדיא הביא רבנו בנדון זה מאמר חז"ל "יש בגר בקבר", ומאי גרעא ח"ו הרבנית בזה?
ב. כנראה לא ידוע לשואל על דבר השיחות הרבות והמפורשות (כ"ב שבט תשמ"ט, תש"נ, תשנ"ב ועוד) אודות הקמת מוסדות על שמה; נתינה לצדקה בגימטרייה דשמה; המדובר אודות "זרעה בחיים" על-ידי "הליכה באורחותיה והתנהגות ברוחה" (!); נתינת שמה לילדות; שהסתלקותה כבת נשיא הדור פועלת עלייה בכל בני-ישראל (!!!) (קונטרס "בך יברך ישראל" בתחילתו), ועוד ועוד. הלזה לא יקרא 'נשמה כללית'?
ג. אידי ואידי איתנהו ביה: 'מנהג ישן' – משום שכך נהג רבנו, וחסידים נוהגים במנהגי הרביים שנהגו ברבים; ו'מנהג חדש' הוא – משום שחידש רבינו שביום זה החלה 'תקופה חדשה', ודיבר במעלתו של יום זה בסגנון וביטויים שלא שמענו אפילו בימי יארצייט של שאר רבותינו נשיאנו.
אחד מאנ"ש בצפון (שמכתבו של הכותב הובא לפניו) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
