אגם (משמאל) בהדלקת החנוכייה בשדרה החמישית במנהטן

בערב שבת-קודש זה יועלה אור החנוכה במיליוני בתים יהודיים בעולם. אור החנוכה יזרח גם מאלפי החנוכיות הציבוריות שמציבים שלוחי חב"ד בעולם, בכיכרות הערים ובשדרות המרכזיות, כדי להזכיר למיליוני יהודים, הזקוקים לתזכורת, שהיום חנוכה.

גם בשדרה החמישית המפורסמת של מנהטן יועלה האור ב"חנוכייה הגדולה בתבל". את החנוכייה עיצב האמן הנודע יעקב אגם. החנוכייה בנויה מקווים אלכסוניים נקיים ומודרניים, אשר בה-בעת מזכירים גם את מנורת המקדש כפי שצוירה על-ידי הרמב"ם.

בהשראת מנורת המקדש

יעקב אגם (75) הוא יליד ראשון-לציון, ושמו הולך לפניו בכל העולם. את חייו ופעילותו הוא מחלק בין ישראל, פאריס וארצות-הברית. יצירותיו המונומנטליות מפארות ערים גדולות בארה"ב, באירופה, במזרח הרחוק, בדרום אמריקה ועוד.

עם השנים נוצר קשר חם מאוד בינו ובין חסידות חב"ד. על הקשר הזה ועל עיצובה של חנוכיית-הענק, מספר אגם: "חסידי חב"ד פעלו ופועלים להפיץ את אור היהדות בכל מקום, ומשום כך תמיד מצאתי לנכון לסייע להם וליטול חלק במפעלם החשוב. לפני כשש-עשרה שנים פנו אליי בבקשה לעצב להם חנוכיית-ענק כדי להציבה ברחובה של עיר. את החנוכייה, בגובה כעשרה מטרים, שהוא הגובה המירבי המותר על-פי ההלכה, עיצבתי בצורה המושפעת מצורת הקנים האלכסונית של מנורת המקדש. החנוכייה הראשונה הוצבה בשדרה החמישית במנהטן. לאחר מכן הציבו החסידים עוד שתי מנורות כאלה - בוונקובר שבקנדה ובלוס-אנג'לס שבקליפורניה".

משמעות האור והצל

דגם מוקטן של החנוכייה שעיצב העניק אגם לרבי מליובאוויטש. "הרבי רווה נחת מהיופי ומהעדנה המיוחדים שהענקתי לחנוכייה", אומר אגם ומוסיף, "בכלל, הרבי היה ער ומודע מאוד למשמעות החזותית של הדברים. אינני מתכוון רק להבנה אמנותית, אלא ליכולת לראות ולחוש דברים שמעבר לשפה המילולית".

אגם מספר עוד כי על-פי בקשת הרבי, נהג הוא לשלוח אליו מדי פעם תמונות ואלבומים של עבודותיו. הרבי הגיב על עבודות אלו בכתב או בעל-פה. פעם כתב לו מכתב ארוך העוסק באמנות ובין השאר נאמר בו: "הצל, במבט ראשון עניינו שמסתיר על האור והמקור. אבל על-פי תורתנו תורת-אמת ובנוסח חכמינו במשנתם ש'כל מה שברא הקב"ה בעולמו ברא לכבודו', הרי גם הצל הוא חלק מזה. זאת אומרת, שבאם מעמידים הצל בצורתו המתאימה ובמקומו המתאים, הרי גם הוא נהפך למקור השפעה כמו האור. אף שגילוי אור זה והשפעתו הוא באופן אחר מגילוי והשפעת אור כפשוטו".

לדעת "לראות"

"היהדות מעניקה משמעות רבה לערך החזותי", מוצא יעקב את הזווית היהודית בעבודתו. "המילה עוצרת וקובעת, ולכן גם פוגעת, אבל הצורה היא דבר חי המתהווה ומשתנה. אין צורה בטבע שאינה משתנה. המילה היא שלב נמוך של ביטוי. מעליה נמצא הפיוט. מעל לפיוט עומד השיר. גבוה מהשיר הוא הניגון. אך מעל כל אלה, ישנם השקט והדממה שבצורה. רוב בני-האדם אינם יודעים 'לראות', ועל-כן הם נאלצים להעביר הכול למילים".

יעקב אגם רואה לעצמו זכות גדולה להשתתף במלאכת הפצת היהדות הנעשית על-ידי שלוחי חב"ד. "בדבריו ובפעולותיו העניק הרבי מליובאוויטש משמעות לחייהם של רבים ועורר את אמונתם הנסתרת והחבויה. באמצעות שליחיו נתן תנופה רוחנית גדולה, הדולקת ומאירה בכל העולם, ואני שמח שיש לי חלק בכך", אומר אגם.