חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:42 זריחה: 6:09 י"ד בחשון התש"פ, 12/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

השפעתו של מרדכי היהודי על ה'סמוך' וה'נראה'
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 763 - כל המדורים ברצף
השפעתו של מרדכי היהודי על ה'סמוך' וה'נראה'
פרשת תצווה
הלכות ומנהגי חב"ד

מהי המשמעות הפנימית שכרכים המוקפים חומה וכל הסמוך והנראה, נחשבים כשושן הבירה? * בכוחו של "מרדכי היהודי" שבכל דור לפעול גילוי הנס גם במי ש"חומת" התורה אצלו חרבה * דווקא בזמן חושך הגלות התאפשר גילוי נעלה כל-כך של אור החסידות על-ידי רבותינו נשיאנו * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. אודות ה"איש יהודי" – נאמר1 ש"היה בשושן הבירה", אשר, להיותה עיר הבירה של אחשורוש שהיה "מולך בכיפה"2, היתה בירת כל העולם כולו, ובה היה נס פורים באופן ש"היהודיים אשר בשושן נקהלו בשלשה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אותו יום משתה ושמחה"3, מה שאין כן "שאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו גו' ביום שלשה עשר לחודש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אותו יום משתה ושמחה"4.

והנה, אף שבמגילה נתפרש רק החילוק בין שושן (בט"ו) לשאר ערים (בי"ד), נתבאר במשנה5 שגם "כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון [בין בארץ בין בחוצה לארץ6, אלא שבארץ-ישראל הרי זה מצוי יותר] קורין בט"ו" (כמו שושן), "דאמר קרא7 על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות וגו', מדפרזים בארבעה עשר מוקפין בחמשה עשר"8, ו"יליף (גזרה שוה) פרזי פרזי, כתיב הכא על כן היהודים הפרזים, וכתיב התם9 לבד מערי הפרזי, מה להלן מימות יהושע בן נון, אף כאן מימות יהושע בן נון"8.

ובביאור הטעם "למה תלו הדבר בימי יהושע" [אף ששושן הבירה לא היתה מוקפת חומה מימות יהושע אלא מימות אחשורוש] – איתא בירושלמי10 (והביאו הרמב"ם11) ש"חלקו כבוד לארץ-ישראל שהיתה חריבה באותן הימים [שהרי "במלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה" (שלא לבנות בית המקדש)12, ו"אז היתה בטלה מלאכת בנין בית אלקים" משך זמן13, וכיוון שהגאולה (מגלות בבל) היתה רק לאחרי זה, נמצא, שבאותו הזמן היתה ארץ-ישראל חריבה], ו(לכן)תלו אותה מימות יהושע בן נון", "כדי14 שיהיו קוראין כבני שושן, ויחשבו כאילו הן כרכין המוקפין חומה, אף-על-פי שהן עתה חרבין, הואיל והיו מוקפין בימי יהושע קורין בט"ו, ויהיה זכרון לארץ-ישראל בנס זה".

ונוסף על הכרכים המוקפים חומה עצמם – "כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו", "סמוך אף-על-פי שאינו נראה, נראה אף-על-פי שאינו סמוך", "נדון ככרך"15, שקורין בט"ו.

ב. וביאור העניין על דרך החסידות16:

מוקפים חומה – קאי על תורה, כמאמר רז"ל17 "חומה זו תורה", ש"מגנא ומצלא"18. ובמעמד ומצב כזה לא זו בלבד שאין לחשוש מפני צר ואויב, אלא עוד זאת, שיכולים להלחם בשונאיהם "בשלשה עשר בו ובארבעה עשר בו", ובמילא, חוגגים ימי הפורים בחמשה עשר, שבו "קיימא סיהרא באשלמותא"19.

וזהו שנאמר במרדכי "איש יהודי היה בשושן הבירה" – כי, להיותו "כמשה בדורו", שעל-ידו ניתנה התורה, מובן ופשוט שמקומו היה בשושן הבירה, עיר מוקפת חומה, שמורה על מעמד ומצב שה"חומה זו תורה" היא בשלימות.

ופעולתו של מרדכי – "איש יהודי היה בשושן הבירה" – היתה (לכל לראש) בנוגע ל"היהודיים אשר בשושן":

ובהקדם הדיוק בתיבת "יהודיים" בב' יודי"ן (כמו שכתוב בפסוק זה ובכמה מקומות במגילה) – כפי שמבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בשיחה20 בשם הצמח-צדק, ש"יהודיים" בב' יודי"ן קאי הן על אלה שהיו"ד שלהם הוא מנפש האלקית, יצר טוב, והן על אלה שהיו"ד שלהם הוא מנפש הבהמית, יצר הרע, כדרשת חז"ל21 על הפסוק22 "וייצר ה' אלקים את האדם", "בשני יודי"ן, שני יצרים ברא הקב"ה אחד יצר טוב ואחד יצר רע".

וכשם שבנוגע לגזירה כתיב23 "אשר אמר המן .. ביהודיים (בב' יודי"ן) לאבדם", כיוון שהמן רצה לאבד (לא רק יהודים יראי אלקים, יהודים של יצר-טוב, "פרומע אידן", אלא) את כל היהודים, כל אשר בשם יהודי יכונה – כמו כן גם כש"נקהלו ועמוד על נפשם"24, כתיב25 "ויקהלו היהודיים (בב' יודי"ן) אשר בשושן", היינו, שפעולתו של מרדכי היתה לא רק על היהודים המתנהגים על-פי היצר-טוב, ועד שהיצר-טוב מושל בהם, אלא גם על היהודים המתנהגים על-פי היצר-הרע, ועד שהיצר-הרע מושל בהם26!

וטעם הדבר – כיוון שב"שושן הבירה" ראו במוחש, בעיני בשר, את נס הגאולה באופן ד"ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם"27, "הרוג בשונאיהם"24, החל מ"אויבי איש אנשי ביתו"28, שקאי על היצר-הרע29, הגוף ונפש הבהמית, שיתהפכו לטוב, כך שגם אצלם נעשית השלימות ד"מוקף חומה", "קיימא סיהרא באשלמותא".

ג. ונוסף על הפעולה בנוגע ל"היהודים אשר בשושן", שהיא מוקפת חומה – פעל מרדכי גם על כל היהודים הנמצאים בעיירות שעכשיו אינם מוקפים חומה, כיוון שהיו מוקפות חומה בימות יהושע בן נון:

מוקפות חומה מימות יהושע בן נון – מורה על שלימות בני-ישראל בכניסתם לארץ-ישראל: "ארץ" – כמאמר רז"ל30 "למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה", ו"ישראל" – ראשי-תיבות "יש ששים ריבוא אותיות לתורה"31, כנגד ששים ריבוא בני-ישראל, שיש לכל אחד ואחד מישראל אות בתורה, שלכן, כל אחד ואחד מישראל הוא במעמד ומצב ד"מוקף חומה" – "חומה זו תורה" – האות שלו בתורה, שרשו ומקורו.

אמנם, יתכן שיהודי נמצא במעמד ומצב ש"ארץ-ישראל" שבו חרבה לפי שעה, ובודאי שאינו במעמד ומצב ד"מוקף חומה".

וגם במצב כזה ישנה פעולתו של "מרדכי" ("איש יהודי היה בשושן הבירה") – שגם אלה שארץ-ישראל שלהם חרבה לפי שעה, יוכלו להתעלות לדרגא כזו שיהיו רואים בעיני בשר (לא רק את הגזירה, אלא גם) את נס הגאולה, כמו אלה שנמצאים בשושן הבירה, כיוון שמצד שרשם ומקורם יש בהם עניין "ארץ-ישראל", שרצתה לעשות רצון קונה, ועניין מוקף חומה זו תורה – כמו הערים שהיו מוקפות חומה בימות יהושע בן נון, בתחילת הכניסה לארץ-ישראל (גם אם לאחרי זה במשך הדורות נשתנה המצב).

ולא עוד אלא שגם כאלה שאינם נמצאים בעיירות אלו עצמם, כי אם, במקום הסמוך אליהם או נראה עימהם – נידונין גם הם כמוקפים חומה, ובכוחם וביכולתם לראות במוחש נס הגאולה, ולחגוג ימי הפורים כמו בשושן הבירה יחד עם מרדכי ואסתר.

ד. והנה, עניין זה (אינו רק דבר שהיה בזמן ההוא, אלא) מהוה גם (ואדרבה בעיקר) לימוד והוראה בנוגע לכל זמן הגלות – ששייך לימי הפורים, ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן"32:

נזכר לעיל ש"היה מרדכי שקול בדורו כמשה בדורו"33. וכיוון ש"אתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא"34, ובפרט בדרא דעקבתא דמשיחא, שבו מתגלה משה רבינו בעצמו (כדאיתא בתקוני זהר35), מובן, שה"אתפשטותא דמשה שבכל דרא", רבותינו נשיאינו שבכל דור ודור, הם כמרדכי בדורו ("איש יהודי היה בשושן הבירה"), שפועלים על כל אחד ואחד מישראל [מבלי הבט אם מקומו בשושן הבירה או בשאר ערים בחוץ לארץ או בארץ-ישראל גם כשהיא בחורבנה ואינה מוקפת חומה] – לעורר ולגלות אצלו את נקודת היהדות, התקשרותו העצמית עם הקב"ה.

ונקודת העניין (כמבואר לעיל במאמר36) – שגם בזמן הגלות, לאחרי שפסקה נבואה ופסקה אפילו רוח הקודש37, ונמצאים במעמד ומצב ירוד עד ש"אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו", מכל מקום, מצד העניין ד"כי אתה אבינו"38, יכול כל אחד ואחד מישראל להתהפך ("ונהפוך הוא") מן הקצה אל הקצה ברגעא חדא ולהתקשר ישירות עם עצמות ומהות אין-סוף ברוך-הוא, ולאחרי זה נמשכים בגילוי גם העניינים ד"אברהם ידענו" ו"ישראל יכירנו", אלא שהסדר הוא מלמעלה למטה, שההתחלה היא מצד "כי אתה אבינו", ולאחרי זה באים גם העניינים ד"אברהם ידענו" ו"ישראל יכירנו".

ה. ויש להוסיף, שעניין זה שייך גם לכללות התגלות תורת החסידות בזמן הגלות דווקא:

ובהקדם פתגם הצמח-צדק39 שאילו היה רבינו הזקן בזמן האמוראים היה הוא מגדולי האמוראים, אילו היה בזמן התנאים היה מגדולי התנאים, ואילו היה בזמן הנביאים היה מגדולי הנביאים, אלא, שהדור לא היה ראוי לכך.

ומאידך, רואים במוחש שדווקא בדורות האחרונים נתגלתה פנימיות התורה (כמבואר באגרת הקודש40 מכתבי האריז"ל41), ונתבארה בתורת החסידות, החל מתורת החסידות הכללית ובפרט תורת חסידות חב"ד, שבה ועל-ידה גילו לנו רבותינו נשיאינו עניינים נעלים ביותר שלא ידעו אודותם בדורות שלפני זה, כשהיה בישראל גילוי רוח הקודש ואפילו גילוי הנבואה42!

וטעם הדבר43 – שדווקא מצד התגברות חושך הגלות, יש צורך באור גדול ביותר שלא היה קודם.

ו. ויש לומר בדרך אפשר – בעומק יותר – שבזה מתבטא העניין ד"כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו":

בזמן הבית, כשהיו כל העניינים כפי סדר השתלשלות ובמדידה והגבלה – לא היו יכולים לבוא אורות וגילויים שמצד עצמם הם למעלה מהתלבשות בכלים, כיוון שבסדר השתלשלות "לא יכיל הכלי לסבול" (כלשון רבינו הזקן בהוספות לתורה אור44);

מה שאין כן בזמן הגלות – אף שישנו אמנם הגרעון ש"אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו", מכל מקום, הרי מצד זה ניתנת האפשרות שתהיה ההתקשרות עם "אתה אבינו", התקשרות העצם עם העצם, עצם הנפש עם עצמות ומהות א"ס ב"ה – שרק עליו יכולים לומר אמיתית התואר "אתה"45 – ואליו יכול להתקשר ישירות כל אחד ואחד מישראל מבלי הבט על מעמדו ומצבו, שכן, אפילו קל שבקלים, אם רק ירגיש שעניין זה נוגע לייחודו ואחדותו עם עצמות ומהות א"ס ב"ה, יוכל לעמוד בכל הניסיונות מתוך מסירת נפש46, כיוון שגם אצלו נמצאת בשלימות עצם הנפש, ועל-ידי זה מעורר ומגיע בעצם שלמעלה, שלכן, אף-על-פי שבדרגא שלמטה מזה כתיב47 "הלא אח עשו ליעקב", אף-על-פי-כן, "ואוהב את יעקב" דווקא, כיוון שבדרגא נעלית יותר, במהותו ועצמותו יתברך ממש, מושרש יעקב דווקא48.

ולכן, בזמן הגלות דווקא יכולים לקבל גילויים נעלים כאלה שאפילו בזמן האמוראים היו שייכים ליחידי סגולה, בזמן התנאים היו שייכים ליחידי סגולה, ואפילו בזמן הנביאים היו שייכים ליחידי סגולה – כי, בזמן הנביאים נמשכים אורות וגילויים שמתלבשים ב"כלים" [שלכן "אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד"49, כיוון שאצל כל אחד מהם נמשך ונתלבש הגילוי באותיות וכלים שלו], ואילו בזמן הגלות נעשית התקשרות עם העצם שלמעלה מאורות וגילויים המתלבשים בכלים.

וכיוון שבזמן הגלות דווקא מתגלה עניין "כי אתה אבינו", לכן נעשה אז גילוי תורת החסידות הכללית, ובפרט תורת חסידות חב"ד, שעל-ידה נמשך הגילוי באותיות של חכמה בינה ודעת, באופן המובן בשכל, ואפילו בשכל אנושי, ועד להשכל דהיו"ד של היצר השני50.

ובכוח זה פועלים רבותינו נשיאינו (כמרדכי בדורו וכמשה בדורו) העניין ד"להקהל ולעמוד על נפשם"51 אצל כל היהודים, "היהודיים אשר בשושן", וגם היהודים שבעיירות שהיו מוקפות חומה בימות יהושע בן נון (אף-על-פי שהן עתה חרבין), ואפילו אלה שהם מחוץ להערים עצמם, אלא באופן ד"סמוך" או "נראה" בלבד.

ז. ויש להוסיף ולבאר העניין ד"סמוך" או "נראה" ביחס לרבותינו נשיאינו, שהם כמרדכי ("איש יהודי היה בשושן הבירה") בדורו:

"סמוך" – הוא על-דרך האחיזה ב"קליאמקע" [כידוע52 מאמר רבינו הזקן "דער וואס וועט זיך אנהאלטן אין מיין קליאמקע כו'" [=מי שיאחז בידית שלי..]], שכן, האחיזה ב"קליאמקע" אינה עניין של לימוד, כי אם עניין של סמיכות בלבד, וכיוון שה"קליאמקע" היא על הדלת (ידית הדלת), יכול הוא לעמוד גם מבחוץ, כך שלכאורה אין לו שייכות לעניין, אבל אף-על-פי-כן, הרי הוא "סמוך לו".

ולכל הפחות "נראה (אף-על-פי שאינו סמוך)" – שכאשר מסתכלים על העיר המוקפת חומה רואים גם אותו, בגלל שהוא עזר וסייע בפעולותיו של ה"איש יהודי" שבעיר המוקפת חומה, ובמילא, כשמסתכלים על העיר המוקפת חומה, נראית גם הפעולה שלו בתור עוזר ומסייע.

ובכל אופן, גם אלה שהם במעמד ומצב ד"סמוך" או "נראה", נדונין כמוקפין חומה, וחוגגים ימי הפורים יחד עם מרדכי ואסתר בשושן הבירה במעמד ומצב ד"קיימא סיהרא באשלמותא".

ח. ומימי הפורים לוקחים כוח על כל השנה כולה, על כל הזמנים וכל המקומות – שגם בזמן ומקום הגלות ("אכתי עבדי אחשורוש אנן") יוכל יהודי לבוא למעמד ומצב ד"קיימא סיהרא באשלמותא", ומתוך שמחה גלויה, ושמחה גדולה ביותר, למעלה מכל מדידה והגבלה ("עד דלא ידע"53), ולא עוד אלא ששמחה זו הולכת ונמשכת עד ימות המשיח, בימות המשיח עצמם, וגם לאחרי זה – כמאמר רז"ל54 "כל המועדים עתידין ליבטל (לימות המשיח) וימי הפורים אינן בטלים לעולם".

[ולהעיר מהמשך מאמר רז"ל הנ"ל: "אמר רבי אלעזר אף יום הכיפורים לא יבטל לעולם", היינו, שבנוגע ליום הכיפורים – ששווה לפורים גם בעניין המסירת נפש55 – יש פלוגתא בדבר, אבל ימי הפורים לכולי עלמא אינן בטלים לעולם, ואין שום סברא שיבטלו ח"ו].

וההסברה בזה56 – שבימי הפורים מתגלית תנועת המסירות נפש בפועל שישנה אפילו אצל קל שבקלים מצד עצם הנפש הקשורה עם עצמותו יתברך, "עצמות אליין", וכיוון שעניין זה אין למעלה ממנו, הרי הוא בתקפו ובשלימותו לעולם.

ולהוסיף, שמצד התגלות פנימיות ועצם הנשמה יכול להיות גם בזמן הגלות עניין ביאת המשיח הפרטי 57, ובצירוף כולם יחד, "נקהלו ועמוד על נפשם", פועלים גם את הגאולה הכללית 57, במהרה בימינו, על-ידי משיח צדקנו.

 (מהתוועדות חג הפורים תשי"ב. תורת מנחם כרך ה, עמ' 23-29. בלתי מוגה)

____________________________

1)    אסתר ב, ה.

2)    ראה מגילה יא, סע"א.

3)    אסתר ט, יח.

4)    שם, טז-יז.

5)    ריש מגילה.

6)    רמב"ם הל' מגילה פ"א ה"ד.

7)    שם, יט.

8)    מגילה ב, ב.

9)    דברים ג, ה.

10)  מגילה פ"א ה"א (א, סע"ב).

11)  שם ה"ה.

12)  עזרא ד, ו ובפרש"י. מגילה יא, א ובפרש"י. פרש"י אסתר ה, ג. ט, יו"ד.

13)  עזרא שם, כד ובפרש"י.

14)  רמב"ם שם.

15)  מגילה ב, ב. ג, ב.

16)  ראה גם אוה"ת מג"א (בהוצאת תש"נ) ע' רעו ואילך. סה"מ תרכ"ט (בהוצאת תשנ"ב) ע' פד ואילך. ועוד.

17)  פסחים פז, א.

18)  סוטה כא, א.

19)  ראה זח"ב רטו, א. ועוד.

20)  דפורים תש"ב ס"ו - י"ל בקונטרס פורים שנה זו (נדפס לאח"ז בסה"ש תש"ב ע' 82). וראה גם שיחת פורים תש"ג ס"ה (סה"ש תש"ג ע' 45). תש"ה ס"א (סה"ש תש"ה ע' 71).

21)  ברכות סא, א.

22)  בראשית ב, ז.

23)  אסתר ד, ז.

24)  שם ט, טז.

25)  שם, טו.

26)  ראה גם במכתב לעיל ['תורת מנחם' כרך ה] ע' 5 ואילך.

27)  שם, א.

28)  מיכה ז, ו.

29)  ראה ב"ר רפנ"ד. אוה"ת תצא ע' תתעה.

30)  ב"ר פ"ה, ח.

31)  מגלה עמוקות אופן קפו. וראה סה"מ תש"ו ע' 46. תש"ט ע' 41. ועוד.

32)  מגילה יד, א.

33)  אסת"ר פ"ו,ב.

34)  תקו"ז תס"ט (קיב, רע"א. קיד, רע"א).

35)  תכ"א (נ, סע"ב).

36)  לעיל ['תורת מנחם' שם] ע' 16 ואילך.

37)  ראה יומא ט, סע"ב. וש"נ.

38)  ישעי' סג, טז. וראה שבת פט, ב.

39)  רשימת המאסר - לקו"ד ח"ד תרסב, רע"א (סה"ש תרפ"ז ע' 230). וראה סה"ש תורת שלום ע' 169 (נוסחא אחרת).

40)  רסכ"ו (קמב, ב).

41)  ראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נדפסה ג"כ בהוספה לקונטרס עץ החיים לכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע). ועוד.

42)  להעיר מתניא אגה"ק סי"ט.

43)  ראה לקו"ש ח"ל ע' 172. וש"נ.

44)  מג"א קכא, א.

45)  ראה סה"מ תרפ"ט ס"ע 227. וש"נ. וראה גם לקו"ש חכ"א 178. תורת מנחם - התוועדויות ח"ד ס"ע 77 ואילך. ועוד.

46)  ראה תניא פי"ח.

47)  מלאכי א, ב.

48)  ראה אוה"ת מג"א ס"ע קס ואילך. תורת מנחם שם ע' 99. וש"נ.

49)  סנהדרין פט, סע"א.

50)  ראה לעיל ס"ב.

51)  אסתר ח, יא.

52)  סה"ש תרפ"ו ע' 99. תרצ"ט ע' 338. ועוד. וראה גם תורת מנחם שם ע' 198 ואילך.

53)  מגילה ז, ב.

54)  יל"ש משלי רמז תתקמד. ועוד.

55)  ראה תו"א מג"א צה, סע"ד. הוספות קכא, א. ובכ"מ.

56)  ראה גם בהמאמר (לעיל ע' 18).

57)  ראה תניא אגה"ק ס"ד (קה, ב).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)