שאלה: מה שיעור הנתינה ל'מתנות לאביונים' בפורים, ולמי אפשר לתת זאת?
תשובה: במגילת אסתר (ט,כב) נאמר: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה, ומשלוח מנות איש לרעהו, ומתנות לאביונים". שתי המצוות הללו באו לקרב ולאחד, בין איש לרעהו ובין הנותן לאביון.
גם עני המתפרנס מן הצדקה חייב במתנות לאביונים. אין לתת זאת מכספים שהאדם כבר הפריש לצדקה. נותנים ביום הפורים עצמו, ויש פוסקים הסבורים שיוצאים ידי חובה גם בליל-פורים.
יש לתת לפחות לשני עניים ('אביונים', לשון רבים), לכל אחד מהם – לפחות 'פרוטה' (כעשר אגורות), בכסף או במאכל (ויש סבורים שצריך לתת סכום שאפשר לקנות בו שלוש 'כביצה', כתשעים גרם לחם לסעודה). במקום שאין בו עניים, אפשר להפריש מעות פורים ולהניחן בצד, וליתנן לעניים בימים הבאים.
אמרו חז"ל: "אין מדקדקין במעות פורים, אלא כל הפושט יד – נותנים לו", ומקיימים בזה את המצווה, מכיוון שהיא לא רק בגדר צדקה אלא גם בגדר שמחה.
יש להשתדל שלא לתת לעני בפרסום, אלא לעשות זאת בחשאי ובדרך כבוד.
וכתב הרמב"ם: "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשילוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח [את ליבם] ... דומה לשכינה, שנאמר (ישעיה נז): 'להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים'".
מקורות: מגילה ז,א, וריטב"א. רמב"ם הל' מגילה פ"ב הי"ז. שו"ע או"ח סי' תרצד ס"א, ונו"כ. פסקי תשובות שם ס"ק ו, וש"נ. נטעי גבריאל הל' פורים פס"ד-סח, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
