חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:12 י"ח בחשון התש"פ, 16/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הרמ"ע (רבי מנחם עזריה) מפאנו
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 764 - כל המדורים ברצף
מסירות נפש כדי לטהר יהודי במצב ירוד
הציפייה מעוררת לבקש בכל עת
הרמ"ע (רבי מנחם עזריה) מפאנו
פרשת תשא
גודל תפילין של יד / צירוף שמות
הלכות ומנהגי חב"ד

מגדולי המקובלים פוסק הלכות אשר ספריו הובאו בתורת החסידות * כיצד להסביר פסוקים הכתובים ב'לשון הבאי' בתורה, ומה היה סדר פטירת משה רבנו? * מה יברכו על המן מהצנצנת לעתיד, וכיצד נמשכת הקרבת התמידים גם בזמן הזה? * לקט מובאות משמו בתורתו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

בספרי החסידות מובא פעמים רבות הרמ"ע מפאנו. בשם הגדולים להחיד"א (בערכו אות מ סנ"ט) נכתב עליו:

"הרמ"ע (מנחם עזריה מפאנו) [חי] בזמן מרן [הבית יוסף] . . היה תלמיד בחכמת האמת ממהר"י סרוק . . וחיבר תשובות . . ועוד חיבר בקבלה הרבה ועלה לשמים שנת הש"ף...

"וראיתי לגדול אחד . . שהיה קרוב לזמן הרמ"ע שמפליג בחכמת הרמ"ע ובקיאותו בנגלה ונסתר שמשנתו היתה סדורה בפיו והלכותיו ברורות ומחוורות מאד" (מחזיק ברכה להחיד"א או"ח סימן רמו אות ב'). "וכבר נודע קדושת הרמ"ע ואת יקר תפארת גדולתו בנגלה ובנסתר" (שם סימן תפט אות ב'). "כל רז לא אנס ליה" (דבש לפי – מהחיד"א – מערכת ש אות כ"ה).

כ"ק אדמו"ר הזקן מזכירו כמה פעמים. למשל, בקונטרס אחרון (יו"ד ס"ב ס"ק ב), "דנודע מה שכתב מהרמ"ע..." (ומקורו בשו"ת הרמ"ע סימן צז). באיגרת הקדש בתניא בביאור לסימן ז"ך (קמז,א) נזכר גם ספרו: "וכן כתב בספר עשרה מאמרות שאויר גן עדן מתפשט סביב כל אדם ונרשמים באויר זה כל מחשבותיו ודבוריו הטובים בתורה ועבודת ה'..".

בשיחת ש"פ בלק תשכ"ח (על-פי שיחות קודש תשכ"ח כרך ב, עמ' 334) הזכירו הרבי: "יש לבאר על-פי מה שנתבאר בתשובות מהרמ"ע מפאנו, שיש ממנו כמה וכמה תשובות בנגלה, ודבריו בכלל הובאו בכמה מקומות בחסידות..."

האם דיבר הכתוב לשון הבאי?

בלקוטי שיחות כרך כג עמ' 39 הערה 72 מובא:

וראה בשו"ת הרמ"ע סימן עג שמפרש מה שאמרו רז"ל (חולין צ, ב. ספרי (ופירוש רש"י) דברים א, כח. וראה לקוטי שיחות חלק יט עמ' 17 שולי-הגליון להערה 23) דברה תורה בלשון הבאי "כי ערים גדולות ובצורות בשמים (דברים שם) הוא כמשמעו שהן בצורות במרום שאין ע' שרים של מעלה נכנסים באווירה של ארץ-ישראל כן" (וראה שם הראשי תיבות ד"הבאי" – "הנה ברכו את ה' . . שאין בדבריהם דבר בטל").

על יסוד תשובה זו מבאר הרבי במקומות נוספים (כמו לדוגמא בלקוטי שיחות כרך כא עמ' 37) את חשיבותה של פנימיות התורה (נשמתא דאורייתא). יש לדעת כי חד היא עם נגלה דתורה (גופא דאורייתא) – עד שאפשר להיווכח בכמה מקומות ש"אין העניין בנגלה אומר אלא דרשני בפנימיות התורה" – היינו, שחלק הנגלה שבתורה עצמו מכריח שעליו להידרש לפירוש הנשמתא דאורייתא (וראה גם לקוטי שיחות כרך כב עמ' 234 (תורת מנחם כרך ח עמ' 107)).

במילים פשוטות יותר:

לכאורה תמוה כיצד ייתכן לומר על התורה שהיא מדברת ב'לשון הבאי'?! אלא הביאור בזה – שלאמיתו של דבר ישנו העניין ד"ערים גדולות ובצורות בשמים" ממש, אלא שעניין זה הוא ברוחניות, ועיקר כוונת התורה בזה היא – לרוחניות העניינים (שהרי התורה מדברת בעליונים ורומזת בתחתונים – עשרה מאמרות מאמר חקור דין חלק ג' פרק כב. לקוטי שיחות כרך כג סוף עמ' 37). אמנם, כאשר עניין זה נמשך בעולם למטה – לא שייך שיהיה הדבר כפשוטו, כי אם 'דרך הבאי' בלבד.

[אגב, תשובה זו סימן עג הנ"ל, נזכרה על-ידי הרבי פעמים רבות כמו במקומות דלהלן:

התוועדויות תשמ"ב ח"א 234. תשד"מ חלק ג' עמ' 1744. שיחות קודש תשכ"ח כרך ב' עמ' 334. שיחות קודש תשל"ז כרך ב' עמ' 613. שיחות קודש תשמ"א כרך ד' עמ' 467. בצל החכמה עמ' 188].

קשיטה וקישוטים

בתוך דיון על משמעות המילה 'קשיטה' (לקוטי שיחות כרך כה עמ' 177), מביא הרבי את פירוש התרגום יונתן (ותרגום ירושלמי) שזה מלשון 'קישוטים' [כן הוא דעת ר' יהושע דסכין בשם ר' לוי בבראשית רבה על הפסוק (פרשה עט פיסקא ז) – ראה מדרש שכל טוב כאן. מתנות כהונה ועץ יוסף לבראשית רבה שם, רש"ש שם. ערוך. ומפרשי הבראשית רבה]. ומציין גם: וראה של"ה מסכת פסחים (קסט,ב) דמאה קשיטה "רומזין למאה קישוטין דשכינה".

כאן מוסיף הרבי:

ולהעיר שהרמ"ע מפאנו קרא לאחד ממאמריו (בספרו עשרה מאמרות) מאה קשיטה "והם מאה סימנים" (שם הגדולים להחיד"א מערכת ספרים).

אחת מאמרותיו של הרמ"ע מפאנו הוזכרה במפורש בשמו, במאמר חסידות שהשמיע הרבי בשבת קודש פרשת וילך תשכ"ב (תורת מנחם כרך לב עמ' 20):

וכמו כן ישנו היחוד דבלי גבול וגבול גם בהנבראים שבעולם הזה הגשמי. ובהקדם מה שכתב הרמ"ע מפאנו (שער ד' (שער עצמות וכלים) פרק ג) – הובא בלקוטי תורה פרשת פקודי – שבכלל קדמון הוא בוודאי נצחי, אבל בכלל נצחי אין קדמון, לפי שרבים מן הנמצאים יהיו נצחיים ברצון הבורא, ואין אף אחד מהם קדמון, שהרי הם מחודשים מאין ליש, היינו, שיש להם תחילה. וכמו ענין הזמן, שיש לו תחילה, ומזה מובן שהוא מוגבל...

בעניין זה ראה גם ד"ה ואלה שמות תש"כ (תורת מנחם כרך כז עמ' 268): "בשם ספר פלח הרמון להרמ"ע – שער ד' פרק ג'"; ד"ה באתי לגני תשכ"ב (תורת מנחם כרך לג עמ' 6): "כמובא בלקוטי תורה פרשת פקודי מה שהקשה הרמ"ע בהקדמה בספר יונת אלם ובספר פלח הרמון".

הזמן נברא

באיגרת ששיגר להרב יאלעס בשנת תש"ד (אגרות קודש כרך א' עמ' רצד, ונעתקו גם במכתב נוסף משנת תש"ו 'אגרות קודש' כרך ב' עמ' רצד) ציין הרבי:

מלבד דעת הרמב"ם (מורה נבוכים ח"ב פרק ל') שהזמן נברא – כן כתבו בפירוש כמה מגדולי-ישראל וגאוניו: רבי סעדיה גאון.. רשב"א.. רמ"ע מפאנו (עשרה מאמרות מאכ"ח חלק א' פרק טז)...

ברכת המן

בלקוטי שיחות כרך טז עמ' 176 הע' 29, כותב הרבי על המן:

...והיה צריך להיות אכילה כפשוטה (כלחם מן הארץ) וגם (לכמה ראשונים) ברכה לפני – המוציא לחם מן השמים או בנוסח אחר (הרמ"ע מפאנו בספר מאמר שבתות ה' ח"ב בתחילתו שכן יברכו לעתיד-לבוא על המן השמור בצנצנת)..

 השמטה ללקוטי-שיחות בכתב יד-קודשו של הרבי לגבי ברכת המן

ארבעה צריכים להודות

ארבעה צריכים להודות (ברכות נד, ב). בסדרם מצינו שינוי בגמרא מהסדר בתהילים (קז, ד-כג). והרמב"ם (יד-החזקה, הלכות ברכות, פרק יו"ד הלכה ח') משנה מהסדר שבש"ס.

בש"ס – הסדר הוא: ים מדבר חולה אסורים.

בתהילים הסדר – מדבר אסורים חולה ים.

ברמב"ם הסדר – חולה אסורים ים מדבר.

הרבי ברשימותיו מ"פנחס, י"ד תמוז ת"ש" (חוברת קב עמ' 6), מציין:

בתוספות ברכות (נד,ב) ושבת (ב,א) בשם רב האי גאון שבקרא נקט המסוכנים יותר תחלה, ובש"ס, המצויין [=המצוי] יותר תחלה.

ועיין בערוך [ערך ארבע, שמביא בשם רב האי גאון להיפך – "דקראי סדירי לפום דשכיח טפי . . דשמעתא סדירין לפום הקרובים לסכנה כו']..

ושוב מציין הרבי לספרי הרמ"ע מפאנו:

לעיין בזה בכנפי יונה חלק ג' סימן ס"ו או ס"ב ובשברי לוחות ט, ב – טעם לסדר ולאריכות שבש"ס.

מסתבר שהרבי ציטט מן הזיכרון, ואכן בסימן סב מבאר הרמ"ע מפאנו ששינוי הסדר בכתוב ובגמרא הוא בהתאם לב' הסדרים דשם הוי'.

הדברים נעתקו בהרחבה גם ב'רשימות' חוברת יא עמ' 5 הע' 7.

יום פטירת משה רבינו

בעניין יום הסתלקותו של משה רבנו יש סתירה ידועה מהנאמר בזהר (ח"ב קנו,א) שמשה הסתלק במנחה דשבת, ומאידך, מאמר חז"ל (הובא גם בהקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות ולספר היד ועוד) שביום הסתלקותו כתב י"ג ספרי תורה.

"כבר דשו בה רבים" מציין הרבי ('אגרות קודש' כרך ד' עמ' קפד), ואחד מהם הוא "עשרה מאמרות (להרמ"ע מפאנו) חלק חקור-דין חלק ב' פרק יג".

תירוצו של הרמ"ע הוא כמו גדולי-ישראל הסבורים שכתיבת הספר תורה היה על-ידי שינוי: בדמעות (עשרה מאמרות שם).

בהזדמנות נוספת (תורת מנחם מנחם ציון כרך ב' עמ' 393) הביא הרבי את הנאמר על-ידי הרמ"ע מפאנו (שם) ש"לא נסתלק לגמרי עד יום שבת שעת המנחה". כי התחלת הסתלקותו היתה בערב שבת, שאז נסתלק ממנו "צלם ודמות תחתון", "ומאז הרגישו כל ישראל באותו ההפשט והסילוק כו'". הרבי הוסיף שיש לומר, שגם המיתה בערב שבת היתה ברוחניות בלבד, "שנסתמו ממנו מסורות ומעינות החכמה" (פרש"י וילך לא, ב) שהוא עניין הנפילה ממדריגתו כו'.

דור המדבר – ועולם הבא

לא פעם הזכיר הרבי (לדוגמה שיחות קודש תשכ"ח כרך א, עמ' 465) את פירושו של הרמ"ע למשנה "דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא". אין הכוונה, מסביר הרבי, לגריעותא אלא אדרבה, הם בדרגא נעלית יותר מעולם-הבא!

ובלקוטי שיחות (כרך כג עמ' 102 הע' 60):

וראה עשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ב פ"ח, הפירוש בדעת ר"ע אין להם חלק לעולם הבא, שאין להם צורך בעולם הבא, עיין שם. [והרבי מציין גם למקבילות]: ועל דרך זה במגלה עמוקות על התורה פרשת שלח יד, לה. וראה אור התורה – להצ"צ – במדבר עמ' טו ואילך. נ"ך צעמ' שכ ואילך. לקוטי שיחות כרך ח"י עמ' 248-9.

שבע מצוות בני נח ניתנו לגוי – אמר הרבי בהזדמנות (התוועדויות תשד"מ כרך ג' עמ' 1688) – ובהם כמה סניפים ופרטים, הכוללים שלושים מצוות – כדאיתא במסכת חולין (צב, סוף עמוד א), וכפי שנמנו בפרטיות על-ידי הגאונים, רמ"ע מפאנו בספר עשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ג פכ"א, ועוד.

תרומת הדשן בבית מקדש השלישי

בהתוועדות מוצאי שבת קודש פרשת אמור תשל"ח התבטא הרבי: שכשיבנה בית המקדש – בלילה זו – תהיה התחלת העבודה מתרומת הדשן.

ושאלו על כך (והאר עינינו בתורתך, מוריסטון תשס"ה, עמ' רנט): הרי תרומת הדשן היא עבודה בהמשך לעבודה של היום שלפני זה, וכפי המובן הפשוט ב'הרמת הדשן' מה שנשאר על המזבח מקרבנות היום הקודם, ואם-כן איך תתכן הרמת הדשן לפני עבודת הקרבנות בבית-המקדש החדש?

הרבי השיב (ביום כ"ו אייר תשל"ח – צוטט שם ובעמ' רס):

הרי הוספתי דהקרבנות שמיכאל מקריב מנשמותיהן כו' (מדרש – הובא בט"ז אורח חיים סי' קך). כן – סידור המערכות לפני עלות השחר (תמיד פ"ב).

אחרי המענה ובהמשך אליו שאלו עוד: הרי בשיחה נאמר "על כל פנים מהקרבנות שאליהו הנביא מביא"?

תשובת הרבי (ב' סיון תשל"ח – שם):

קרוב לודאי שבס[פר] רמ"ע מפאנו (עשרה מאמרות?) שאלי[הו] מקריב ב' תמידים בכל יום. ואין הזמ[ן] ג[רמא] לחפש ולכן ציינתי למיכאל ולהט"ז.

ואכן הדברים מצויים בספר 'עשרה מאמרות' מאמר אם כל חי, חלק ג' פרק כג.

לימים (בספר השיחות תשנ"ב כרך א, עמ' 192 הע' 57) ציין הרבי:

מהקרבנות שמקריב אליהו לפני בנין בית המקדש – ש"אמרו עליו שהוא מקריב תמידין בבית המקדש אף-על-פי שהוא שמם" (עשרה מאמרות (להרמ"ע מפאנו) מאמר אם כל חי ח"ג סכ"ג).

תפילין שימושא רבה וקדושתן

כך כתב הרבי לרש"י וינפלד בד' אלול תשט"ו ('אגרות קודש' כרך י"א עמ' שפא):

בעניין תפילין דשימושא רבה וראב"ד . . פשוט בכמה מקומות דלשימושא רבה צריך להיות מימין המניח וכדעת הראב"ד. עיין שו"ת הרמ"ע מפאנו . . וכמו שהאריך בכל זה ב[ספר] משמרת שלום סימן ד' במהדורא בתרא יעוין שם.

ובלקוטי שיחות (כרך ב' עמ' 507 הערות 38, 40), צויין:

בארוכה על דבר ד' זוגי תפלין ראה שאלות ותשובות רמ"ע מפאנו סימן קז (ושם גם כן על דבר סדר הנחתן) . . ובאגרות הרמ"ז ס"ה: תפלין דשמושא רבא . . צריכין גוף נקי ומחשבות טהורות ונקיות, ובשו"ת הרמ"ע שם כי מאד עמקו כו' ובקושי התירו להניחן.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)