חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:29 ט' בכסליו התש"פ, 7/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

העבודה בעולם היא בבחירתו של הקב"ה
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 765 - כל המדורים ברצף
העבודה בעולם היא בבחירתו של הקב"ה
בניסן עתידין להיגאל בניסי ניסים
הרמ"ע מפאנו (ב)
פרשת ויקהל-פקודי
שואלין ודורשין בהלכות הפסח (א)
הלכות ומנהגי חב"ד

כיצד מרומז החידוש "שבחר ביעקב ובניו" בפרשת החודש? * לעומת עבודה נעלית הקשורה עם שידוד מערכות הטבע, איזה ערך יש לעבודה בעולם שאין בו שום חידוש? * גם הדרגות הנמוכות "שלא לשמה" הם בבחירתו של הקב"ה, ומתוכם יבוא האדם לשלמות העבודה "לשמה" * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. הטעם ש"המצווה הראשונה שנצטוו ישראל" (כמו שכתב רש"י בהתחלת פירושו על התורה) היא "החודש הזה לכם"1 – מצד שייכותם ללבנה:

אמרו חז"ל שישראל נמשלו ללבנה, לפי "שהם עתידים להתחדש כמותה"2, ולכן "מונין ללבנה"3, "המאור הקטן"4, כיוון שיעקב שהוא הקטן – כמו שכתוב5 "מי יקום יעקב כי קטן הוא" – מונה לקטן6.

והעניין בזה – שאין זה רק סימן בעלמא, אלא ישנה שייכות בעניינם הפנימי7:

הלבנה – בתחילת החודש נולדת מציאותה (מולד הלבנה), ולפני כן אינה במציאות כלל, ואחר כך הולכת וגדלה עד לאמצע החודש שאז "קיימא סיהרא באשלמותא", ואחר כך הולכת ומתמעטת עד לתכלית ההעלם, ומהעלם זה חוזר ומתחדש מולד הלבנה.

ועל דרך זה בנוגע לבני-ישראל שיש אצלם סדר של עליות וירידות – שבתחילה היה המשכן ובית המקדש, ואחר כך היתה הגלות, ואחר כך היה בנין בית שני, ואחר כך היתה שוב גלות כו'; אבל, כל עניין הירידה וההעלם הוא בשביל (והכנה אל) הגילוי, כך, שדווקא מההעלם היותר גדול בא תכלית הגילוי דלעתיד לבוא.

וכמו שנתבאר לעיל במאמרים8 בפירוש הכתוב9 "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא", שדווקא במעמד ומצב של "הסתר אסתיר" ישנו ה"אנכי" וה"פני".

וזהו גם מה שכתוב10 "וחכיתי לה' המסתיר פניו" – שדווקא מצד ההסתר ("המסתיר פניו") ישנו העניין של "חכיתי", שזהו מה שכתוב11 "יעשה למחכה לו",

"אינון דדחקין למלה דחכמתא"12, דקאי על בחינת עדן שיתגלה לעתיד לבוא, שעל זה נאמר11 "עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו", כמאמר רז"ל13 "כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל לעולם הבא עין לא ראתה אלקים זולתך" – שלזה זוכים דווקא על-ידי ההסתר שבזמן הגלות.

ב. והנה, על הפסוק "החודש הזה לכם", איתא במדרש14: "משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ראשי חדשים ושנים, וכשבחר ביעקב ובניו קבע בו ראש חודש של גאולה".

ויש לבאר דיוק הלשון "משבחר הקב"ה בעולמו":

כיוון ש"יעקב ובניו" ו"עולמו" הם עיקר וטפל, שהרי כוונת בריאת העולם היא בשביל יעקב ובניו, כדרשת חז"ל15 "בראשית, בשביל התורה כו' ובשביל ישראל" – הרי אפשר לומר שכללות הרצון העליון הוא רק ביעקב ובניו, ואילו בעולמו אין עניין הרצון כלל.

אבל אין האמת כן – שהרי אפס בלעדו, וכל המציאות כולה מתהווה בכל רגע מרצונו יתברך.

ועל-פי הידוע16 שעניין הרצון למעלה אינו כמו עניין הרצון למטה, שהוא מצד איזה סיבה או הכרח, אלא הוא בבחירה חופשית, הרי מובן שגם הרצון שבעולם הוא בבחירה חופשית, והיינו, שלא רק פנימיות הרצון, "ביעקב ובניו", הוא בבחירה חופשית, אלא גם חיצוניות הרצון, "בעולמו", הוא בבחירה חופשית – "בחר בעולמו".

ג. ו"משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ראשי חדשים ושנים":

חדשים ושנים – הם ב' עניינים בפני עצמם, שהרי עניין החדשים קשור עם הילוך הלבנה, ועניין השנים קשור עם הילוך החמה, וכידוע שאין שנים ללבנה ואין חדשים לחמה17.

והחילוק שביניהם מודגש בשמותיהם: חדשים – מלשון חידוש18, לפי שבכל חודש ישנו מולד הלבנה מחדש, לאחרי שהולכת ומתמעטת עד לתכלית ההעלם לגמרי (כנ"ל); ושנים – מלשון משנה19, לפי שמהלך השמש חוזר ונשנה תמיד ללא שינויים, שהרי במשך כל השנה כולה נראה כל כדור השמש בשלימותו (ואילו השינויים של קיץ וחורף כו', הרי עניין זה אינו מצד השינוי בשמש עצמה, כי אם מצד הריחוק והקירוב לעולם, כמבואר בספרי התכונה, ואין כאן מקומו).

וב' עניינים אלו ישנם גם כן באופן הנהגת העולם: ישנו אופן שעולם כמנהגו נוהג (על דרך מהלך החמה שאין בו שינויים), וישנו אופן שמתגלים בעולם גילויים חדשים (על דרך מהלך הלבנה באופן של חידוש).

והנה, כללות החילוק בין ב' אופני הנהגה הנ"ל הוא החילוק שבין "בחר בעולמו" ל"בחר ביעקב ובניו" – שכאשר "בחר בעולמו" אזי היתה ההנהגה על-פי טבע, וכאשר "בחר ביעקב ובניו" אזי "קבע בו ראש חודש של גאולה", היינו, שנתחדש אופן ההנהגה שלמעלה מהטבע,

– וזהו הטעם שאומות העולם מונין לחמה וישראל מונין ללבנה, כי, אומות העולם נתונים תחת הנהגת הטבע, מה שאין כן בני-ישראל הם למעלה מהטבע –

שזהו כללות חידוש מתן-תורה שאז נמשך אור חדש בעולם, וההתחלה בזה היתה ביציאת מצרים, שאז היו נסים היוצאים מדרכי הטבע, שידוד מערכות הטבע, שזהו עניין של חידוש.

אמנם, כיוון שכל עניין ישנו בדרך כלל ופרט, הנה בפרטיות יותר ישנם ב' עניינים אלו גם בעולם עצמו (קודם מתן תורה), שזהו ש"משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ראשי חדשים ושנים", לא רק שנים, אלא גם חדשים (אף שעיקר עניין החידוש הוא "כשבחר ביעקב ובניו").

ד. ביאור העניין:

גם בעולם כפי שהוא מצד עצמו ישנו סוג הצומח, והרי כללות עניין הצמיחה מקטנות לגדלות הוא חידוש דבר, שזהו חידוש הצומח לגבי דומם, שהדומם נשאר תמיד באותו מצב, ואילו בצומח ישנו עניין הצמיחה מקטנות לגדלות.

ובעומק יותר: כיוון שסדר הצמיחה הוא באופן שתחילה צריך להיות ריקבון הגרעין, ואחר כך נעשית הצמיחה להיות אילן עושה פירות, נמצא, שעניין הצמיחה הוא חידוש גמור, היינו, לא רק מקטנות לגדלות, אלא חידוש ממש, על דרך יש מאין.

וכיוון שכללות עניין החידוש הוא למעלה ממציאותו של הנברא, שמצד עצמו הוא בבחינת דומם, שאין בו צמיחה וחידוש כלל, הרי כדי שגם קודם מתן תורה יוכל להיות בעולם עניין של צמיחה, הוצרך להיות בעולם עניין המצוות, שזהו עניין ז' המצוות שנצטוו בני נח, שעל-ידי זה נמשך בעולם עניין החידוש, כמו עניין הצמיחה וכיוצא בו.

אמנם, גם החידוש שבצמיחה הוא חלק מהנהגת הטבע באופן שעולם כמנהגו נוהג; ואילו אמיתית עניין החידוש נפעל במתן תורה, וכאמור, שההתחלה בזה היתה ביציאת מצרים, שאז היה עניין הנסים ושידוד המערכות כו'.

ויש להוסיף בביאור החידוש ד"ראש חודש של גאולה" שנקבע "כשבחר ביעקב ובניו" בעומק יותר, שהוא עניין נעלה יותר גם מ"ראשי חדשים ושנים" – "ראשי" דייקא, על דרך המבואר20 בפירוש "ראש השנה" שהוא בדוגמת ה"ראש" שכולל את החיות של כל הגוף, והיינו, ש"ראשי חדשים ושנים" מורה על כללות החיות של כל החדשים וכל השנים, ואף-על-פי-כן, אין זה מגיע לעילוי של "כשבחר ביעקב ובניו" ש"קבע בו ראש חודש של גאולה", שזהו ענינו של חודש ניסן, חודש הנסים ושידוד המערכות.

ה. והנה, כיוון שתורה היא מלשון הוראה21, הרי מובן, שכל האמור לעיל נוגע לעבודתו של כל אחד ואחד מישראל בכל דור ודור:

בעבודת האדם יש בכללות ב' מדריגות: עבודה שהיא על מנת לקבל פרס, שלא לשמה, ועבודה שלא על מנת לקבל פרס, לשמה.

וכפי שמבאר הרמב"ם22 שתחילת העבודה היא על מנת לקבל פרס, שלא לשמה, כמאמר רז"ל23 "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אף-על-פי שלא לשמה", וכמו בעניין החינוך, "חנוך לנער על-פי דרכו"24, שבתחילה מרגילים אותו ללמוד בשביל מיני מתיקה, ואחר כך בשביל מנעלים יפים או בגדים חמודים, ואחר כך בשביל ממון וכבוד כו', כי, אם ידרשו ממנו לכתחילה שתהיה עבודתו שלא על מנת לקבל פרס, לשמה, הרי כיוון שאין זה מתקבל בשכלו בהבנה והשגה, אזי לא יעבוד עבודתו כלל, ולכן צריכים תחילה להרגילו לעבודה בשביל שכר; אמנם, לא זו היא התכלית, אלא התכלית היא – שסוף כל סוף יבוא לשלימות העבודה שלא על מנת לקבל פרס, לא שכר גשמי, ואפילו לא שכר רוחני, ועד כפי שהיה אדמו"ר הזקן אומר25: "ועמך לא חפצתי"26, "איך וויל מער ניט אַז דיך אַליין", עצמותו יתברך בלבד.

וב' אופני עבודה הנ"ל הם ב' העניינים "משבחר בעולמו" ו"כשבחר ביעקב ובניו": העבודה על מנת לקבל פרס, שהוא עניין השייך לעולם – היא בדוגמת "משבחר בעולמו"; ושלימות העבודה, שלא על מנת לקבל פרס, שהוא עניין שלמעלה מהעולם – היא בדוגמת החידוש דמתן תורה, "כשבחר ביעקב ובניו".

ועל זה היא ההוראה – שצריך לידע שישנו גם העניין של "משבחר הקב"ה בעולמו":

גם מי שלעת-עתה נמצא בדרגא נמוכה ביותר, שכל עבודתו היא (לא מצד עצם עניין התורה והמצוות, אלא) מצד פניות עצמו – לא יחשוב שאין ערך וחשיבות לעבודתו כלל, ובמילא יכול להפסיק מעבודתו בלימוד התורה וקיום המצוות, אלא צריך לידע שגם "בעולמו" (בדרגת העבודה על מנת לקבל פרס, שהוא עניין השייך לעולם) ישנה בחירתו החופשית של הקב"ה, ויתירה מזה, שיש בזה בהעלם גם עניין ש"בחר ביעקב ובניו" (על דרך האמור לעיל שגם בעולם ישנו עניין החדשים, שהוא בדוגמת החידוש שבמתן תורה), כיוון שסוף כל סוף יבוא מזה לשלימות העבודה לשמה, שהרי "מתוך שלא לשמה בא לשמה"23, והרי "סוף מעשה במחשבה תחילה"27.

ועוד עניין בזה:

גם כאשר צריך להתעסק בענייני עולם הזה הגשמי והחומרי, אין לו להתיירא מזה, או לומר מה לי ולעולם הזה הגשמי והחומרי, אלא עליו לדעת שישנו העניין ש"בחר הקב"ה בעולמו", היינו, שגם בעולם ישנה בחירתו החופשית של הקב"ה, שהוא ובחירתו אחד (ככל העניינים שלמעלה שאינם חוץ ממנו ח"ו, אלא מיוחדים עמו)28, וכיוון שכן, צריך הוא לעבוד עבודתו בעולם הזה דווקא, מתוך ידיעה שיש לו הכוח לפעול בעולם – לעשות את העולם כלי לבחירת הקב"ה ביעקב ובניו, שהעולם יהיה דירה לו יתברך בתחתונים29.

(מהתוועדות ש"פ שמיני, פרשת החודש, תשי"ט, 'תורת מנחם' כרך כה עמ' 182-186. בלתי מוגה)

___________________________

1)    בא יב.ב.

2)    נוסח קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).

3)    סוכה כט, א. מכילתא בא שם.

4)    בראשית א, טז.

5)    עמוס ז, ב-ה. וראה חולין ס, ב.

6)    ראה ב"ר פ"ו, ג. חדא"ג מהרש"א סוכה שם. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך.

7)    ראה שמו"ר שם, כו.

8)    ד"ה בלילה ההוא פ"ב ואילך (לעיל ע' 91 ואילך) וד"ה וידבר גו' זאת חוקת התורה פ"ד ואילך (לעיל ע' 168 ואילך).

9)    וילך לא, יח.

10)  ישעי' ח, יז.

11)  שם סד, ג.

12)  זח"א קל, ב.

13)  ברכות לד, ב.

14)  שמו"ר שם, יא.

15)  פרש"י ורמב"ן ר"פ בראשית.

16)  ראה סה"מ תרע"ח ע' קסו ואילך. תש"ו ע' 102 ואילך.

17)  ראב"ע בא שם. וראה ד"ה החודש תרנ"ד (סה"מ תרנ"ד ע' קלז).

18)  ראה ראב"ע שם. ס' השרשים לר' יונה בן ג'נאח ולהרד"ק ע' חדש.

19)  ראה ראב"ע שם. ס' השרשים הנ"ל ע' שנה.

20)  ראה לקו"ת דרושי ר"ה נח, א ואילך. ובכ"מ.

21)  ראה רד"ק לתהלים יט, ח. גו"א ר"פ בראשית.

22)  בפיה"מ שלו סנהדרין ר"פ חלק. וראה הל' תשובה פ"י ה"ה.

23)  פסחים נ, ב. וש"נ.

24)  משלי כב, ו.

25)  סהמ"צ להצ"צ שרש מצוות התפלה פ"מ (דרמ"צ קלח, סע"א) – נעתק ב"היום יום" יח כסלו.

26)  תהלים עג, כה.

27)  פיוט "לכה דודי".

28)  ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. הל' תשובה ספ"ה.

29)  ראה תנחומא בחוקותי ג. נשא טז. ב"ר ספ"ג. במדב"ר פי"ג, ו. תניא רפל"ו. ובכ"מ.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)