חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:41 זריחה: 6:10 ט"ז בחשון התש"פ, 14/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הלכות ומנהגי חב"ד
לוח השבוע

נושאים נוספים
התקשרות גליון 765 - כל המדורים ברצף
העבודה בעולם היא בבחירתו של הקב"ה
בניסן עתידין להיגאל בניסי ניסים
הרמ"ע מפאנו (ב)
פרשת ויקהל-פקודי
שואלין ודורשין בהלכות הפסח (א)
הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

בקריאת 'שניים מקרא ואחד תרגום' (כסדר האמור בספר-המנהגים, או כסדר מנהג רבותינו שב'היום יום') יש לזכור לקרוא הפעם את כל ההפטרות, דהיינו: א) של פרשת 'ויקהל' ("וישלח המלך שלמה..."), ב) של פרשת 'פקודי' ("ותשלם כל המלאכה..."), ג) [למנהג רבותינו – בשבת לפני שחרית] של פרשת 'החודש' ("כה אמר ה' אלוקים...").

שבת-קודש, פרשת ויקהל-פקודי / החודש
כ"ה באדר, מברכים החודש

יום הולדת הרבנית הצדקנית חיה מושקא נ"ע, אשת כ"ק אדמו"ר, בשנת תרס"א. הרבי פתח ביום זה בשנת תשמ"ח במבצע 'יום הולדת', לנצל את יום ההולדת ליום של התעוררות והחלטות טובות ברבים.

השכם בבוקר – אמירת תהילים בציבור1. אמירת כל התהילים קודם התפילה דווקא, היא הכנה ונתינת-כוח לברכת החודש (בתפילה)2. אחר-כך לומדים בציבור במשך כשעה מאמר חסידות שיהיה מובן לכולם, ואחר-כך התפילה3.

[מנהגי שבת-מברכים פורטו לאחרונה בגיליונות: תשד"מ, תשמ"ח, תשנ"ז, תשס"א].

רצוי להכין את ספר-התורה המיועד לקריאת פרשת החודש קודם התפילה, כדי למנוע טרחא דציבורא4.

מוציאים שני ספרי-תורה. בראשון קוראים לשבעה עולים בפרשת השבוע5.

מניחים את ספר-התורה השני על הבימה (ונשאר על הבימה עד הקריאה בו)6, ואומרים חצי קדיש. הגבהה וגלילה. בספר השני קוראים למפטיר את פרשת 'החודש', בפרשת בוא: "ויאמר... החודש הזה... תאכלו מצות" (שמות יב,א-כ).

אם יש רק ספר-תורה אחד אין מגביהים אחר חצי קדיש אלא גוללים לפרשת החודש. ומגביהים וגוללים לאחר גמר כל הקריאות, דהיינו לאחר מפטיר. את החצי קדיש אומרים תמיד אחרי הקריאה שלפני עליית המפטיר.

הפטרה: "כה אמר... בראשון באחד לחודש ... עולת תמיד" (יחזקאל מה,יח – מו,טו7).

אם קרא את הפטרת השבוע או כל הפטרה אחרת, קורא אחריה את הפטרת פרשת החודש, ואם נזכר אחר הברכות – קורא אותה בלא ברכה8.

המולד: ביום חמישי בשעה 6 בבוקר, 23 דקות וחלק אחד.

מברכים החודש: ראש-חודש ניסן ביום החמישי.

אין אומרים "אב הרחמים".

התוועדות בבית-הכנסת. ובפרט שהיא "שבת חזק"9.

יום רביעי
כ"ט באדר, ערב ראש-חודש

ביום זה – 'יום כיפור קטן' – יש להוסיף בג' הקווין: תורה, עבודה (תפילה שבמקום קרבנות), גמילות-חסדים וצדקה10.

מי שיש לו יארצייט בחודש ניסן, יעלה היום לבית-העלמין11.

ביום האחרון של חודש אדר צריכה להיות שמחה מופלגה ביותר, לאחר ה'מרבין בשמחה' של כל ימי אדר מיום ליום, והיא נותנת את הכוח והסיוע להמשיך את הגאולה דחודש ניסן, שבו נגאלו ובו עתידין להיגאל, כי השמחה שבחודש אדר, ובפרט ביום האחרון שבו, פורצת את גדרי הגלות ומביאה את הגאולה האמיתית והשלמה, על-ידי משיח צדקנו שנאמר בו "עלה הפורץ לפניהם", בקרוב ממש12.

יום חמישי
א' בניסן – ראש-חודש

[מנהגי ראש-חודש פורטו לאחרונה ב'התקשרות' גיליונות: תשד"מ, תשמ"ח, תשנ"ג, תשנ"ז, תשס"א].

שחרית: "יעלה ויבוא". חצי הלל13. "ואברהם זקן... זבדיה..." ג' פעמים. קדיש-תתקבל. שיר-של-יום, הושיענו, ברכי נפשי, קדיש יתום.

קריאת התורה. אשרי, ובא לציון (ואין הש"ץ מסיימו בקול), יהללו. הכנסת ספר-תורה. חליצת התפילין. הנחת תפילין דרבנו-תם, קריאת-שמע, פרשיות: 'קדש' 'והיה כי יביאך', שש זכירות וחליצת התפילין. הש"ץ יאמר מזמור (כלשהו, כדי לומר הקדיש, ויסיימו בקול), חצי קדיש, מוסף.

אמירת ההלל כסדר התפילה חשובה יותר מאמירתו בציבור.

יום התוועדות. ההתוועדות – בבית-הכנסת14.

חודש ניסן

בכל החודש אין אומרים תחנון15, 'א-ל ארך אפיים'16 ו"למנצח... יענך"17 בימות החול, "אב הרחמים" לפני מוסף שבת, ו"צדקתך" בשבת במנחה15. אין מתענים אלא חתן ביום חופתו, ובכור בערב-פסח18.

נשיא: מצווה לחזק את המנהג19 לקרוא20 אחרי התפילה21 (לפני אמירת תהילים22) בכל יום החל מהיום עד י"ג ניסן ועד בכלל, דבר יום ביומו בפרשת הנשיאים. היום מתחילים "ויהי ביום כלות משה" ומסיימים "זה קרבן נחשון בן עמינדב" (במדבר ז,א-יז). אחר-כך אומרים את ה"יהי רצון" (אומרים אותו גם בשבת)23 הנדפס בסידורי תהילת ה'24. גם כוהנים ולויים אומרים אותו25.

ברכת האילנות: מברכים אותה רק26 בחודש ניסן27. גם נשים מברכות28. מברכים רק על אילני מאכל29. לכתחילה יש להשתדל שיהיו לפחות שני אילנות30. מי שלא הספיק לברך בעוד הפרחים על האילנות, לא יברך אחר-כך על הפירות31.

יום שישי
ב' בניסן

יום ההסתלקות-הילולא של כ"ק אדמו"ר רבנו שלום-דובער נ"ע מליובאוויטש, אדמו"ר מוהרש"ב, דור חמישי לנשיאי חב"ד32, בשנת תר"פ, בעיר רוסטוב על נהר דון, ושם מנוחתו-כבוד33.

יום התחלת הנשיאות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע34.

יום התוועדות.

כל אחד ואחת, אנשים נשים וטף, ינצלו 'עת רצון' זו, כדי: א) ללמוד פרק משנה המתחיל באות אחת משמו הקדוש (על-כל-פנים פרק אחד35. ב) להוסיף36 בלימוד תורתו של בעל ההילולא37, ש"עיקר גילוי החסידות באופן של הבנה וההסברה נתחדש על-ידו, וכונה 'הרמב"ם דתורת החסידות'"38. ג) להוסיף36 בעבודת התפילה. ד) להוסיף36 בנתינת צדקה, ומה טוב – לעניין השייך לעבודתו המיוחדת של בעל ההילולא או למוסדות העוסקים בעבודתו, ש"עיקר חידושו – בייסוד ישיבת תומכי-תמימים, שבה מודגשת שלימות התורה" נגלה וחסידות כאחד39, ו"על-ידו התחילה עיקר הפצת תורת החסידות חוצה"40, ובעבודת רבותינו נשיאינו ממלאי מקומו. ה) לקיים התוועדות של שמחה, שבה יקבלו עליהם הנאספים החלטות טובות בענייני תורה ומצוות41.

פשוט, שאם מאיזו סיבה שתהיה לא נעשה הנ"ל או חלקו ביום השנה, צריך להיות תשלומין והשלמה בימים הסמוכים42.

__________________________

1)    רגילים לומר זאת בחליפה וכובע, והנשואים בחגירת אבנט, כפי שנהג הרבי וכל הציבור עימו (ולכאורה כך יש לנהוג גם כשמשלימים זאת אחר-כך), אע"פ שכהוראה נאמר "בחגירת אבנט" רק בתהילים דליל הושענא-רבה (ס' המנהגים עמ' 68).

2)    שיחת ש"פ וארא תשט"ו ס"ב ('תורת מנחם – התוועדויות' חי"ג עמ' 197).

3)    ספר-המנהגים עמ' 30.

4)    לוח 'דבר בעתו'.

5)    מנהג ישראל שגם היושבים בקריאת-התורה, עומדים בפסוק האחרון של סיום הספר. רצוי שהקורא יפסיק קימעא לפני תחילת הפסוק (וימתין עד שיספיקו כל היושבים לעמוד), כדי שהציבור יוכל לשמוע היטב את קריאת הפסוק – ראה בלוח הנ"ל.

6)    שערי-אפרים שער י' סי"ב.

7)    לוח כולל-חב"ד. ספר-המנהגים עמ' 33.

8)    לוח כולל-חב"ד, ש"פ מקץ.

9)    ראה ספר-השיחות תש"נ ח"א עמ' 233.

10)  שיחות-קודש תשל"ו עמ' 663, ובכ"מ.

11)  ע"פ הוראת הרבי עבור הרבנית קרסיק ע"ה מת"א, שאין עולים לבית-החיים [משא"כ לאוהל ולקברי צדיקים] בחודש ניסן כלל.

12)  לקוטי-שיחות כרך ד' עמ' 1274.

13)  יש עניין מיוחד להתפלל תפילת שחרית זו בציבור, כדי לומר הלל בציבור, ובפרט שבראש-חודש יש אומרים שאין מברכין עליו אלא בציבור (רמ"א תכב,ב. שו"ע אדמוה"ז תפח,ג).

14)  היום-יום, ל' ניסן.

15)  שו"ע אדמוה"ז סימן תכט ס"ח.

16)  כנדפס בסידורים מאז שנת תשל"ח. ראה בירור בעניין זה ב'התקשרות' גיליון שכט עמ' 18.

17)  סידור אדמוה"ז, לפני 'למנצח' זה.

18)  לוח כולל-חב"ד, משו"ע אדמוה"ז סי' תכט ס"ט.

19)  'שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"ב עמ' עז. י"א שבהקפדה לומר בכל יום את הנשיא שלו, יש סגולה שלא ישכח באחד הימים לספור ספירת-העומר - שמעתי מאבי מורי ז"ל בשם הרה"ג הרה"ח ר' חיים-שאול ברוק ע"ה.

20)  אין מנהגנו לקראו מתוך ספר-תורה. גם בימי הקריאה אין לגלול הס"ת ולקרוא פרשת הנשיאים מתוכו. ובפרט בש"ק, שפרשת הנשיאים צ"ל אחר תפילת המוספין דווקא - 'שערי הלכה ומנהג' שם.

21)  וביום שיש בו תפילת מוסף, אחרי תפילת מוסף, שתדירה ומקודשת יותר מקריאת הנשיא - שם עמ' עט.

22)  ע"פ מכתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע (אג"ק ח"א עמ' שצ) ו'רשימות היומן' עמ' שצז, ודלא כמ"ש כאן בשנים הקודמות. וראה 'אוצר מנהגי חב"ד' (ניסן-סיוון) עמ' ג.

23)  היום-יום, ר"ח ניסן. ספר-המנהגים עמ' 36. וראה 'אוצר מנהגי חב"ד' עמ' ד-ו.

24)  עמ' 473. לכאורה צריך לנקד שם "פרשה" - כולה קמץ.

נוסח זה (שמקורו מספר 'יסוד יוסף' לר' יוסף-יוסקא מדובנא) הוגה ע"י הרבי (ללא ניקוד. ראה 'הגהות לסדור רבנו הזקן', ברוקלין תשס"ז, עמ' מב,מט,ס). וראה בס' 'קב הישר' מהדורת הרב שיינברגר תשנ"ג, פרק פה (דף תנג, א-ב), שדן בהגהות שונות בפרטי הנוסח.

25)  למרות שמוזכר שם "שבאם אני עבדך משבט..." והוא איננו משבט זה, כיוון שזה שייך ל'עיבור' (דהיינו גילוי מסויים מנשמה אחרת בתוך נשמתו-הוא, הנשארת בדרגתה), הוראת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, היום-יום שם, ספר-המנהגים שם, לוח כולל-חב"ד. ב'שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"ב עמ' פ נתבאר, שהשייכות היא ודאית לכל אחד ואחד מישראל, ורק שבאם זהו שבטו, אזי השייכות וההמשכה הן באופן נעלה יותר (בשו"ת מנחת-אלעזר ח"ה סי' ב כתב שלא יאמרו כהן ולוי את היה"ר, אבל בפתחא זוטא הל' פסח סי' א אות ו הוכיח שגם הם יכולים לומר זאת).

26)  'שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"א עמ' רכ, ע"פ סדר ברכת-הנהנין שבסידור אדמוה"ז. וכן הוא ע"ד הקבלה, ברכי-יוסף סי' רכו ס"ק ב. ולפלא שממשיכים להדפיס גם השתא בלוח כולל-חב"ד (ע"פ קצות-השולחן סי' סו בבדי-השולחן ס"ק יח) שניתן לברך ברכה זו גם בחודשי אדר או אייר, ללא כל הסתייגות. וראה אנציקלופדיה-תלמודית כרך ד עמ' שנח, ציון 98.

27)  היו שבירכו ברכה זו ברוב עם, ראה 'אוצר מנהגי חב"ד' עמ' ה. ובפרט ע"פ המבואר בס' מורה-באצבע להחיד"א אות קצט ע"פ הזוהר (ח"ג קצו,ב) שכוונת הברכה היא לתיקון נשמות שנתגלגלו בדומם וצומח ויבקשו עליהן רחמים.

לעניין ברכה בשבת, ראה שו"ת יחווה-דעת ח"א סי' ב שאין בזה איסור, ותלוי במנהג המקום, וש"נ.

בשו"ת מהרי"ל (הישנות) סי' קמג נקט בפשיטות שמי שלא בירך בראיה ראשונה מברך בראיה שנייה, ונעתק באגור סי' שיח ומטה-משה סי' שסא (שם הביא מזה ראיה לדין שהחיינו, שבו נחלקו עליו, ולדעת רבינו בסידורו מברכים ללא שם ומלכות), ובבירור-הלכה סי' רכו (עמ' רט) כ' שלפי כללי הפוסקים יש לפסוק כן נגד כל האחרונים שלא ראוהו. בבדי-השולחן שם הבין בסדר ברכת הנהנין פי"ג הי"ד שאין לברך, אבל מפשטות הלשון הכוונה רק לשלול ברכה נוספת באותה שנה (וכמו בהלכה יג וכו' שלא כותבים כך. ובפרט שמהלשון שם "אינו חוזר ומברך" משמע שכן מברך לראשונה). וראה בזה באריכות בשו"ע הקצר פרק פז ס"ג ובהערות.

28)  נסמן בשו"ע הקצר שם סי"א.

29)  ראה הדעות בזה בשו"ע הקצר שם ס"ה ובהערות. דעת הרמב"ם, הטושו"ע והפוסקים שהביא הרבי בלקוטי-שיחות כרך כג עמ' 116 הערה 33 (וכפי שנראה שהכריע שם) היא שצ"ל אילני פרי דווקא. ורק שהעיר על השמטת אדמוה"ז מסדר ברה"נ, וסיים 'ואכ"מ' בקשר להשמטות כיו"ב שם.

לעניין אילנות שעודם בשנות ערלה, בגיליון רע"א סי' רכו מסתפק בזה, אבל רבים פסקו לברך, ראה הגדה של פסח 'חזון עובדיה' עמ' יד משו"ת דובב-מישרים ח"ג סי' ה וחלקת-יעקב ח"ב סי' כז ועוד.

30)  כף-החיים סי' רכו ס"ק ב וקצות-השלחן בבדי-השלחן סי' סו ס"ק יח.

31)  ואפילו בלא שם ומלכות, כיוון שבלוח ברכת-הנהנין (פי"ב הכ"ג) כ' אדמוה"ז, שאם נפל הפרח וגדלו הפירות, טוב לברך בלא שם ומלכות, ובסדר ברה"נ השמיט זאת. 'ביאור סדר ברה"נ' עמ' 445.

32)  הנשיאות החלה בשנת תרמ"ג, אך קבלת עול הנשיאות בכל הפרטים היתה רק בשנת תרנ"ד, ראה 'ספר התולדות – אדמו"ר מהורש"ב', הוצאת קה"ת, כפר-חב"ד תשל"ו, עמ' 34. וראה הערה 1 בפתח דבר לספר המאמרים תרמ"ג-ד.

33)  פרשת ימי חייו האחרונים בעלמא דין והסתלקותו נדפסה בס' 'אשכבתא דרבי', ברוקלין תשל"ו, ועוד.

בחורף תרצ"ט, כיוון ששלטונות העיר עמדו להרוס את בית-העלמין, הועבר גופו הק' לבית-העלמין החדש שבאותה העיר מתוך מסירת-נפש ע"י מניין מאנ"ש, על-פי הוראות תלמידו הרה"ק ר' לוי-יצחק שניאורסאהן נ"ע, אביו של הרבי, והקימו במקום אוהל מאותן האבנים שהועברו מהאוהל הישן - 'אשכבתא דרבי' עמ' 151, ומשם ל'תולדות לוי-יצחק', הוצאת קה"ת, כפר-חב"ד תשנ"ה, ח"א עמ' 287. צילום הציון ששופץ נדפס שם בעמ' 294.

34)  ראה לקוטי-שיחות כרך ד עמ' 1293 בהערה. כרך יב עמ' 146 בהערה 1. כרך לב עמ' 23 הערה 38. ספר-השיחות תשמ"ח ח"א עמ' 347 הערות 8 ,7.

35)  ע"פ לקוטי-שיחות כרך כא עמ' 296.

36)  ע"פ 'התוועדויות' תשמ"ז ח"ב עמ' 286, מוגה.

37)  ע"פ שיחות-קדש תשנ"ב עמ' 382.

38)  לקוטי-שיחות כרך ז עמ' 277 ,209.

39)  לקוטי-שיחות כרך כ עמ' 67. כרך כז עמ' 25. 'התוועדויות' תשמ"ז ח"א עמ' 495 ,310.

40)  לקוטי-שיחות כרך כ עמ' 389. וראה שם כרך כב עמ' 186.

41)  ע"פ הוספות לשיחה הנ"ל בהערה 25, שם עמ' 292. וראה לקוטי-שיחות כרך כא עמ' 276.

42)  'תורת מנחם – התוועדויות' תשמ"ז ח"ב עמ' 286 הערה 66 – מוגה (ההדגשה במקור), בקשר לכ"ד טבת.


   

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)