שונאים את המוכיחים
"לכן אמור, הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כה,יב). לפינחס ניתנה ברכת השלום, משום שעל-פי רוב בני-האדם שונאים את מי שמוכיח אותם ומייסרם לשפר את מעשיהם.
(פנים יפות)
מידה נגדית
מפני שהייתה בפינחס מידה גדולה של קנאות, הוצרך למידה הנגדית, מידת השלום, כמשקל-נגד לקנאות, שהיא מידה שאין להשתמש בה אלא במקרים יוצאים מן הכלל.
(כתב סופר)
לא לפרוש
"בקנאו את קנאתי בתוכם" (במדבר כה,יא). השבח הראשון שהתורה מונה בפינחס, שהוא היה 'בתוכם', בתוך העם. זה מסר לכל מי שמקנא קנאת ה', שאף שקנאותו אמיתית וכנה, עליו להישאר 'בתוכם', שלא יפרוש אל מחוץ למחנה ויבנה במה לעצמו.
(רבי פינחס מקוריץ)
בזכות הצלת הכלל
"ולא כיליתי את בני-ישראל" (במדבר כה,יא). היה אפשר לחשוב שפינחס זכה לברכת השלום משום שמסר את נפשו למען הקב"ה. והתורה אומרת שהשכר הזה ניתן לו משום שבמסירות-הנפש הזאת הציל את הכלל, את עם-ישראל.
(תוצאות חיים)
לא נרתע
"והייתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם" (במדבר כה,יג). הדין הוא ש"כוהן שהרג את הנפש לא יישא את כפיו". פינחס ידע שבמעשהו הוא עלול לאבד את הכהונה, ובכל-זאת לא התחשב בכך והדבר לא הרתיעו. לכן קיבל שכר – "והייתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם".
(פנים יפות)
קנאות חיובית
"בקנאו את קנאתי בתוכם" (במדבר כה,יא). בקנאה זו, שפינחס קינא לה' והרג את זמרי, השריש בתוך בני-ישראל את מידת הקנאה לה', שלא יוכלו לסבול עוברי עבֵרה.
(רבי מנחם-מנדל מקוצק)
למד מהחוטאים
פינחס ראה את הקנאה הגדולה ומסירות-הנפש של החוטאים, וזה הביאו לקנא את קנאת ה'. פינחס קינא את קנאת ה' באותה מסירות והתלהבות שראה אצל החוטאים.
(חתם סופר)
קנאות בלי נקמה
קנאתו של פינחס הייתה לשם שמים בלבד, בלי שום תערובת של נקמה; כמו נקמתו של הקב"ה, שרחמיו על כל מעשיו, ו"את אשר יאהב ה', יוכיח". זו משמעות "בקנאו את קנאתי" – קנאותו של פינחס הייתה כמו 'קנאתי', דומה לקנאת ה'.
(רבי יהושע מקוטנה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
