חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:35 זריחה: 6:30 ד' בתשרי התשפ"א, 22/9/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אין צורך לטרוף
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1178 - כל המדורים ברצף
משפט אין עושים בכיכרות
יש חדש
"אתה הראת לדעת"
ימות המשיח
כבוד בלי תנאים
תנאי שהופר
אין צורך לטרוף
מוטב לפחד
חברים בדם
מקווה טהרה

בנבואת ישעיהו, המתארת את דמות העולם בימות המשיח, מתואר השלום שישרה בתוך ממלכת החי: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" (ישעיה יא,ו). דבר זה מעורר, כמובן, שאלה בסיסית: הזאב והנמר אינם טורפים מתוך אכזריות, אלא מתוך צורך קיומי, מכיוון שהם ניזונים מן החי. ממה יתקיימו אפוא בימות המשיח?

התשובה לשאלה הזאת ניתנת מיד בפסוק הבא, שבו הנביא אומר: "ואריה כבקר יאכל תבן". כי אכן, האריה, וכמוהו הזאב והנמר והדוב, יאכלו בימות המשיח – תבן, ממש כמו כבש ופרה. מכאן שהשינוי שיתחולל אז לא יהיה התנהגותי בלבד, אלא ישתנה טבען הגשמי של חיות-הטרף – במקום בשר יאכלו תבן ועשב. העולם ישתנה אפוא תכלית שינוי, עד שחיות-טרף יוכלו להסתפק בעשב השדה.

כפשוטו או משלים

חכמי ישראל הראשונים חלוקים ביניהם בשאלה אם הדברים נאמרו כפשוטם או הם בבחינת משל בלבד. הרמב"ם (הלכות מלכים פרק יב, הלכה א) קובע כי הנבואות האלה אינן כפשוטן, אלא נאמרו בלשון "משל וחידה". כוונתן לרמוז, לדעתו, שעם-ישראל, שנמשל לכבש, יחיה בשלום עם רשעי הגויים, המשולים לזאב. והרמב"ם מסיים: "וכל כיוצא באלו הדברים בעניין המשיח, הם משלים, ובימות המלך המשיח ייוודע לכול לאי-זה דבר היה משל, ומה עניין רמזו בהם".

לעומתו, הרמב"ן (דרשת 'תורת ה' תמימה', כתבי רמב"ן כרך א, עמ' קנד-ה) מפרש את הנבואות הללו כפשוטן ומביא ראיות רבות לכך. לדעתו, גם אין זה חידוש מהותי בבריאה, שכן מלכתחילה נברא העולם במתכונת שבעלי-החיים לא פגעו זה בזה. במקום אחר (בפירושו לתורה, ויקרא כו,ו) הוא מאריך בכך יותר: "כאשר היה העולם מתחילתו, קודם חטאו של אדם... לא היה הטרף בחיות הרעות. רק מפני חטאו של אדם, כי נגזר עליו להיות טרף לשיניהם, והושם הטרף טבע להם גם לטרוף זו את זו".

חזרה לימי בראשית

מפרשי הרמב"ם מנסים לתווך בין שתי הדעות. הרדב"ז, למשל, מבחין בין ארץ-ישראל לשאר העולם: "מה שראוי להאמין בזה, שהדברים הם גם כפשוטם בארץ-ישראל... אבל בשאר ארצות עולם כמנהגו נוהג והכתובים הם משל".

רבי יצחק אברבנאל (משמיע ישועה, המבשר השלישי, נבואה ב) מביא תחילה את הדעה האומרת שנבואה זו היא משל לשלום שישרה אז בין האומות, אך בהמשך לכך הוא מביא שיטה, שלפיה כוונת המאמר "עולם כמנהגו נוהג" היא שלא יתחדשו דברים על-טבעיים שמחוץ למסגרת העולם הטבעי, אולם חזרתו של העולם למצבו הבראשיתי הנעלה, כפי שהיה בעת הבריאה, בטרם ירד ממדרגתו על-ידי חטא עץ-הדעת – עדיין זה יכול להיחשב "עולם כמנהגו נוהג".

בעל 'עבודת הקודש' (חלק ב, פרק לח ) מאריך ומבאר, שקודם חטא עץ-הדעת היה העולם נעלה, לא רק מבחינה רוחנית, אלא גם מבחינה גשמית. חז"ל מתארים את מצבו המופלא של העולם באותה עת (הארץ הייתה נזרעת ומוציאה תבואה בו-ביום; העץ היה ניטע ומניב פרי באותו יום וכו'), אלא שהעולם ירד בעטיו של החטא ואיבד את המעלות הנפלאות הללו. אולם כשיגיעו ימות המשיח ותתמלא הארץ דעה את ה', יחזור העולם למצבו הראשוני – כפי שנברא מתחילתו.

גילוי האמת האלוקית ישפיע גם על המציאות הגשמית של העולם הזה, שהיא תתעלה למדרגתה הראשונית. ממילא הפירות והירקות יהיו טובים לאין-ערוך (שכן אפילו אילנות-סרק ייתנו פרי), עד שהתבן ועשב השדה יוכלו להזין את הזאב והאריה. במצב כזה כבר לא יהיה להם צורך לטרוף, ויתקיימו כפשוטם דברי הנביא: "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי, כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)