הרבי תובע: "גם עתה תהיה ההנהגה בחודש אלול באופן של התעוררות כו' כמו שהיתה ההנהגה בליובאוויטש" * לקבוע את לימוד החסידות באלול במאמרי עבודה, ו"אז יהיה ה'אלול' אחר לגמרי" * קריאה למבצע חינוך באלול תשל"ה, שלא יישאר ילד יהודי ללא חינוך על טהרת הקודש * כרטיסי ברכה לחברים עם כמה מילים על יהדות
מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
בחג-הפסח תרצ"ד השמיע כ"ק אדמו"ר מהריי"צ שיחה ובה תיאר בין השאר את אווירת חודש אלול בליובאוויטש. בהתייחסו לשיחה זו הבהיר הרבי (תורת מנחם כרך לד עמ' 302):
כל הפרטים המתוארים בשיחה הנזכרת-לעיל אינם סיפורים בעלמא, "מאי דהווה הווה" [=מה שהיה – היה], אלא הכוונה היא כדי ללמוד מפרטים אלו, והיינו שגם עתה תהיה ההנהגה בחודש אלול באופן של התעוררות כו', כמו שהיתה ההנהגה בליובאוויטש.
כשנכנסו חברי הנהלת ישיבת תומכי-תמימים המרכזית אל חדרו של הרבי, בשלהי חודש מנחם אב תשט"ז, הורה להם הרבי [הדברים הוגהו לאחר-מכן על-ידו, נדפסו בלקוטי שיחות, ושוב בתורת מנחם (כרך יז עמ' 178)]:
בעמדנו בסמיכות לחודש אלול, הזמן של תשובה וקול השופר – צריכים התלמידים ללמוד בזמן זה ענינים השייכים לאלול, כמו דרך חיים, שער התשובה ושער התפלה, לקוטי תורה (שהחל מפרשת דברים מדובר כבר אודות תשובה), עטרת ראש.
והענין בזה, שכל הענינים שבהבריאה, צריכים להשתקף אצל תלמידי הישיבה בעניינם, שזוהי התורה. ובמילא, כשמגיע חודש אלול, הזמן ד"אורי וישעי", זמן התשובה בעולם, צריך הדבר להשתקף גם אצל התלמיד, בלימוד ענינים הנ"ל.
וגם אלו התלמידים שאינם נמצאים עתה בישיבה, אלא במחנה-קיץ וכיוצא-בזה, צריכים גם הם ללמוד את הענינים המתאימים לזמנים אלו, שכן, הנסיעה למחנה קיץ וכדומה אינה הפסק בענינם, שהרי אין זו סתם מנוחה ("סתם אפרוען זיך"), אלא זהו בשביל תועלת, ובמילא שייך האמור לעיל גם אליהם.
ב'יחידות' של אחד מחשובי המשפיעים אמר הרבי ('מקדש מלך' כרך ד' עמ' שצג):
מהנכון שהעניינים בחסידות שהוא לומד – הן בינו לבין עצמו, הן עם התלמידים, יהיו עניני דיומא השייכים לזמן ההוא, שהרי ידוע עד כמה זה משפיע על אופן העבודה של אותם הימים.
ולדוגמה, כשנהיה אלול בעולם ("אַז ס'קומט אַ אלול אין וועלט") ולומדים את עניני חודש אלול כפי שנתבארו בחסידות הרי זהו אלול אחר לגמרי!
הוראה זו לא היתה חדשה, כפי שהובא לעיל מהוראות הרבי להנהלת תומכי תמימים המרכזית.
לעורר גם את התלמידות
במכתבו למנהל בית רבקה בצרפת, הרב ישכר דוב גורעוויטש ('היכל מנחם' כרך ב' עמ' קמא), כתב הרבי:
ובטח מעוררים בימי הרצון – את התלמידות להענינים דחדש אלול ותשרי. ובפרט על-פי מה-שכתב רבנו הזקן בפרשת ראה בלקוטי תורה דף לב' עמוד ב' אשר בימים האלו הנה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא – רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם וכמו-שכתוב יאר ד' פניו אליך.
תיקוני זוהר בחודש אלול?
יש מנהג שהובא בספר 'כסא מלך' [ספר בר סמכא שהובא במאמרי רבותינו נשיאינו] שבמשך הארבעים יום שמראש חודש אלול עד יום-הכיפורים לומדים בכל יום תיקוני-זוהר. ובכמה מדפוסי התיקוני-זוהר נדפס הסדר שצריכים ללמוד בכל יום.
בשנת תשכ"ב אמר הרבי (תורת מנחם כרך לד עמ' 303-302):
חיפשתי במקומות שונים אם התקבל מנהג זה בקרב חסידי חב"ד, ולא מצאתי ראיה מכרעת לכאן או לכאן ("לאחד משני הצדדים") עד שמצאתי בשיחת חג הפסח תרצ"ד שבה ישנו תיאור של חודש אלול בליובאוויטש ושם נאמר: "..אחרים אומרים תיקוני הזוהר..". לכאורה, מדוע נקט תיקוני-זוהר דווקא? – חודש אלול הוא הזמן המתאים ללמוד שער התשובה, דרך חיים וכדומה, וגם אם לומדים זוהר – מדוע דוקא תיקוני זוהר, ולא את ספר הזוהר עצמו? ומדברים אלו מוכח, שהמנהג האמור שבספר כסא המלך (לימוד תיקוני זוהר בחודש אלול) התקבל גם בליובאוויטש.
והרבי מסכם:
אין פירוש הדבר שחייבים ללמוד (או על כל פנים לומר) תיקוני זוהר, אבל בכל אופן, הרי זה מנהג מקובל בקרב חסידי חב"ד.
אלול תשל"ה ב'בית חיינו'
בדיווח מ"בית חיינו" (בעריכת הרב צ.ה. זרחי) שהופיע באופן רשמי מטעם בית מחנה ישראל בשלהי חודש אלול תשל"ה (וכנראה היה למראה עיני הרבי טרם פרסומו), אנו קוראים את הידיעות הבאות – "מהנעשה בחצרות קודש":
כתוצאה מדברי אד"ש בהתוועדות שבת מברכים החודש אלול אודות עניין החינוך, נתארגן על-ידי צ[עירי] אגודת חב"ד ועד מיוחד שעוסק במרץ בזה וראו תוצאות ממשיות. כמו-כן הודפס עלון הסברה מיוחד אודות חשיבות החינוך על טהרת הקודש עבור ילדי-ישראל, והופץ באלפים.
"ביתר שאת וביתר עז התחיל כל הנ"ל לאחר קריאת כ"ק אד"ש בהתוועדות דח"י אלול, שאף אחד מילדי-ישראל לא ישאר בלי חינוך על-טהרת-הקודש, ואמר שזהו כל מטרת הפאַבריינגען אַז מ'זאָל זיך אַ טרייסל טאָן [=מטרת ההתוועדות שינערו את עצמם] וכל אחד יעשה התלוי בו וכו'.
"ביום ג' יב' אלול התפלל כ"ק אדמו"ר שליט"א מנחה ביחד עם כמה מאות ילדים שבאו מהדיי קעמפ'ס [=מחנות-קיץ יומיומיים] של הסביבה. על-פי הסדר שנמסר, למדו עם הילדים קודם תפילת המנחה על-פי סדר הלימוד שהוכן על-ידי כ"ק אד"ש, וכן תקעו לפניהם בשופר, לאחר תפילת המנחה נתן כ"ק אד"ש ליד כל אחד ב' מטבעות (10 סענט – דיים) אחד עבור צדקה והב' יכול לעשות כרצונו.
"כמו כן נתן גם למדריכים והמדריכות. כסדר הנ"ל, נשנה גם ביום א' י"ז אלול עם החונים דמחנות "גן-ישראל".
"הטנקים נוסעים ברחבי העיר ומפרסמים אודות חמשת המבצעים, מבצע נש"ק ומבצעי כשרות וטהרת המשפחה, וכן אודות עניני חודש אלול.
"בהמשך להתוועדות דח"י אלול פורסמה על-ידי מזכירות כ"ק אד"ש מודעה דחופה על-דבר מבצע נש"ק.
חודש של חן וחסד
באחת מאיגרותיו בשפה האנגלית ('כפר חב"ד' גיליון 918 עמ' 25) כותב הרבי בין השאר:
הרב מינדל העביר אלי את התוכן של מכתבתך... מאחר שאני זוכר את פגישתנו, ומתוך מה שאני יודע אודות הרקע שלך, הופתעתי מאוד מהטון הפסימי של מכתבך...
ואם בשום תקופה של השנה לא יכולה להיות שום הצדקה להליכה בקו מחשבה מן הסוג שמופיע במכתבך, הדבר הוא בוודאי שלא במקומו בימים הנוכחיים של חודש אלול, שהוא חודש של חן וחסד אלוקי מיוחד, המשמעות של חודש זה הומחשה באמצעות המשל המפורסם של אדמו"ר הזקן... בדומה לכך, חודש אלול, החודש האחרון של השנה הוקדש בתור תקופה של חסד אלוקי מיוחד, בתור הכנה לראש השנה ולשנה החדשה.
בפתק שפרסם המזכיר הרב בנימין קליין (נדפס ב'כפר חב"ד גיליון 1026 עמ' 17), נמצא מענה של הרבי בענייני עבודת ה', שככל הנראה (על-פי הזכרת "המלך בשדה" שבתוכו) נכתב בימי אלול של אחת השנים. בפתק נאמר כך:
מבלבל עצמו וסביבתו בכל מיני שטויות ודמיונות שאינם במציאות כלל ובמילא ממרר ר[חמנא] ל[יצלן] חייו.
ע[ל] ד[בר] הנ"ל לא רמז אפילו פעם אחת (גם לא לכ"ק מו"ח אדמו"ר)
כדאי שישתדל למצוא מישהו שעסק פעם בשינוי טבע מדותיו – ויתיגע בעצמו להתחיל קצת בזה, ואולי המלך בשדה יסייעו בזה.
כרטיס ברכה וחיזוק
מאחר שסיום ה'מחנה קיץ' הוא בימי חודש אלול – הציע הרבי ('שיחות קודש' תשמ"א כרך ד' עמ' 534) – מן הראוי שכל אחד ואחד מהילדים ישלח לכל חבריו כרטיסי ברכה ואיחולי שנה טובה לקראת השנה החדשה (על-פי הנזכר בשיחות הרבי, שהחל מראש חודש אלול נוהגים לברך ברכת שנה טובה כו'), והמשלוח יהיה באופן הניכר שזה נשלח מ"קרית גן-ישראל".
עוד הוסיף הרבי כי:
כל המרבה לשלוח כרטיסי ברכה לחבריו – הרי זה משובח, וכל ספק לחומרא. כלומר: אם הנהו מסופק על אחד הילדים אם הוא אכן "חבירו", הרי אם ידועים לו שמו וכתובתו ישלח לו 'שנה טובה'.
בצירוף לכרטיסי הברכה ואיחולי שנה טובה כו' – מן הראוי שיוסיף כמה מילים בנוגע לענייני התורה ומצוותיה, כל אחד מהילדים לפי מעמדו ומצבו, והעיקר – בדברים היוצאים מן הלב, בד בבד עם העובדה שהנהגתו היא באופן של דוגמא חיה.
טבלת התהילים לחודש אלול
המחזיק כיום בידו ספר תהילים "אהל יוסף יצחק" ומבקש לקיים את התקנה של אמירת ג' פרקי תהלים למן ראש-חודש אלול עד מוצאי יום הכיפורים, על-פי הרשימה הנדפסת בסוף התהילים, רואה זאת כדבר טבעי.
אולם רק בשנת תשכ"ג נדפסה טבלה זו לראשונה, במהדורת התהילים של קה"ת שנדפסה בארץ-הקודש ת"ו.
כך כתב הרב חדקוב לרב אפרים וולף בו' אלול תשכ"ב (ימי תמימים כרך ג' עמ' 143):
"מצורפת בזה רשימת שיעורי השלושה קאפ[יטלעך] תהילים לחודש אלול וכו', ויש לסדרו (אפזעצען) ולהדפיסו בעמוד האחרון (עמ' 224).
בטח תשגיחו על ההגהה שתהיה מדוייקת...". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
