הקב"ה צופה ומשגיח על כל העולם ועל כל הברואים, כמו שכתוב "עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ", ובכל-זאת יש 'הבטה' מיוחדת על עם-ישראל, שעליה נאמר בפרשתנו: "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל".
על ה'השקפה' הזאת אמרו חז"ל: "כל השקפה שבמקרא – לרעה, חוץ מ'השקיפה ממעון קדשך'... שהופך מידת רוגז לרחמים". בכל מקום בתורה, כאשר כתוב 'וישקף ה'', הכוונה היא שהקב"ה בא לעשות דין ולהעניש, וזה כוחו המיוחד של עם-ישראל, שביכולתו להפוך את מידת הרוגז לרחמים, עד ש'השקיפה' נעשה מקור לברכה.
אור בתוך החושך
מעלתו המיוחדת של עם-ישראל באה לידי ביטוי בפסוק "יצרנהו כאישון עינו". עם-ישראל נמשל כביכול לאישון עינו של הקב"ה. וכך אמרו חז"ל: "כל הנוגע בהם (בבני-ישראל) כאילו נוגע בבבת-עינו של הקב"ה".
העין בכללותה היא איבר הראייה, אך כוח הראייה מצוי באישון העין, שהוא השחור שבעין. לכאורה היה צפוי שהראייה, שעניינה אור ובהירות, תהיה דווקא בנקודה בהירה בעין, אך המציאות היא שדווקא הנקודה השחורה שבעין היא מרכז הראייה. הדבר מסמל את המעלה הגדולה שבהפיכת החושך לאור, שדווקא מהחושך עצמו עושים אור גדול.
ירידה לשם מה
ההשוואה של עם-ישראל לאישון העין קשורה לתפקידו המיוחד של העם היהודי – כשם שאישון העין מבטא את הפיכת החושך לאור, כך העם היהודי נדרש להפוך את חושך העולם לאור אלוקי. הקב"ה הוריד את הנשמה לעולם הזה התחתון והלביש אותה בתוך גוף גשמי, כדי שהיהודי יברר את הנפש הבהמית ואת העולם הגשמי ויהפוך את החושך לאור.
ההתעסקות עם ענייני העולם הגשמיים נראית כירידה רוחנית, ולא-אחת היהודי תוהה למה עליו להתעסק עם הדברים האלה, במקום להתמסר לחלוטין לענייני תורה וקדושה. אולם עליו לזכור שדווקא על-ידי החושך מגיעים אל האור הגדול, כמו באישון העין.
עצם התורה
גם בתורה עצמה קיימת הירידה הזאת. התורה כמו שהיא במקורה הרוחני העליון עוסקת במהויות רוחניות נשגבות, והנה היא ירדה לעולם הזה ונתלבשה בענייני העולם הזה, ב'שור שנגח את הפרה' וכדומה. אולם דווקא על-ידי שירדה התורה למטה אפשר להגיע לעצם התורה, יותר מכפי שאפשר להשיג בעולמות העליונים.
זו אפוא כל מטרת הירידה והחושך – להגיע לעצם האור, על-ידי הפיכת החושך עצמו לאור. וכך יהיה בגאולה השלמה, כאשר יתקיים "לילה כיום יאיר", ו"ה' יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי" (שהחושך עצמו 'יגיה', מלשון נוגה ואור). בזכות כוחו זה של עם-ישראל הוא הופך גם את ה'השקפה' לטובה ולברכה, עד ברכת הגאולה האמיתית והשלמה תיכף ומיד ממש.
(תורת מנחם כרך לב, עמ' 109) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
