ביכורים ורחמים
"והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך" (דברים כו,א). בפרשת ביכורים נזכר שם ה' י"ג פעמים, כנגד י"ג מידות הרחמים. ובה-בעת, בפרשת י"ג מידות (שמות לד) התורה מזהירה על מצוות הביכורים – "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך".
(משך חכמה)
אחדות האומה
"עשה מצווה האמורה בעניין, שבזכותה תיכנס לארץ" (ספרי). הבאת ביכורים מביאה לידי אחדות האומה. לכן אמרו שבזכות מצוות ביכורים יתקיימו ישראל בארץ, כי קיומו של עם תלוי באחדותו.
(מאוצרנו הישן)
של מי הארץ
"ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך, אשר ה' אלוקיך נותן לך" (דברים כו,ד). עניינה של מצוות הביכורים להוציא מן המחשבה שהארץ היא 'ארצך', ולהביא לידי הכרה "אשר ה' אלוקיך נותן לך".
(העקדה)
גדולים מעשי ה'
אומרים חז"ל: "אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, כורך עליה גמי לסימן, ואומר: הרי זו ביכורים". מדוע דווקא 'גמי'? כי אדם שרואה את הפירות מלבלבים יכול לחשוב שכוחו ועוצם ידו עשו כל זאת. לכן אמרו חז"ל שיכרוך על הפירות 'גמי', ראשי-תיבות "גדולים מעשי י-ה'", וזה יביאו לידי הכרה שהפירות מעשי ה' הם.
(רבי משה-לייב מסאסוב)
תפילה במקום ביכורים
צפה משה ברוח-הקודש שבית-המקדש עתיד ליחרב והביכורים עתידין ליפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללים שלוש פעמים בכל יום.
(מדרש תנחומא)
מוח ולב יש תמיד
כשראה משה שהביכורים עתידים ליפסק, הבין שאינם יסוד, כי יסוד אינו נפסק לעולם. לכן התקין תפילה, שהיא מצווה בכל עת, ללא הפסק, וכל זמן שיהיו לבני-אדם מוח ולב יתפללו לקב"ה.
(רבי מנחם-מנדל מקוצק)
קדושה בכל מקום
"ובאת אל הכהן... ואמרת אליו הגדתי היום" (דברים כו,ג). הגדה פירושה אמירת דברים קשים. מביא הביכורים רומז לכוהן שלא יתנשא עליו בהיותו כוהן ועובד בבית-המקדש, בעוד הוא עובד בשדה; כי כאשר אדם מישראל מגיע לבית-המקדש ומביא ביכורים מפרי עבודתו בשדה, הוא מוכיח שבכל מקום יש קדושה, כמו הכוהן העובד במקדש.
(מי השילוח)
שלושה סימני היכר
"וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך" (דברים כו,ה). "וענית – לשון הרמת קול" (רש"י). שלושה סימני היכר בבני עלייה: יודעים להיות כנועים בקומה זקופה, לזעוק על-ידי שתיקה, ולרקוד בלי תנועה.
(רבי מנחם-מנדל מוורקה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
