ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה (מז,כח)
"ויחי יעקב" - יעקב המשיך אור וחיות אלוקיים,
"בארץ מצרים" - בעולם הזה הגשמי, הנקרא "מצרים" (מלשון מיצר וגבול),
"שבע-עשרה שנה" - המשכה זו היתה על-ידי בחינת טו"ב, ספירת היסוד, שכל ההמשכות עוברות על-ידה ["טוב" רומז לספירת היסוד, ככתוב (ישעיה ג) "אמרו צדיק כי טוב", ונאמר (משלי י) "וצדיק יסוד עולם"].
(ספר המאמרים תרכ"ח עמ' נז-נח)
* * *
"ויחי יעקב בארץ מצרים" - על-ידי עבודתו של יעקב בהפיכת החושך דמצרים לאור, זכה ל:
"שבע-עשרה שנה" - בחינת אור וטו"ב (טוב בגימטרייה שבע-עשרה) אמיתי, כי "יתרון האור" הוא דווקא בבואו "מתוך החושך".
על-דרך מה שנאמר (תהלים לד,יג), "מי האיש החפץ חיים - אוהב ימים לראות טוב", כי תכלית החיים הוא לראות טוב.
(אור-התורה בראשית כרך ב' דף שנד-שנה)
* * *
רבי יהודה הנשיא היה דר בציפורי שבע-עשרה שנה, והיה קורא על עצמו ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה - וחיה יהודה בצפורי שבע עשרה שנין (ב"ר)
בחינתו של "רבי" היא מידת התפארת, שהיא מידתו של יעקב. דבר זה נרמז במאמרו של "רבי" במסכת אבות (פ"ב) "איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם - כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם".
לכן מצינו כמה דברים שבהם דמה רבי ליעקב אבינו:
א) יעקב גר במצרים שבע-עשרה שנה, ורבי גר שבע-עשרה שנה בציפורי, שהיא כמו מצרים, כדכתיב (הושע יא), "יחרדו כציפור ממצרים".
וסימנך: "צפרי" עולה בגימטרייה ש"פ (380), כמספר "מצרים".
ב) ביעקב אבינו כתיב (בראשית מו), "ואת יהודה שלח גו' להורות לפניו גושנה", ופירש רש"י - "לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה". כיוצא בזה מצאנו ברבי: רז"ל אמרו (מנחות קד) - "רבי יהודה מוריינא דבי נשיאה הווה" (היה להם לבית רבי מורה הוראות, ועל פיו היו עושים כל דבריהם, רש"י).
(תורת לוי-יצחק הערות למסכת כלים עמ' שז)
* * *
יש לציין קשר נוסף בין רבי ליעקב אבינו:
נאמר בספרים ש"נשיא" הוא ראשי-תיבות ניצוצו של יעקב אבינו, היינו שכל נשיא בישראל הוא ניצוץ מנשמתו של יעקב. דבר זה מודגש ובולט באופן מיוחד אצל רבי, שנקרא שמו בישראל "רבי יהודה הנשיא".
(משיחת כ"ק אדמו"ר שבת-קודש פרשת דברים תשל"ה אות לט) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
