מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

נשיקת התפילין במשך התפילה*

בשולחן-ערוך אדמוה"ז¹ איתא: "ומנהג יפה למשמש בתפילין כשמזכיר מצוותן בקריאת-שמע. וממשמש בשל-יד כשאומר "וקשרתם לאות על ידך", ובשל-ראש כשאומר "והיו לטוטפות בין עיניך". ושם² נסמן למכתבו של הרבי³: "מנהגנו, שבפסוק 'פותח את ידך וגו'' נוגעים בתפילין של יד ואחר-כך בתפילין של-ראש⁴, ויש נוהגים⁵ לנגוע על-ידי רצועת⁶ התפילין ולנשקה⁷".

מהנהגות הרבי בזה⁸:

בקריאת-שמע, בתיבות "על ידך/ידכם" נוגע בתפילין של-יד, ובתיבות "בין עיניך/עיניכם" נוגע בשל-ראש ומנשק⁹ (ללא הידוק התפילין של ראש).

ב'אשרי' (הן דפסוקי-דזמרה והן ד'ובא לציון') באמירת "פותח את ידך" - נוגע בתפילין של יד, ובאמירת "ומשביע" - נוגע בשל-ראש ומנשק (ומהדק את של-ראש¹⁰ בשתי ידיו).

בברכת יוצר, בתיבות "יוצר אור" - נוגע בשל-יד, ובתיבות "ובורא חושך" - נוגע בשל-ראש¹¹ ומנשק (ומהדק כנ"ל).

ב'ובא לציון', בתיבות "שנשמור חוקיך"¹² נוגע בשל-יד, ובתיבות "ונזכה ונחיה"¹³ - נוגע בשל-ראש ומנשק (ומהדק כנ"ל).

----------

*) ראה בס' 'מנהג ישראל תורה' ח"א סי' כח ס"ק ב שהביא רשימת מקומות בתפילה שיש מנהגים למשמש בהם בתפילין.

1) סי' כח סוף ס"ב (משו"ע הב"י שם ס"א), וסי' סא סעיף כד.

2) במהדורה החדשה אות יט.

3) אג"ק כרך ח"י עמ' רסה.

4) ספר-המנהגים עמ' 9 (שם כתב רק על מישמוש ולא על נשיקה).

5) ראה להלן הערה 7 ב, שיש נמנעים מלנשק את היד.

6) כן הוא בגוף כי"ק (אצל הנמען הי"ו).

7) א. בקצות-השולחן סי' ח, בבדי-השולחן ס"ק מז מציין לעניין הנשיקה בק"ש, לחיי-אדם (כלל יד סעיף טו), שם כתב רק "והמנהג לנשק בשעת משמוש... משום חיבוב מצווה" (אבל אינו מפורש שם מתי נושקין, ולא שנושקין היד).

ב. מהלשון כאן משמע שללא הרצועה - אין מנשקים (וכדברי הערוך-השלחן סי' סא ס"י: "ויש נושקין היד, ואינו עיקר", ובשערי-רחמים על השערי-אפרים, שער י ס"ק ה, הביא מס' עבודת-התמיד בשם ס' ח"י "שהוא מנהג בורות". ובס' הליכות-שלמה הל' תפלה פ"ז בארחות-הלכה הערה 35 כתבו שבעל 'מנחת שלמה' לא נהג כן וגם לימד בניו שלא לנהוג כן, אבל לא זילזל בנוהגים כן). אמנם בפתחי-שערים (על שערי-אפרים שם סעיף ד) כתב שנהגו לנשק היד (שנגעה בס"ת, והמקור לזה ציין בס' שערי-רחמים שם לקיצור של"ה [מסכת חולין, דיני קריאת ס"ת ד"ה וכיוון שפותחין. במהדורת אשדוד תשנ"ח, עמ' קפב. ועד"ז בס' כנסת-הגדולה יו"ד רפה,ב לעניין מזוזה, ראה ע"ז ב'התקשרות' גיליון תעג עמ' 18]. ובלקט- הקמח-החדש סי' סא ס"ק לה הסביר, שע"י הנגיעה בידו באה הקדושה על האצבע). וכפי שנהג הרבי עצמו, כדלהלן. אבל על-פי מכתב זה (וכן ממה שבספר-המנהגים עמ' 9 ועמ' 10 לא נזכר לנשק) מסתבר, שנשיקת היד כאן אינה 'הוראה לרבים', וכמו שבמזוזה רק נגע הרבי ולא נשקה (ראה 'התקשרות' גיליון תסז עמ' 18).

8) וידיאו מהשנים תשמ"ז-נ"ב, ע"פ תקליטור 'לראות את מלכנו' לפ' נח תשס"ד. אולם בניגוד להמשתמע מהמובא שם, כבר נתבאר ('התקשרות' גיליון תמא עמ' 16 וגיליון תמד עמ' 18) שלא כל מה שראינו ברבים (אם לא נעשה להוציא רבים י"ח וכדומה, וכש"כ מה שנראה רק ע"י הוידיאו) הוא הוראה לרבים, ובוודאי שאינו בא ח"ו לסתור הוראות מפורשות שנדפסו לדורות, כהלשון (במענה הרבי, הובא ב'התקשרות' גיליון תצב עמ' 19) אודות ספר-המנהגים "בדפוס לרבים ולדורות" (ושעם זאת, אין זה שולל הנהגה פרטית של חסיד הבא לאמץ לעצמו משהו ממנהגי רבו).

9) בכולן מנשק רק פעם אחת לבסוף, ולא כמו שכתוב בקיצור-שו"ע (סי' י' סי"ז): "כשאומר 'וקשרתם לאות על ידך' - ממשמש בשל-יד ונושק, וכשאומר 'והיו לטוטפות בין עיניך' - ממשמש בשל-ראש ונושק". בקיצור-שו"ע עם 'שערים-מצויינים-בהלכה' ציין ע"ז לחיי-אדם (אבל כנ"ל לא פורט שם).

10) ראה בס' דרכי-חיים-ושלום (מנהגי הרה"צ וכו' בעל 'מנחת-אלעזר' ממונקאטש) סי' סז, שהיה עושה כן פעמים רבות באמצע התפילה. בקשר להנהגת הרבי בזה, ראה גם קובץ 'מנהגי-מלך' עמ' 16 הע' טז, ובכ"מ.

11) ספר-המנהגים עמ' 10 - למשמש אז גם בשל-ראש, כדעת המשנת-חסידים (תפלת הבריאה פ"א אות ז) שהובא ביד-אהרן (בהגהת הטור סי' נט) ובאר-היטב (שם ס"ק א). ודלא כמ"ש בשער-הכוונות (בדרוש יוצר וק"ש ובנוסח התפילה דף נא ע"ב) ובהגהת מהר"ש ויטאל כת"י (בגיליון הפרי-עץ-חיים שער הק"ש פ"א), וכן כתבו שלמי-ציבור בשם האריז"ל, חסד-לאלפים (סי' נט אות א') ובן-איש-חי (פ' שמות ופ' בשלח אות א') , הובאו בכף-החיים שם ס"ק ב, שכאן אין ממשמשין בשל-ראש.

12) בברכות (מד,ב) אמרו ש'בני מערבא' היו מברכים אחר חליצת התפילין 'אשר קדשנו במצוותיו וציונו לשמור חוקיו' ומזה נתנו (בס' סדר-היום) מקור לחולצים התפילין באמירת תיבות אלו. וראה אות חיים ושלום סי' כה ס"ק יט ודרכי חיים ושלום אות רלא.

13) בקובץ 'מנהגי-מלך' (שכאמור ב'פתח-דבר' שלו, המנהגים שבו הם שהרבי נהג בהם "באופן קבוע ובתמידיות", "משנים הכי אחרונות") עמ' 32 כתב שבתיבת 'ונזכה' - ממשמש בשל-יד, ובתיבת 'ונחיה' - בשל-ראש, ומנשק (משא"כ בשנים שלפני-זה [לא פירט לאלו שנים כוונתו. ולהעיר מהיומן שנדפס בשיחות-קדש תשל"ב ח"ב עמ' 596, שמנשק ב"ובכן יהי רצון"] שנהג למשמש ולנשק בהתיבות "למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה") ע"כ. ויש לבדוק בווידיאו וביומנים מתי נהג ככתוב שם.