חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:34 ט"ו בכסליו התש"פ, 13/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מי רואה אושפיזין
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1187 - כל המדורים ברצף
אי-אפשר בלי הערבה
יש חדש
שבע דרגות בשמחה
חג הסוכות
נקודה קטנה של צדקה
מי רואה אושפיזין
סוכת עורו של לווייתן
אין צער בסוכה
המסע המוזיקלי של האחים רזאל
ברכת 'לישב בסוכה'

בסוכתו של רבי אלעזר, בנו של רבי אלימלך מליזנסק, היו החסידים מאזינים מדי שנה בשנה לסיפור שנהג לספר בכל לילה ראשון של סוכות:

יום אחד הופיע בחצרו של רבי אלימלך מליזנסק אורח לא-שגרתי. מראהו המודרני העיד על מוצאו הגרמני ועורר תשומת-לב רבה, על רקע הנוף האנושי החסידי המקובל בסביבה.

האורח נכנס פנימה והתייצב בפינת בית-המדרש. לא חלפו דקות, ושמשו של הרבי יצא והודיע כי הצדיק ייכנס עתה לתפילת מנחה, שלא בזמן הקבוע. הדבר עורר תמיהה בקרב החסידים.

התמיהה גדלה שבעתיים כאשר הרבי נכנס לבית-המדרש ובמקום לפנות לעבר מקומו, פילס את דרכו בין המתפללים, עד שהגיע אל האורח. בחמימות רבה לחץ רבי אלימלך את ידו, ולקחו עמו לעבר מקומו במזרח האולם, והושיבו לצידו. אחרי התפילה הוליכו הצדיק בכבוד גדול אל חדרו. הצדיק והאורח נסתגרו בחדר ושוחחו שעות רבות.

חידה הייתה זו בעיני החסידים. היו ששיערו כי אולי הוא שר חשוב, שביכולתו לבטל גזֵרות. אחרים סברו כי לנוכח הכבוד והידידות שהפגין כלפיו הצדיק נראה שמדובר באישיות נעלה יותר.

הטילו אפוא החסידים את המשימה על ר' אלעזר הצעיר, בנו של רבי אלימלך, שינסה לגלות את זהותו של האורח. בינתיים הסתיימה הפגישה, ורבי אלימלך יצא ללוות את האורח, והשניים הרעיפו ברכות לבביות זה על זה.

המתין ר' אלעזר לשעת הכושר, נכנס אל אביו וניסה לברר מי האורח המסתורי. הביט הצדיק בבנו והשיב סתומות: "יום יבוא ותדע". הבין הבן כי בזה חתם אביו את דבריו ולא ניסה לשאול עוד. הדבר נשאר סתום ובמשך הזמן נשתכח העניין.

עברו שנים. שנה אחת היה מחסור חמור באתרוגים. מצוות ארבעת המינים הייתה חביבה ביותר על רבי אלימלך, והוא נהג לקיימה בהידור רב. הוא ביקש מבנו, ר' אלעזר, לצאת לגרמניה, כי השמועה אמרה שבסביבות העיר המבורג אפשר להשיג אתרוגים מהודרים.

ארז ר' אלעזר את תרמילו ויצא לדרך. הדרך הייתה קשה לתנועה, ומדי פעם בפעם נאלץ ר' אלעזר לתפוס מחסה מהגשם הכבד. הוא הגיע להמבורג באיחור רב, והבין שכבר לא יתאפשר לו לחזור לליזנסק לפני חג-הסוכות.

באין ברירה נאלץ לעשות את החג בהמבורג, הרחק מביתו ומהחצר החסידית. תחושת בדידות אפפה אותו והוא החל לדאוג שמא לא ימצא בית ראוי וכשר, שיוכל לקיים בו את מצוות סוכה כהלכתה. הוא נכנס לבית-הכנסת, אשר היה מרהיב ביופיו והשתייך לקהילה העשירה, וסיפר לגבאי כי הוא זקוק לאירוח לימי החג. במהירות רבה סודר בעבורו מקום, על-פי תורנות מסודרת שהייתה נהוגה בקהילות גרמניה.

בסיום התפילה פנה אליו מארחו בלחיצת יד חגיגית והזמינו לבוא עמו. הם צעדו בדומייה בין בתי הרובע, שהפאר וההדר ניכרו בהם היטב, עד שהגיעו לבית המארח. בני הבית קיבלו את פניהם בברכת חג חגיגית, ומיד הגיעו משרתים לעמוד לשירותם. הבית נצץ מכלי זהב וכסף שעמדו בכל פינה, ור' אלעזר, שלא הכיר חיי עושר כאלה, שאל את עצמו אם גם את המצוות הם יודעים לקיים בהידור כזה.

כשנכנס לסוכה התברר שלא היה בסיס לחששותיו. קישוטי כסף וזהב עיטרו את דופנותיה. קודם שהחלה הסעודה סימן בעל-הבית למשרת, וזה הכניס לסוכה כורסה מפוארת. בעל-הבית קם וקרא: "ברוך הבא, סבא ר' אברהם!". הדבר התמיה את האורח, אך הוא חשב שזה ממנהגי קהילות גרמניה.

למחרת חזר המחזה ונשנה. המשרת הכניס כורסה ובעל-הבית קרא: "ברוך הבא, סבא ר' יצחק!", וכך גם בימים הבאים. בסעודות שוחח עמו בעל-הבית שיחות נימוסיות בלבד, ור' אלעזר, שרצה מאוד לשאול את בעל-הבית לפשר המנהג, התקשה למצוא הזדמנות נאותה. אולם באחת הסעודות אזר עוז ושאל את מארחו לפשר הדבר.

ענה לו המארח בהבעת תמיהה: "הלוא כשבאים אלינו שבעת האושפיזין, רועי ישראל, ודאי יש לכבדם ולהכין להם מושב ראוי". הביט החסיד בבעל-הבית בהשתוממות, ושאל: "האם אתה רואה אותם?".

האיש הביט בו במבט מפוכח לחלוטין והחזיר לו בשאלה: "והאם אתה אינך רואה אותם?!"...

באותו רגע קלט ר' אלעזר כי המארח אינו אדם פשוט. הוא מיהר לנצל את ההזדמנות וביקש שגם הוא יזכה לראות את האושפיזין. בעל-הבית שמע את בקשתו והשיב כי עליו לבקש את הסכמת האושפיזין עצמם. בערב הבא מסר לו את תשובתם, כי מאחר שלא זכה לכך בלילה הראשון, לא יוכל עכשיו לראותם.

הצטער ר' אלעזר אך התנחם בכך שזכה לשבת בסוכתו של צדיק זה, עם שבעת הרועים. כל ייסוריו, על עריכת החג במרחקים, נהפכו פתאום לשמחה גדולה.

בתום החג נפרד ר' אלעזר בחום ממארחו ושב לליזנסק. בהתרגשות נכנס אל אביו ורצה לספר לו את שעבר עליו, אלא שאביו הקדימו: "קיימתי את הבטחתי מאז להודיע לך מיהו היהודי מגרמניה שביקר אצלי. זה היה המארח שלך בחג-הסוכות. אשריך שזכית להתארח אצל אחד הצדיקים הנסתרים בדורנו, ואף לשבת בשולחן אחד עם שבעת הרועים".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)