"תולדות יצחק" מתגלה כבר עכשיו גם בעשיו
…כדי שתתבצע הכוונה של דירה בתחתונים, ה"ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר גו'" שיהיה לעתיד לבוא – שעניין זה קשור עם התורה . . לשם כך ישנה מציאותו של עשיו, כדי שיהיה "אתכפיא סטרא אחרא ואתהפכא חשוכא לנהורא", שזה יביא את הגילוי דלעתיד.
אמנם אפשר לחשוב: כל הנ"ל זה כפי שעשיו הוא מצד שורשו, והמטרה היא שכוונה זו תושלם רק לעתיד לבוא [שאז יקוים "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו"]; אך בינתיים הרי עשיו מנגד וכו' – כיצד אפוא ייתכן עתה "אל תירא עבדי יעקב"?
התשובה על כך היא שעשיו הוא "תולדות יצחק": אף-על-פי שהשם יצחק הוא "על שם העתיד", מכיוון שה"גילוי צחוק ותענוג" [שנעשה על-ידי (גילוי ה)העלם של שם אלקים, עד כפי שזה מתבטא בעשיו] יהיה זה רק לעתיד לבוא,
עם זאת, מזה גופא שקוראים לו עתה בשם יצחק "על שם העתיד" ורואים בגלוי – וגם עשיו יודע זאת ומתפאר שהוא "תולדות יצחק" – מובן, שגם עתה הוא בגילוי שמציאותו של עשיו היא (הכוונה שעשיו יושלם לעתיד – ) שהנו "תולדות יצחק" ו"אמור בפרשה".
כך גם לגבי מה שלעתיד יאמרו ישראל ליצחק "כי אתה אבינו" על כך שהוא יציל את ישראל מהגלות – שמעין עניין זה ישנו כבר עתה: עוד בהימצאנו בגלות, הרי הוא מגן על ישראל, ומכך נמשך אחר כך – שהוא יציל אותם מהגלות.
(מוצאי ש"פ חיי שרה תשל"ח. לקוטי שיחות כרך כ, עמ' 341 ואילך)
הגאולה תהיה "בשלום"
ממה שכתוב "פדה בשלום נפשי" ולא "פדה ובשלום נפשי" (בוא"ו המוסיף ומחבר), מובן, שאין כאן שני עניינים: לכל לראש – עניין של פדייה, והפדייה גופא – באופן של שלום, כי אם עניין אחד – "פדה בשלום".
…וכמו כן מובן בנוגע לגאולה דכללות בני-ישראל – גאולה העתידה:
כאשר יהודים מתפללים ומבקשים על עניין הגאולה – הרי פשוט, שמכיוון שקיימו מצוות עשה מן התורה ש"יהא אדם . . שואל צרכיו שהוא צריך להם כו'", צריך הקב"ה למלא את בקשתם.
...אמנם, קיום בקשת בני-ישראל על הגאולה יכול להיות בכמה אופנים: באופן של מלחמה או באופן של שלום; באופן ד"לא זכו", שאז יש צורך באריכות הזמן כו' – "בעתה", או באופן ד"זכו", שאז באה הגאולה תיכף ומיד – "אחישנה".
זוהי אפוא המעלה המיוחדת שבהדגשת העניין ד"פדה בשלום נפשי" . . שפועלים את הגאולה העתידה באופן של "פדה בשלום" דווקא.
(משיחת ש"פ וישלח תשמ"ה. התוועדויות תשמ"ה כרך ב, עמ' 797 ואילך) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
