נושאים נוספים
	התקשרות גליון 801 - כל המדורים ברצף
	לא שלום סתם, אלא שלום בפנימיות
	כוח לגאולה בכל העניינים
	הדפסת ספר התניא
	פרשת ויצא
	הולדת, הילולת וגאולת אדמו"ר האמצעי
	ברכת טלית קטן
	הלכות ומנהגי חב"ד

תכתובת מקיפה של הרב חודוקוב עם הרב וולף בקשר להדפסות ספר התניא * עובי הנייר, סוג הכריכה, גודל ופורמט, וחוט הסימנייה, קיבלו משמעות רבה בגישה להדפסת ספר הספרים החסידי – התניא * מי יוכל לקבל אחריות במניעת לימוד התניא אפילו מיחידים?! – הגיב הרב חודוקוב על עיכוב בהדפסה * ואיך שכנע הרבי את החסיד להיות בשמחה תוך הצבעה על שורות בספר התניא

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

בכ"ו תשרי תשכ"א הרגיש הרה"ח ר' ראובן דונין ע"ה דחף ורצון פנימי לשוחח עם הרבי ב'יחידות'. הוא הבחין שדלת חדרו של הרבי אינה נעולה, נקש קלות על הדלת וכשהרבי השיב: 'כן', נכנס ושטח את לבטיו לפני הרבי. הרבי שוחח עמו ובין השאר אמר לו: "משמחת-תורה צריכים לקחת שמחה לכל השנה, ועכשיו עוד לא חלף שבוע משמחת-תורה וכבר אתה בוכה". והרבי הוסיף: "עליך ללמוד מהנהגתי".

ר' ראובן אמר: "ראיתי שהרבי בכה". הרבי הסביר לו שאין סתירה בין הבכי (משום שנמצאים בגלות) לעשייה בפועל שצריכה להיעשות מתוך שמחה. הרבי התבטא: "ואז בכל יום שמחה תקיעא בליבאי מסטרא דא ובכיה תקיעא בליבאי מסטרא דא".

אחר-כך נטל הרבי ספר תניא, פתחו בעמוד מ', הצביע על השורות: "וזאת תהיה עבודתו כל ימיו בשמחה רבה", והדגיש כי העצבות כו' בשל הריחוק היא מצד הגוף והנפש החיונית שבאדם. לאחר מכן הצביע על השורות בעמ' 80: "וגם שמחת הנפש כו'" וקישר את העניינים המדברים על השמחה בסוף פרק לג (עמ' 84-85) [ראה בהרחבה בספר 'מקדש מלך' כרך ב' עמ' 404-403].

כשנכנס הרב אריה-לייב קפלן ל'יחידות' אל הרבי – כאשר קיבל הוראות בקשר לשליחותו לארץ הקודש להקמת קריית חב"ד צפת, בט"ז תמוז תשל"ג – הוציא הרבי ממגירת שולחנו ספר תניא ובו פסוקי ברכה מיוחדים בכתב-יד-קודשו, בצירוף חתימתו, והעניקו לרב קפלן (זה היה ספר התניא שבו הרבי עצמו השתמש ללימוד חת"ת, ומאוחר יותר הוחזר לרבי).

התנאי לגודל פורמט התניא

השליח מברזיל, הרב יוסף דוד ווייטמן, שאל את הרבי על רעיון להדפיס את התניא במהדורה מוקטנת עם תהילים 'אהל יוסף יצחק', כדי שיוכלו להכניסם יחד בנרתיק קטן מיוחד. הרבי השיב (כפר חב"ד גליון 805 עמ' 22):

באם בטוח שיוכלו לקרות בו, להדפיס גם את התניא ואת התהילים.

הענקת תניא בשם הרבי

במשך השנים נתקבלו לא פעם הוראות מהרבי לשגר ספרי תניא לאישים שונים. אחת מהן היא זו שלהלן ('ימי תמימים' כרך ג, עמ' 36), ששוגרה לרב אפרים וולף מאת א' קווינט, מזכיר במזכירות הרבי, בכ"ו תשרי תשכ"א:

"נא לשלוח בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א, ספר תניא... למר הלמן שי' (מזרחי), ותניא ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן לר' מענדל ש"ס שי' (בירושת"ו)".

בג' חשוון מדווח הרב וולף למזכירות הרבי: "מכתבם מכ"ו תשרי קיבלנו לנכון. שלחנו מיד את ספר התניא... למר הלמן... לרב גלמן מהמזרחי... ואת ספר התניא ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן לר"מ ש"ס מירושלים".

בין השנים תש"כ-תשל"ז הודפסו על-ידי סניף קה"ת בארץ-הקודש כ-17 מהדורות של ספר התניא (ביניהן שתי מהדורות שנדפסו בזמן מלחמת יום-הכיפורים – חורף תשל"ד – בפאיד, "מעבר המערבי של תעלת סואץ") – ראה בספר תורת חב"ד ביבליוגרפיות (מונדשיין, קה"ת תשמ"א) עמודים 132-125. ולפחות מהדורה אחת של 'אגרת התשובה' (ראה שם עמ' 154).

כמו בדורות קודמים, מסתבר שהיו הוראות רבות בקשר להדפסה, רובן הוראות הקשורות לעניינים טכניים, אבל מתוכם אנו למדים על החשיבות הרבה של הדפסת התניא. ההוראות באו בדרך כלל בחילופי מכתבים ואחר-כך בשיחות טלפוניות, והן התפרסמו בסדרת הכרכים 'ימי תמימים'.

חוסר בנדיבים מצדיק מניעה מלימוד התניא?!

נפתח במכתב הנושא את התאריך ז' אלול תשכ"ו, ששיגר הרב חודוקוב אל הרב אברהם פאריז ('ימי תמימים' עמ' 380):

במענה למכתבו בכ"ט מנ"א, בכלל הצדק איתו כי נחוץ להשתדל לקבל מנדבים לכל הוצאה חדשה של התניא, ובוודאי גם כת"ר עושה בזה ככל האפשר. אבל מאידך גיסא, בשים לב לזה אשר לפי מה שכתב לנו חתנו שיחי' [=הרב אפרים וולף] אין להשיג כעת לקנות בארה"ק ת"ו את התניא, מי יוכל לקבל את האחריות במניעת לימוד התניא אפילו מיחידים, ומכל-שכן מן הרבים.

והלא מטעם הנ"ל לא התחשבנו בזה שברשותנו כאן יש עוד מספר מספיק של ספר הנ"ל, והסכמנו להדפסתו תיכף כדי לאפשר את הפצתו בארה"ק ת"ו.

ואשר לכן נבקש את כת"ר להגדיל השתדלותו והשפעתו להשגת מנדבים, אבל יחד עם זאת לא לאחר חס-ושלום בהדפסתו.

פחות משנה אחר-כך, בי"ז סיון תשכ"ז (שם עמ' 474), כותב הרב חודוקוב לרב וולף:

בדבר הדפסת התניא בפורמט גדול.. באם יש צורך בהם בארה"ק ת"ו, הרשות בידכם להדפיסו כמובן בהסכמת חותנו שי' [=הרב רברהם פאריז], ומאות אחדות – כחמש מאות – טופסים לשלוח גם לנו.

גם בי"ג תמוז תשכ"ח (ימי תמימים כרך ד' עמ' 95), כותב הרב חודוקוב:

במענה למכתבו מד' תמוז בו מודיע כי אזלו כבר בארץ הקודש תבנה ותכונן התניא בפורמט קטן, הננו להסכים להדפיסו במהדורה חדשה.

הרב וולף מאשר בכ"א תמוז (שם עמ' 98): "מכתבו מיום י"ג תמוז לנכון התקבל. את התניא בפורמט קטן נדפיס בע"ה".

הקפדה על דרך ההוצאה לאור

אבל להדפסות קודמות קדמו דיונים וחילופי מכתבים כדלהלן:

בח' אלול תשכ"ב ('ימי תמימים' כרך ג' עמ' 144) פונה הרב אפרים וולף בשאלה לרב חודוקוב:

"ספרי התניא שהדפיסו בזמנו כאן אזלו כמעט לגמרי, ואולי רצוי להדפיס מחדש כמה אלפי אקזמפלרים. נא להודיענו דעתכם בזה. וכן אולי גם בזה כדאי להדפיס חלק על נייר בייביל בכריכה הרכה".

בתשובתו מיום י"ב אלול משיב הרב חודוקוב:

בדבר הדפסת הוצאה חדשה של התניא-בכלל, ואודות נייר בייביל בכריכה רכה בפרט – נחוץ לדעת כל הפרטים בנוגע למחיר וכו'. ובאם כת"ר – או גיסו [=הרב חנוך גליצנשטיין] שי' – יהי' כאן, כדאי שיהי' הפרטים בידו בכדי שנוכל להחליט בזה על אתר.

הסכמה לתיקון בתניא

בכ"ד תשרי תשכ"ג (שם עמ' 173) כותב הרב וולף:

"באם ירשו לנו להדפיס את התניא מחדש, הרינו להעיר שבאותו התניא שהדפיסו כאן (וזה נלקח מההוצאה דארה"ב) הנה בעמוד 272 שורה שלישית כתוב 'אשר מתכונין ושורה', ולכאורה זוהי שגיאה וצ"ל 'מתכונן' בלי יוד. ואכן כך זה מופיע בהוצאות דווילנא וכן בתניא פורמט כיס, ונא להורות לנו אם לתקן זאת בהוצאה החדשה דכאן אם בכלל נורשה להדפיסו עוד הפעם כעת.

"כמו-כן בקשר לרשימת דפוסי תניא עמודים רב – 410 (בההוצאה דכאן) הרי גם כן נצטרך להוסיף מהדורות נוספות ונא להורות לנו מה להוסיף ובאיה נוסח. כן אם לציין המהדורות באידיש ובאנגלית ובאיזה נוסח".

בכסלו תשכ"ג (שם עמ' 178) כותב שוב הרב וולף:

"בקשר להדפסת התניא, הנה לא השגנו נייר בייביל טוב, אלא נייר לא טוב שלא כדאי להדפיס עליו, ולכן לא הדפסנו לעת-עתה את מספר האקזמפלרים על נייר בייביל. על הנייר הרגיל כבר מדפיסים...

"הרינו לשאול בזה עוד הפעם – כי מחכים אנו על תשובה על כך – בקשר להקדשות של אלה שיתרמו כספים להדפסת התניא, אם מותר לנו לסדר את ההקדשות בצורת הדפסה (כמו שסודר אצלכם בכל הספרים שהדפסתם) או דוקא לסדר חותמת שלפעמים אינו עושה רושם טוב. נא ונא לענות לנו מיד על כך".

בג' כסלו (שם עמ' 179) שוב כותב הרב וולף: "בקשר לספרי תניא. כאן אין להשיג ספר התניא ורצוי מאד להדפיסו מחדש"...

בי"ד כסלו משיב הרב חודוקוב (שם):

במענה למכתביו בדבר הדפסת התניא:

א) יש להדפיס ג' אלפים טופסים.

בכלל יש להדפיסם בניר רגיל (כמובן יותר טוב שיהי' מחוץ לארץ כדי שהמחיר יהי' יותר בזול) והכריכה רגילה. אבל באם אפשר כדאי אולי – בתור נסיון – להדפיס כחמש מאות טפסים בניר בייביל ואלה שיודפסו בניר בייביל, לכרוך בכריכה המתאימה לניר כזאת.

ב) בשאלתו (במכתב מכ"ד תשרי) אודות תיקון השורה השלישית בע' 272 – יש לתקן כנזכר במכתבו.

ג) בשער הראשון של התניא – אחרי השורה שנת חמשת.. להוסיף השורה: שנת המאה וחמישים להסתלקות רבנו הזקן.

ד) באם תהיינה הצעות של השתתפות מי שהוא בהוצאות הדפסת התניא נבקשו להתדבר קודם כל בזה עם חותנו הרה"ח וכו' ר' אברהם שי', ולהודיענו הצעתכם המפורטת.

ה) באשר בהתאם עם שנת המאה וחמישים להסתלקות רבינו הזקן רצוי שתוגמר ההדפסה עד כ"ד טבת הבא עלינו לטובה, מסתפקים אנו הפעם במענינו רק נידון התניא, ובשאר העניינים שכתב אודותם נענה אי"ה בקרוב.

בברכת כט"ס

הרב ח.מ.א. חודוקוב, מנהל

באשר התניא שבפורמט זה אזל אצלינו, נא להקדישם ולשלוח לנו לכה"פ כחמש מאות טופסים תיכף בגמר ההדפסה והכריכה.

העתק: הרב אברהם פריז.

ולפעמים... להשאיר ללא שינוי

אם בתיקונים עסקינן – בי"ג תשרי תשל"א (שם כרך ה' עמ' 1129) כותב הרב אפרים וולף לרב חודוקוב: "ביקשנו מר' יהושע מונדשיין שיעביר לנו את הערותיו בקשר לתיקונים הנצרכים בתניא ונבדוק אי"ה הדבר".

אבל היו פעמים שהצעות לתיקונים נדחו. בח"י תשרי תשכ"ז שואל הרב וולף את הרב חודוקוב (שם עמ' 407): "נודה לו אם יואיל להודיענו אם אין צריכים לתקן בתניא בעמוד קל"ה בשורה המתחילה כמשמעו כתוב יריאיו ואולי צריך להיות יראיו?

בי"ב מרחשון (שם עמ' 414) משיב לו הרב חודוקוב:

בנוגע לשאלתו אם לתקן בתניא בע' קלה את התיבה "יריאיו", אין לעשות בזה שום שינוי.

ושוב מקבל הרב וולף מכתב של הרב חודוקוב מט' שבט תשכ"ג (שם עמ' 182):

בבקשה להודיענו בכמה יעלה הדפסת התניא בפורמט כיס וכריכתו, באופן שהנייר והכריכה וכו' יהיו בדוגמת זה שהדפסנו כאן (כולל גם הבענדיל, שעמודי הספר וגם הכריכה יהיו מעוגלים, חותם קה"ת על גב הספר).

כדאי לברר גם המחיר באם ידפיסו על בייביל פייפיר.

יחד עם המחירים לשלוח הדוגמאות...

בתגובה משיב הרב וולף (שם עמ' 183):

"מכתבו מט' שבט לנכון קיבלתי ותשובתי עליו: אפשר להדפיס כאן את התניא פורמט כיס ובצורת הכריכה שלכם, רק זאת בקשר לנייר, שלכם הוא על נייר 60 גרם ונייר ממין זה כמו שאצלכם אין להשיג, ולכן חושבני יש להדפיס על נייר מקומי של כאן של 70 גרם (כמו הנייר של התניא ששלחנו לכם לאחרונה), ועוד זאת, זהו כאן הנייר המוקצב כאן בתור יצוא ומשום כך משיגים זאת בזול קצת יותר.

"בעצם יכולים להדפיס כאן על נייר של 60 גרם של כאן, אבל לדעתנו זה יותר מדי שקוף ולא יהי' בסדר, ולכן לדעתנו רצוי להדפיס על נייר 70 גרם שלנו, ובקשר לכריכה יכולים לסדר כריכה כמו שלכם או אם תרצו באותו מחיר כריכת פלסטיק (כמו הכריכה על חלק מספרי השו"ע שסדרנו כאן בזמנו או על חלק מספרי התהילים שהדפסנו לאחרונה). לדעתנו מכיוון שזה פורמט כיס הרי זה יתאים מאד כריכה זו.

"המחירים הם: 2000 אקזמפלרים עם הכריכה 1800 ל"י, על נייר בייביל (יפה של 50 גרם) 2100 ל"י. אשר למחזור השלם, בפורמט כמו שהוא יעלה 2000 אקזמפלרים עם הכריכה 5460 ל"י ובפורמט כיס 2000 ל"י.

"נא להודיענו בחוזר החלטתכם הן בקשר לתניא והן בקשר למחזור.

"לעת עתה שלחנו לכם בשתי חבילות 110 ספרי תניא מאלה שנדפסו כאן לאחרונה. ואי"ה תוך ימים אלה נשלח השאר עד לאלף ספרי תניא".

הרב חודוקוב חוזר ומשיב בכ"ו שבט (שם עמ' 184):

באם ישתמשו לתניא בפורמט כיס בנייר שבעים גרם, נראה לי שהעובי שלו יהיה פי שניים משלנו, ומובן שבאופן כזה לא יתאים למטרתו של פורמט כיס (רק אולי ביד הכורך לדחוק הספר באופן כזה שבשלימותו יהיה דק ביותר, ובאם כן כדאי אולי לעשות דוגמא אחת של כריכת הנייר גרידא), ולכן לכאורה מוכרח שיהיה בדווקא ניר דק יותר, ואולי יתאים לזה – בלית ברירה אחרת – הנייר בייביל שמציע כת"ר, אבל לפלא שלא שלח דוגמא מהנ"ל, ויעשה נא זה כעת.

ואגב, הכריכה של התניא שהדפסתם באחרונה אינה כדבעי למהוי, וכשישווה אותה כת"ר עם הכריכות שאצלנו יראה בעצמו את ההבדל הגדול זה. ולכן נחוץ לנו לדעת ברור אם הכריכה תהיה טובה ומהודרת.

בטח שמתם לב בקביעת המחיר, שאצלנו נהוג בכל הוצאות התניא יהיה דבוק גם חוט (בענדיל) לסימן.

הרב וולף כותב בז' אדר תשכ"ג (שם עמ' 186):

"מכתבו מכ"ז שבט לנכון נתקבל, אין אנו חושבים שהעובי של שבעים גרם יהיה כפול מאשר שלכם, אבל נשלח לכם בימים אלה דוגמא, וכן דוגמת נייר הבייביל ואיך שתחליטו כן נעשה. אשר לכריכה, אולי כדאי לסדר הכריכה פורמט של כיס (הן של התניא והן של המחזור) בכריכת הפלסטיק (כפי שסודרו חלק מהשולחן ערוך והתהלים). ונא להודיענו דעתכם בזה. עכ"פ נשתדל שהכריכה הפעם תהיה טובה יותר מאשר ספרי התניא האחרונים.

אשר לחוט הסימן, הרי זה יכול לייקר כל ספר בסענט אחד...

"מובן שנדייק בקשר לחותמת קה"ת על גב הכריכה וכן בקשר לציון של המאה וחמישים".

ושוב כותב הרב חודוקוב (שם עמ' 190):

במענה למכתביו מימי כ', כ"ב סיון

א) הקיצור שולחן ערוך וכן הדוגמאות של הניר נתקבלו ות"ח.

ב) כבקשתו שולחים לו שני טופסים מהתניא פורמט כיס.

ג) בדבר הצעתו לעשות את הצילום מההוצאה האחרונה שהדפסתם [?] תשכ"ג לאחר שיכניסו התיקונים כו' ויצלמו באופן מוקטן כדוגמת הפורמט כיס.

אפשר מאוד שההצעה נכונה היא, ובאם גם המדפיסים אצלכם יחשבו שטוב ונכון לעשות כך, אין מניעה מצדנו.

ד) בדבר הנייר, אמנם רצוי להדפיסו בדווקא על נייר שהדפסנו התניא פורמט כיס כאן, אבל באם אי אפשר בשום אופן להשיגו אצלכם, בלית ברירה מסכימים אנו לנייר שמציע, היינו של הקיצור שולחן ערוך ששלח לנו (ואולי עכ"פ אפשר להשיג ניר זו ממין יותר טוב בכדי שלא יהא נשקף המודפס מעבר לדף).

בתור ניסיון יש להדפיס עכ"פ חמש מאות טופסים מהנ"ל בנייר בייביל.

ה) מסכימים אנו לכריכה שמציע, היינו בדוגמת הכריכה של הקצש"ע..

בברכת כט"ס

הרב ח.מ.א. חודוקוב, מנהל

נ.ב. בטח קיבל כבר את המכתב על דבר הקדשה על שם הרר"פ ע"ה אלטהויז. כן הננו להזכיר עוד-הפעם בנוגע החוט (בענדיל), החותם קה"ת על גבי הכריכה.

בטח ישתדל שצבע הכריכה לא יהיה מין אחד ובאם אפשרי כדאי לשלוח לכאן דוגמאות מצבעים שונים.

ושוב מצינו חילופי מכתבים בנושא הדפסות אה"ק וחו"ל: בו' מנחם אב תשכ"ה (שם עמ' 296) כותב הרב חודוקוב לרב וולף:

על-דבר התניא – מהאלפיים טופסים עם ההקדשה ששלחנו מכאן ומהאלף טופסים שביקשנו שתמצאו הקדשה שם, יש להשאיר בארה"ק ת"ו הסכום שמשערים שתוכלו למכור שם, והשאר לשלוח לכאן.

למהר בהדפסת אגרת התשובה

בכ"ה אלול תשכ"ח (שם עמ' 121) כותב הרב חודוקוב לרב אפרים וולף:

על-פי הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א הדפסנו כאן, בחוברת בפני-עצמה, את אגרת התשובה אשר לרבינו הזקן (עם הוספות), בכדי להפיצו באופן הכי מקסימלי וכו'. וכן יש לעשות בארה"ק ת"ו.

ולכן, יש להדפיס מודעות בעיתונות על-דבר ההדפסה ואיפה יכולים להשיגה וכו' וכו' (דוגמא ממודעה שלנו מצורפת בזה).

בהנוגע למחיר, יש לקבוע מחיר היותר זול, היינו רק מה שצריכים [=מוכרחים] לקחת שלא יהא בחינם. ואל בינתו אשען.

כמה להדפיס ובאיזה גודל (כאן הדפסנו בגודל הרגיל ובפורמט כיס) – יחליט על אתר.

בחבילה בפני עצמה שולחים לו טופס מהנ"ל ויש להדפיסו כמו שהוא, ביחד עם ההקדשה שנדפסה שם וכו'.

באם יעלה בידינו, נשלח לו גם הצילומים מהם נדפס כאן. כמובן שיש להזדרז הן בהדפסה והן בפרסומת, בזריזות הכי גדולה וכו'.

בטח יודיענו מהנעשה בזה, ותשואת-חן מראש.

בג' תשרי תשכ"ט (שם עמ' 146) מאשר הרב וולף את קבלת ההוראה ("הריני לאשר קבלת המכתב בדבר הדפסת אגרת התשובה, מיד עם קבלת האגרת התשובה מכם נדפיסם ונשתדל להפיצם"), ובי"ב תשרי הוא כותב שוב (שם עמ' 149):

"הצילומים של אגרת התשובה אחר יום כיפור, אולם אצל ר' חנוך שי' גליצנשטיין היה מונח אגרת התשובה בפורמט קטן שקיבל מידידו בארצות-הברית, לקחנו זאת והדפסנו את זה, והצלחנו ברוך-ה' לסיים ההדפסה בערב יום כיפור אחר הצהריים, ובכפר חב"ד ובלוד היו אגרת התשובה מהדפסה זו. עתה נדפיס אי"ה גם את הפורמט הגדול".

בספר 'תורת חב"ד – ביבליוגרפיות' (עמ' 154) מתוארות, המהדורה הרגילה בפורמט רגיל שנדפסה בנ.י. (אות ה'); מהדורת כיס שנדפסה שם (אות ו'); ומהדורת צילום ממהדורות-כיס נ.י. (שם אות ז).

בי"ט תמוז תש"ל (כרך ד' עמ' 345) מורה הרב חודוקוב:

כפי המצב דעתה אפשר לשלוח לכאן... כחמש מאות טופסים מהתניא פורמט כיס.

מהדורת שנת השבעים

בחורף תשל"ב נתקבלה שיחה טלפונית על הדפסת התניא בפורמט כיס (כמו גם סידור בפורמט כיס), לקראת י"א ניסן שנת השבעים לרבי. הרב וולף מבקש במכתב מכ"א אדר "הוראות מדויקות לגבי שאלותינו הבאות" (שם עמ' 301-300):

"בתניא: בשער הראשון אם אפשר לכתוב י"א ניסן שנת חמשת אלפים שבע מאות שלשים ושתים לבריאה. שנת השבעים להולדת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש לאריכות ימים ושנים טובות.

"נא להודיענו על אותיות המודגשות של 'בקדוש ישראל יגילו'.

"נא להודיענו על דפוסי התניא לאחר ההוצאה של נט.

"נא להעביר לנו את ההוספה שברצונכם להכניס בסוף".

הרב וולף מבקש להזדרז בקבלת תשובה ("מפאת קוצר הזמן, נא להודיע באופן מידי על שאלות הנ"ל") ומציין: "איננו בטוחים כמה שנוכל להדפיס ולכרוך, אולם נשתדל בעזרת-ה' במיטב יכולתנו".

מדיווח בט"ו בסיוון (שם עמ' 332) עולה שהמדובר היה ב- 8,000 טופסים, כשבשלב ראשון הודפסו 2,000 טופסים.

בכ"ג מנ"א תשל"ב (עמ' 378) פונה הרב וולף בשאלה:

היות ואנו עומדים להדפיס תניא בפורמט גדול, מעוניינים אנו לדעת אם יש מקום לצרפם להוצאה "ע" או לכתוב "י"א ניסן".

המענה שנמסר על שאלה זו (בדיווח מא' דר"ח אלול, שם עמ' 384): "הדפסת התניא בפורמט גדול יכולה להיות י"א ניסן, אך ההוצאה תהיה ע"א".