חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:34 ט"ז בכסליו התש"פ, 14/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ברכת טלית קטן
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות גליון 801 - כל המדורים ברצף
לא שלום סתם, אלא שלום בפנימיות
כוח לגאולה בכל העניינים
הדפסת ספר התניא
פרשת ויצא
הולדת, הילולת וגאולת אדמו"ר האמצעי
ברכת טלית קטן
הלכות ומנהגי חב"ד

הרב יוסף שמחה גינזבורג

בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן1 פסק:

"אם רוצה ללבוש הטלית-קטן מיד בקומו, כדי שלא ילך ד' אמות בלא ציצית, והרי עדיין אין ידיו נקיות ולא יכול לברך – יכול ללובשו בלא ברכה, ולכשינקה ידיו, ימשמש בציציותיו ויברך, דהמשמוש הוא כאילו לובשו עכשיו.

"ואם בדעתו להתעטף בטלית אחרת מייד שינקה ידיו 2 – אין צריך למשמש ב[זו] ולברך עליה, רק יברך על הטלית שלובש אחר-כך, ויכווין במחשבתו לפטור גם את זאת שלבש כבר".

ובסידור3 כתב: "ואם לובשו מייד בקומו בעוד שאין ידיו נקיות, כדי שלא ילך ד' אמות בלא ציצית – מברך על טלית גדול ויכווין לפטור גם את זה".

ובס' 'פסקי הסידור'4 להגרא"ח נאה ז"ל, דייק מלשון הסידור: "ומשמע דאפילו אינו לובש הטלית-גדול מייד שמנקה ידיו [-כלשונו בשו"ע], אלא אחר זמן5, גם-כן לא יברך על הטלית-קטן, רק יפטרנו בברכת הטלית-גדול".

בס' 'ציצית – הלכה פסוקה'6 הבין מלשון המשנה ברורה כאן7 שאם אינו לובש את הטלית-גדול "תיכף" לאחר לבישת הטלית-קטן, והטלית-קטן עשוי כהלכה – צריך לברך עליו, ואין בזה משום גרם "ברכה שאינה צריכה", וכן הביא מס' לקט יושר8 שבעל תרומת הדשן היה מברך בשבת גם על הטלית קטן, כיוון שעל הטלית-גדול בירך רק לאחר הליכתו לבית-הכנסת. וכן הביא מס' משמרת שלום9 שנהג לברך על הטלית-קטן, כי מנהגו להתפלל אחר זמן רב. וכן כתב בשו"ת באר משה10. ובכף החיים11 הביא, שהאריז"ל היה מברך על הטלית-קטן לאחר טבילתו במקווה.

רק מס' 'לקט הקמח החדש'12 הביא, שנהג שלא לברך על טלית-קטן אלא לפוטרו בברכת הטלית-גדול אפילו אם עבר זמן רב מאז לבישת הטלית-קטן, ומצדיק זאת בהשוואה לדין ברכות השחר, שיש אומרים שאינן על סדרו של עולם אלא על ההנאה, ובכל זאת ממתינים לסדרן עד שמגיעים לבית-הכנסת. והעיר בעל 'הלכה פסוקה', שגם בברכות השחר אם יעבור זמן רב עד שיתפלל – יברכן מייד, ולא ימתין עד התפילה.

והנה בלוח 'היום יום'13 כתב הרבי: "בלבישת טלית-קטן בבוקר בידים נקיות ובמקום שמותר לברך, מברכים "על מצות ציצית"14 – כיוון שאין בטלית-קטן שלנו שיעור עיטוף. אם אסור לברך, אזי קודם התפילה – אם אינו לובש טלית-גדול – ימשמש בד' ציציותיו ויברך אז". כמו בהלכות שבסידור – גם כאן לא נזכר זמן כלשהו, אלא שתמיד אם לובש טלית-גדול, יוצא בברכתו קודם התפילה גם על הטלית-קטן.

וכן בהערות הרבי לסידור 'צלותא דאברהם'15, שם נכתב בדינים: "טלית קטן – א. יברך על הציצית קודם הלבישה". והעיר הרבי:

"והנה מובן אשר פסקי דינים בכלל, ואשר בסידור ביחוד – צ"ל המסקנא האחרונה, ובנוגע למציאות ולפועל.

"והנה מציאות כזו אשר יהיה הדין כנ"ל – בתקופתנו זו נדירה היא ביותר וביותר, כי הטלית-קטן צריך שיהיה בו שיעור, ובאם לאו – הרי זו ברכה לבטלה, וככל חומר דין זה... ובעוונותינו הרבים רבים מאד ישנם שאין בטלית-קטן שלהם השיעור הרצוי וכו'.

"וכבר פסקו, בלאו-הכי, אשר הלובש טלית-גדול – בעת ברכתו עליו יכוון לפטור את הטלית-קטן, ועל זה סומך אפילו ביש בו שיעור...".

- ברור מדבריו שאין לחלק בין אם עובר משך זמן בין לבישת הטלית-קטן לעטיפת הטלית-גדול, או לאו.

ומסתבר טעם הדבר, שגם אחרי שניתנה ההוראה לברך 'על מצות ציצית', עדיין חוששין לדעה שצריך 'להתעטף' דווקא, ולכן אם יכולים להוציא את הטלית-קטן בברכת הטלית-גדול 'להתעטף', נמנעים מלברך עליו.

__________________________________

1)    סי' ח ס"כ.

2)    ההדגשה שלי – ראה להלן מס' 'פסקי הסידור'.

3)    במהדורה החדשה של השו"ע ח"א – עמ' תרט"ו ד"ה וכן בטליתות קטנים. במהדורה הישנה עמ' 310.

4)    אות כה.

5)    גם ב'ערוך השלחן' כאן סעיף טז כתב כלשון הסידור, ולא התנה זאת בסמיכות כלשהי.

6)    בחלק 'הלכה פסוקה' כאן סו"ס נב, וב'מקורות הלכה פסוקה' הערה 80ב.

7)    ס"ק כד,ל.

8)    או"ח, עמ' יב עניין ד.

9)    סימן ג אות א.

10)  חלק ו סי' ד אות יג.

11)  ס"ק נו.

12)  ס"ק לט [ולא הזכיר שכתב זאת] בשם ה'אשל אברהם' מבוטשאטש, כאן ס"ו. לא צויינו המקורות לפרטים הנזכרים בקטע זה, כיוון שבלאו-הכי אין הם מקובלים לדעת אדמו"ר הזקן ולמנהג חב"ד.

13)  יד סיוון. ומשם, לס' המנהגים עמ' 3.

14)  וחידוש גדול יש בזה, כי בשו"ע רבינו (כאן ס"ו-ז) פסק שלכתחילה יש להתעטף גם בט"ק (כפי שנהג האריז"ל, ראה כף החיים ס":ק כז) כדי לצאת י"ח הדעה שקיום מצות ציצית הוא בעטיפה דווקא, אבל אם אינו יכול להתעטף בו כראוי, לא יתעטף, ויברך עליו 'על מצות ציצית'. אמנם בסידורו (כולל בהלכות ציצית שבו) לא הזכיר כלל ברכת 'על מצות ציצית', אלא רק שאם רוצה לברך על טלית-קטן שלנו, יתעטף בו כדי הילוך ד' אמות (-ויברך 'להתעטף'). וכנראה בעקבות הוראה זו, נדפסה לראשונה בסידורי חב"ד ('תהלת ה'') ברכת 'על מצות ציצית'.

15)  בשולי מכתבו מיום ט' שבט תשי"ח, אג"ק כרך טז עמ' רעא.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)