שאלה: האם נכון שמי שטרם הגיע לגיל ארבעים אסור לו ללמוד את פנימיות התורה?
תשובה: הש"ך כתב: "גם המקובלים ושאר אחרונים הפליגו בדבר, שלא ללמוד חכמת הקבלה עד אחר שמילא כריסו מהש"ס. ויש שכתבו שלא ללמוד קבלה עד שיהא בן ארבעים שנה, כמו שכתוב 'בן ארבעים – לבינה', בשגם שצריכים קדושה וטהרה וזריזות ונקיות לזה...".
מקורו הראשון בדברי הרמב"ם, שכתב שענייני 'מעשה בראשית' ו'מעשה מרכבה' חכמים קוראים אותם 'פרדס', "ואני אומר, שאין ראוי לטייל בפרדס אלא למי שנתמלא כריסו לחם ובשר... לידע האסור והמותר וכיוצא בהם משאר המצוות".
אולם זו הבנה שטחית בדברי הרמב"ם. הלוא הרמב"ם עצמו פתח את ספר ההלכות – שכתב אותו "לקטן ולגדול" – ב...'מעשה מרכבה' ו'מעשה בראשית'! אלא כוונתו בדחייה לשלב אחר רק את ה'טיול' בפרדס, להתעמק ולהתענג ממנו, אבל את הידיעות הכלליות והיסודיות בענייני אמונה הנחיל לנו לפני הכול.
בכל עניין פוסקים כדעת המומחה בעניין זה. והנה האריז"ל הורה שבדורות האחרונים "מותר ומצווה לגלות זאת החכמה". ובפרט בדורותינו אלה ובתקופתנו זו, שרבים "שמים חושך לאור ואור לחושך", תלוי בזה לימוד התורה וקיום המצוות כראוי של כל אחד ואחת מישראל. ברוב הניסיונות העוברים על הנוער (והמבוגרים) בדורותינו, רואים במוחש שהעוסקים בתורת החסידות, רובם ככולם נשארים יראי-שמים, אבל האומרים "אין לי אלא תורה", עלול חלילה להתקיים בהם סיום מאמר חז"ל זה – "אפילו תורה אין לו".
וכמו שבלימוד התורה לא דיי בלימוד מקרא ומשנה אלא צריך ללמוד גמרא, המבארת ומגלה את הטמון במשנה ובמקרא, כך תורת חסידות חב"ד מבארת ומגלה את הטמון והמרומז בתורת הבעש"ט ותלמידיו, ובפנימיות התורה בכלל, ומביאה אל עבודת ה' ולידי קיום תורה ומצוות בדרך אמיתית ופנימית.
מקורות: יבמות קט,ב. רמב"ם, הל' יסודי התורה ספ"ד. ש"ך יו"ד סי' רמו ס"ק ו. הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות. תניא, אגה"ק ר"ס כו. מבוא לקונטרס 'עץ החיים'. לקוטי שיחות כרך כו, עמ' 122. שערי הלכה ומנהג יו"ד סי' עא-עד. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
