חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:14 כ' בחשון התש"פ, 18/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

התעסקות בדברים הגשמיים להשלמת בירור הניצוצות
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 802 - כל המדורים ברצף
התעסקות בדברים הגשמיים להשלמת בירור הניצוצות
רמז לשתי התקופות בימות המשיח בפסוקי ההפטרה
פרשת וישלח
"שנתקרב לגילוי אור המשיח"
הלכות ומנהגי חב"ד

איזו הוראה אפשר להפיק ממצב הדברים ביום ח"י כסלו, שקדם לגאולת י"ט כסלו? * כיצד יתאים פשט הפסוק "עם לבן גרתי" ותרי"ג מצוות שמרתי, עם הפירוש החסידי? * מצד מעלת הנשמה, כל ענייני עולם נחשבים זרים לגבה * על-ידי העבודה בהם מתבררים הניצוצות ומקרבים הגאולה * ומדוע לא פעלו הצדיקים להביא בעצמם את הגאולה? * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. מאמר (כעין שיחה) דיבור-המתחיל ויעקב נסע סכותה גו'.

ב. המאמר דלעיל הוא מ"ביכל" כתבים של אדמו"ר הזקן1.

– מאמר זה נדפס גם ב"בונה ירושלים"2, אבל בנוגע למאמרים שב"בונה ירושלים" לא ידוע אם כולם מאדמו"ר הזקן, מה שאין כן "ביכל" הנ"ל הוא בוודאי מאדמו"ר הזקן, וכפי שניכר ב"ביכל" – נרשם עוד בחיי אדמו"ר הזקן בעלמא דין. ועוד ועיקר – שישנו חילוק בין המאמר הנדפס ובין המאמר כפי שהוא בכתב-יד, כנ"ל.

מאמר הנ"ל הוא בקיצור, ללא ביאורים מרובים, כמו כל המאמרים באותם זמנים. אבל המאמר הוא מלא אור.

ותוכן המאמר – שלעולם אין לאדם לחשוב אודות עצמו, אלא עליו לעבוד את הקב"ה מצד חלק הטוב שבו, שכן, גם "כי אשב בחושך הוי' אור לי"3. וכאשר הולך בדרך זו, אזי יכול להגיע לכל המדריגות כו', והיינו, שגם המקיפים נמשכים בפנימיות.

ג. ויש לקשר זה עם ענינו של יום זה – ח"י כסלו:

כיון שיום זה הוא לפני י"ט כסלו, הרי ישנו עדיין ההעלם וההסתר – שנמצאים עדיין בבית-האסורים, ועדיין לא היה הניצחון של י"ט כסלו למעלה, ובמילא אין גם הניצחון למטה, ולכן שייך שיהיו העלמות והסתרים, ושיהיה בכוחו של אינו-יהודי (ועל דרך זה "הגוי אשר בקרבך"4) להושיב יהודי בבית-האסורים.

ואף-על-פי-כן אין להתפעל מזה – כי, ככל שיהיה החושך גדול, עדיין צריך לפעול ולעשות מצד החלק הטוב שבו, שזהו עניין "לא יכבה בלילה נרה"5 (כנ"ל).

וכאשר קודם י"ט כסלו, כשנמצאים עדיין "בלילה", "לא יכבה נרה" – אזי נעשה לאחרי זה "טעמה כי טוב סחרה", שגם העניינים ד"סחרה", מלשון סחור סחור, עניינים שהם למעלה מהשגה, נעשים באופן ד"טעמה כי טוב", דהיינו שמכירים ומרגישים גם את הטוב שבמקיף – שזהו תוכן הגילוי די"ט כסלו, שגם עניינים ד"סחרה", עניינים שלמעלה מהשגה, ניתנו בהבנה והשגה, חב"ד, בפנימיות.

* * *

ד. עניין "ויעקב נסע סכותה"6 (המדובר לעיל) – בא לאחרי שיעקב היה תחילה בבית לבן, שעניין זה היה בשביל עבודת הבירורים, שעל-ידי זה נעשית נחת-רוח רבה למעלה.

וכמבואר בהמשך תרס"ו7 המשל ממלך ששלח את בנו יחידו למרחקים כדי לנסות את חכמתו, שעל-ידי זה נעשה אצל המלך תענוג גדול ביותר שבלא זה לא היה יכול להשיגו בשום אופן.

וזהו המשך העניינים בכתובים:

תחלה היה יעקב בבית לבן, ושם בירר בירורים בצאן לבן – שזהו הפירוש בדבריו לעשו "ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה"8, שהכוונה בזה היא לניצוצות שבירר בבית לבן – על-ידי זה שהתעסקותו בדברים אלו היתה באופן שלא קיבל מהדברים הגשמיים, אלא עסק בהם רק כדי לעבוד את הקב"ה.

ועל-ידי זה – "ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות"6.

ה. ובפרטיות יותר:

בנוגע לאופן הבירורים דיעקב בבית לבן – נאמר בתחילת הפרשה9: "עם לבן גרתי", ופירש רש"י: "ותרי"ג מצוות שמרתי".

הפירוש10 ד"עם לבן גרתי" הוא, שכל העניינים של לבן הארמי –

כל הדברים הגשמיים, "שור וחמור צאן ועבד ושפחה" – היו אצלו באופן של גירות ("גרתי") בלבד, דבר זר, שאין זה העניין שלו.

ביתו – הוא הנשמה ועניני תורה ומצוות, וכל הדברים הגשמיים אינם אלא כמו גירות11.

– כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר בשיחה12 פתגם מהמגיד ממעזריטש, שאמר ש"בבית, הרי זה באופן אחר" ("אין דער היים איז אַנדערש"). בבית, צריכים אמנם את הכול, אבל בדרך, לא נורא אם הדירה אינה נאה כל כך והרהיטים אינם נאים כל כך, שהרי הוא נמצא בדרך. –

כלומר: ביתו של יהודי היא – הנשמה, שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש"13, "נשמה שנתת בי טהורה היא"14, והיינו, שגם בהיותה למטה "טהורה היא" כמו באצילות, כיון שעולם האצילות ישנו גם למטה.

וכמבואר באריכות בלקוטי תורה (ביאור לדיבור-המתחיל שוש אשיש15), שאצילות אינו אי-שם ("ערגעץ") למעלה, אלא "יש בחינת אצילות גם בעשייה", למטה בעולם הזה הגשמי, וראיה לזה – שהרי "נשמת משה רבינו עליו השלום היתה מבחינת אצילות . . הרי שנמצא גם למטה בחינת אצילות", והיינו, שבהיותו למטה בעולם הזה, ובשעה שדיבר עם מצרי בקירוב מקום, לא בלבל הדבר למעלת האצילות שבו. – ומזה מובן במכל שכן שגופו של יהודי אינו מבלבל.

וכן מצינו גם בנוגע לאבות, ש"הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין העולם הבא"16, היינו, שבהיותם בעולם הזה היה אצלם מעין עולם הבא.

ועל-פי מאמר המדרש17 שאין דור שאין בו כאבות ומשה רבינו – ישנם בכל דור אלו שגם בהיותם למטה בעולם הזה מאיר בהם אור האצילות. ועל-ידם נקל לכל אחד ואחד מישראל להרגיש שביתו האמיתי הוא הנשמה, "נשמה שנתת בי טהורה היא", וכל העניינים הגשמיים אינם אלא כמו בבחינת גירות.

ועל-פי זה תובן השייכות של פשט הפסוק עם דרש הפסוק: מצד זה ש"עם לבן גרתי", שהעניינים הגשמיים היו אצלו בבחינת גירות – לא בלבל הגשמיות לרוחניות, והיה ביכולתו לפעול ש"תרי"ג מצוות שמרתי".

ו. יתירה מזו: על-ידי זה שהדברים הגשמיים הם באופן של גירות, הרי לא זו בלבד שאין הגשמיות מבלבל לרוחניות, אלא שהרוחניות נמשך גם בגשמיות18, עד שהגשמיות נעשה רוחניות וקדושה.

וכפי שמסיים בפסוק "ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה" – שכל אלו נעשו "לי", לעיקר ועצם יעקב.

ז. וזהו גם מה שאמר יעקב "עם לבן גרתי ואחר עד עתה"9:

יעקב מצד עצמו19 – היה כבר מוכן לילך לקראת הגאולה השלימה, כי מצדו היה כבר הכול מבורר ומתוקן לקיום היעוד20 "ועלו מושיעים גו' לשפוט את הר עשו";

אלא, ש"הצאן והבקר (שהם) עלות ("מגדלות עולליהן") עלי", שישנם הטלאים הקטנים שעדיין אינם מוכנים, ואם ינהגו באופן ד"ודפקום יום אחד", "ליגעם בדרך במרוצה", בהתאם להסדר ד"אחישנה"21 – אזי "ומתו כל הצאן"22, שיהיה כלות הנפש מצד ריבוי האור, וממילא לא יתבררו כל הניצוצות. ולכן נשאר יעקב בגלות, "ואני אתנהלה לאטי גו'"23, כדי שיוכל להשלים ולברר את כל הניצוצות24.

וזהו "עם לבן גרתי ואחר עד עתה" – שמצד עניין "עם לבן גרתי", בשביל בירור הניצוצות (כנ"ל), נעשה "ואחר עד עתה".

וכמו כן הוא בכל דור ודור: צדיקי הדור מוכנים כבר ללכת לארץ-ישראל לקראת הגאולה השלימה, אלא שמצד עניין "והצאן והבקר עלות עלי", עליהם להמתין עד שיושלמו הבירורים.

(וסיים כ"ק אדמו"ר:) ייתן השם יתברך שיתקיימו ב' המעלות – המעלה ד"בעתה"21 והמעלה ד"אחישנה", כמבואר בשערי אורה25 שבכל אחד מב' אופנים אלו יש מעלה, ובמהרה בימינו בקרוב יקויים "בעתה אחישנה".

(מהתוועדות ש"פ וישלח, ח"י כסלו, ה'תשט"ז. תורת מנחם כרך טו, עמ' 238-241, בלתי מוגה)

____________________________

1)    ראה בהנסמן במאמרי אדה"ז שבהערה הבאה.

2)    סצ"ו. ולאח"ז במאמרי אדה"ז הקצרים ס"ע טז ואילך.

3)    מיכה ז, ח.

4)    ראה שבת קה, ב. תו"א בראשית ב, ב. לקו"ת תבוא מב, ב. דרושי שמע"צ צ, ד. קובץ מכתבים לתהלים אהל יוסף יצחק ע' 218. אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ז ע' עד. שם ע' ג.

5)    משלי לא, יח.

6)    פרשתנו לג, יז.

7)    ס"ע שפ ואילך.

8)    פרשתנו לב, ו.

9)    שם, ה.

10)  כמה קטעים מהסעיפים דלקמן – הוגהו ע"י כ"ק אדמו"ר (באידית), ונדפסו בלקו"ש ח"א ע' 68 ואילך (בשילוב עם שיחת ש"פ וישלח תשח"י). בפנים נדפסה השיחה מהנחה בלתי מוגה, והקטעים המוגהים נעתקו מהשיחה המוגהת, בתוספת עוד איזה ציוני מ"מ.

11)  ראה גם תורת מנחם – התוועדויות חי"ג ע' 67.

12)  לקו"ד ח"ב ריד, א. סה"ש תרצ"ו ע' 29. וראה גם תורת מנחם – התוועדויות ח"י ע' 252 ואילך.

13)  תניא רפ"ב.

14)  נוסח ברכות השחר.

15)  נצבים מט, ב.

16)  ב"ב טז, סע"ב.

17)  ב"ר פנ"ו, ז. פע"ד, ג. ועוד.

18)  והיינו, שעי"ז ש"ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה" ברוחניות (כמבואר באוה"ת (פרשתנו רכח, א ואילך) פרטי הענינים שבזה) – נעשו גם "שור וחמור צאן ועבד ושפחה" בגשמיות.

19)  ראה תו"א ריש פרשתנו. תו"ח סוף פרשתנו.

20)  עובדי' בסופו. הובא בפרש"י פרשתנו לג, יד.

21)  ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.

22)  פרשתנו שם, יג (ובפרש"י).

23)  שם, יד.

24)  ראה גם תורת מנחם – התוועדויות ח"ב ע' 59. חי"א ס"ע 28 ואילך. ועוד.

25)  שער הפורים ד"ה יביאו לבוש מלכות פצ"ד ואילך.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)