סיפור חייו של דוד סלונים, איש עסקים יהודי מקפריסין, יכול למלא ספר עב-כרס. בגיל שמונים החליט לשמור מצוות בעקבות בתו, רחל, שבאה מארה"ב לטפל בו. הוא אינו מוכן לעזוב את קפריסין, וכך נוצר חיבור מיוחד בינו ובין שליח חב"ד בקפריסין, הרב זאב רסקין, שבא אליו בקביעות, מניח עמו תפילין וקורא עמו קריאת שמע.
כדי להגיע אל ביתו צריך להיכנס לתוך מחנה צבא טורקי, כי ביתו שוכן בלב המחנה. הבית נראה כארמון של ממש על רקע המחנה. מדרגות מפוארות מובילות אליו. הקירות אומרים פאר והדר. לצד חפצי הכסף והזהב, והארונות המפוארים, עומדים גם ספרי-קודש רבים. החיילים הטורקים אוהבים את היהודי בן המאה המתגורר במחנה שלהם, ומספרים עליו אגדות רבות.
רכוב על חמור לבן
"כבר עשרים שנה אני בעל-תשובה", אומר דוד. "נולדתי במינסק. אבא עלה לארץ-ישראל ושלח אותי לבית-הספר מקווה ישראל. לא הסתפקתי במה שלימדו אותי. סובבתי באותם ימים, רכוב על חמור לבן, בין כפר-סבא לפתח-תקווה ויעצתי לחקלאים כיצד לפתור בעיות. הייתי צעיר ונמרץ, ומוחי הגה רעיונות רבים".
באותם ימים התפרסם בעולם שמו של ממציא הטלגרף האלחוטי, המהנדס האיטלקי מרקוני. דוד החליט שרצונו ללמוד אצלו. הוא כתב אליו מכתב ומרקוני השיב בחיוב. דוד עלה לאנייה שפניה לאיטליה. בדרך עצר בקפריסין והחליט לשנות את תכניותיו.
גידולים חדשים
"ראיתי שיש שם אדמות חקלאיות רבות ובחינם. הבעיה הייתה כסף. מצאתי שותף שהכרתי על האנייה, יהודי ממצרים, שמחה אמביש שמו", הוא מספר. הוא שכר פועלים, קנה ציוד והקים את מה שנהפך ברבות הימים לחווה החקלאית הגדולה ביותר במזרח התיכון. "הבאתי מארץ-ישראל תפוזים, אשכוליות ומנדרינות. הבאתי אפילו אתרוגים. הכול נקלט וצמח, ואת התוצרת מכרנו ברחבי המזרח התיכון".
בשנת 1952 חזר לארץ והקים ליד יבנה את חוות 'נטיעות הדרום'. הוא ייבא גידולים חדשים, שלא שמעתם אוזן ישראלית מעולם. "העובדה שאתם אוכלים היום אבוקדו, מנגו, ענבים ללא חרצנים – בזכותי היא", הוא אומר.
בזכות הבת
אולם קשיים כאלה ואחרים אילצו את דוד לסגור את חוותו בדרום ולשוב לעסקיו בקפריסין. כשפרצה מלחמת האזרחים בקפריסין נכבש האזור שבו ממוקדת חוותו בידי הטורקים. מפקד הצבא הטורקי הבטיח לו את הגנתו. את המחנה הצבאי הטורקי בנה סביב ביתו. וכך מצא עצמו מתגורר בלב המחנה ומוסיף לעבד את שדותיו ואת חוותו.
בתוך כך גילתה בתו רחל את עולם היהדות. היא החלה לשמור קלה כחמורה. כשזקן אביה, עזבה את משפחתה בארה"ב ובאה לתמוך בו. המטבח הוכשר והוכנסו הביתה ספרי-קודש. הרב רסקין, שהיה לו חלק בהכשרת הבית, הציע לדוד להתחיל להניח תפילין, ומאז ועד היום הוא ממשיך בכך. "אני בן מאה", אומר דוד בחיוך, "אבל למעשה אני בן עשרים, אלה עשרים השנים שבהן אני חי כיהודי, לומד תורה ומקיים מצוות".
דוד מניח תפילין בעזרת הרב רסקין. בן מאה כבן עשרים | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
