חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:16 כ"ג בחשון התש"פ, 21/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

רבנו משה בן נחמן – הרמב"ן
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 810 - כל המדורים ברצף
האישה היהודייה היא הלוחמת בפרעה
בכוח האמונה מתעלים מהטבע
רבנו משה בן נחמן – הרמב"ן
פרשת בשלח
הלכות ומנהגי חב"ד

"אחרון המקובלים האמיתיים... עד שבא האריז"ל", התבטא הרבי * פירושו קרוב לפירוש רש"י בפשוטו של מקרא, וכולל סודות באופן גלוי * פנימיות התורה היתה עיקר עיסוקו ולכן הלכה כמותו * עידוד והערכה למהדירי פירוש הרמב"ן, ומדוע אין לתת עדיפות לתרגום הפירוש לאנגלית * שלל התייחסויות הרבי לרמב"ן ולתורתו

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

בהתוועדות שבת פרשת בלק תשט"ז התבטא הרבי (תורת מנחם כרך יז עמ' 80-81):

...הרמב"ן שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז"ל [ראה הקדמת הרב חיים ויטאל לשער ההקדמות (נדפס גם כן בהוספה לקונטרס עץ החיים עמ' 79)] שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.

דברים אלו נאמרו בהקשר לדברי הרמב"ם באיגרת תימן (פ"ג קרוב לסופו) על הזמן שבו תחזור הנבואה לישראל. רמז לכך בפסוק "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל", אשר לאחר שיעבור משך זמן כזה, "כעת", מעת אמירת הנבואה בשנת ב' אלפים תפ"ח – תחזור הנבואה לישראל. ואכן, אמר הרבי, הדברים נתקיימו בשנת ד' אלפים תתקע"ו, שבאותה תקופה חי הרמב"ן, וכמוהו כמה מגדולי-ישראל בני דורו שרוח הנבואה הוחזקה בהם (עיין בשיחה שם).

במכתב אחר (אגרות קודש כרך כב, עמ' צד) מצטט הרבי את דברי רבי חיים ויטאל:

הרמב"ן ז"ל אחרון המקובלים האמיתים וכו' (עד שבא האריז"ל, וכדלקמן) גם החיבור שעשה אמת ויציב ונכון וקיים וכו', כי מהרמב"ן ואילך נסתרה דרך החכמה הזאת עד אשר האריז"ל החל לגלות זאת החכמה כו'.

מהפירושים הכי מקובלים

"פירוש הרמב"ן על התורה הוא אחד הפירושים הכי מקובלים וסמוכים בין פירושי התורה" – התבטא הרבי בשבת-קודש פרשת ויקרא תשל"ב (שיחות קודש תשל"ב כרך ב' עמ' 31).

עם זה קבע בהזדמנות אחרת (שיחות קודש תשכ"ז כרך א' עמ' 35):

הרמב"ן בפירושו על התורה – אין עניינו פסקי דינים. כשם (שאיתא בפוסקים) שרש"י בפירושו לש"ס אין ענינו לפסוק דינים (מה שאין כן בתשובותיו ובספרי תלמידיו הובאו פסקי רש"י).

פירוש הכולל פשט דרוש סוד וגם הלכה

אמנם בשבת פרשת משפטים תשל"ז (שיחות קודש תשל"ז כרך א' עמ' 503) ציין הרבי את יחודו של פירוש הרמב"ן, הכולל גם ענייני הלכה:

הרמב"ן כותב בפירושו גם עניינים של דרוש וסודות התורה, כדמצינו בכמה מקומות הלשון "והמבין יבין" וכיוצא-בזה, והוא כותב את העניינים באופן גלוי (דלא כרש"י שרק רומז להם); ועל אחת כמה וכמה שמביא גם עניינים של הלכה, כמו שמצינו שבפרשת כי תישא (ל,יג) הוא מפרט את ערכו של השקל בחולקו על רש"י – זאת משום שהרמב"ן סבור כי זה נוגע להלכה לדעת כמה הוא מחצית השקל.

כמו כן התבטא פעם (שיחות קודש תש"מ כרך ב, עמ' 283) כי "הרמב"ן נוהג לכלול סודות ולכתוב הסודות בפירושו...".

ושוב בהזדמנות נוספת (שיחות קודש תש"מ כרך א, עמ' 855):

הרמב"ן הוא אחד מפשטני המקרא, כפי שכותב בהקדמתו. אשר בנוסף ל"רמזים" ו"סתרי" התורה אשר הוא כותב – מביא הוא גם את דרך הפשט ("פשטים"), שאמנם אין זה פשוטו-של-מקרא כמו פירוש רש"י, אך זה קרוב לזה.

עוד התייחסויות לפירוש הרמב"ן על התורה לעומת פירושו של רש"י:

בהתוועדות שבת-קודש פרשת שלח תשל"ד (שיחות קודש תשל"ד כרך ב, עמ' 214) התבטא הרבי:

הרמב"ן והאבן עזרא – אין דרכם לפרש כל דבר; פעמים מסתמכים הם על פירוש רש"י או על מה שכתוב במקום אחר.

ובהזדמנות אחרת (שיחות קודש תשל"ז כרך ב, עמ' 247):

דרכו של הרמב"ן בכמה מקומות להעתיק תוכן פירוש רש"י. מכיוון שהרמב"ן העתיק רק את פירושו השני של רש"י – מוכח שהפירוש השני קרוב יותר לפשוטו-של-מקרא.

על "פירוש הרמב"ן לשיר השירים [(ח,יג)] – יש מחלוקת אם פירוש זה הוא אכן מהרמב"ן או מגדול אחר בישראל" – העיר הרבי בהזדמנות (שיחות קודש תשכ"ז כרך א, עמ' 35).

בפנימיות התורה הלכה כרמב"ן

בהתוועדות יום ב' דחג השבועות תשכ"ז אמר הרבי (שיחות קודש תשכ"ז כרך ב' עמ' 160):

מכיון שרוב עיסוקו של הרמב"ם היה בנגלה דתורה, ורק (לפי דעה אחת) בסוף ימיו למד פנימיות התורה (אלא שלא הכניס זאת בספר הי"ד, מכיון שלא היה הדור ראוי לכך, כפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר) מה שאין כן רוב עיסוקו של הרמב"ן היה בפנימיות התורה, לכן – על-פי הכלל שהלכה כרב בדיני איסור והיתר וכשמואל בדיני ממונות (משום שכל אחד מהם היה זה עיסוקו) – במחלוקת בענייני פנימיות התורה, כשנחלקו הרמב"ם והרמב"ן, הלכה כרמב"ן.

והשווה אגרות-קודש כרך כב עמ' קכט: "שבא [הרמב"ם] לזה [חכמת הקבלה] בסוף ימיו ובבחינת עיבור (ובזה חלוק – מהרמב"ן)".

"את אשר עשה (הרב) משה (בן נחמן) לעיני כל ישראל.."

לפחות שלוש איגרות-תורניות שיגר הרבי לאחד ממהדירי פירוש הרמב"ן על התורה, הרב אייזנשטט מברוקלין. באיגרות התייחסויות לעבודתו של המהדיר, והראשונה מהן משנת תשי"ד (אגרות קודש כרך ט' עמ' לט-מא) ובה שש הערות לדברי הרמב"ן.

בין השאר מציין הרבי כי "גם בהקדמת הי"ד משתמש [הרמב"ם] בלשון עתיד ואחלק ההלכות.. אחלק אותו" ובעקבותיו הלך כנראה גם הרמב"ן שכתב בהקדמתו בלשון "אתחיל" (במכתב אחר יקבע "כנראה הושפעה מהתחלת הקדמת הרמב"ם לספרו").

במכתבו הנזכר מקדים הרבי:

קיבלתי הגליונות של הספר פירושי התורה להרמב"ן בצירוף הערות כבוד-תורתו שי'... ונהניתי בעברי על הדפים ובראותי כמה מלאכה וחכמה השקיע בהערות אלו, ועל-פי המנהג, הנני מצרף בזה איזו הערות משלי בהנוגע להתחלת פירוש הרמב"ן.

בט"ו כסלו תשי"ט (אגרות קודש כרך ח"י עמ' קא-קב) מאשר הרבי קבלת ספרו ("פירוש הרמב"ן על התורה כרך א', ותשואת-חן תשואת-חן") ולחביבותא דמילתא מציין שוב כשש הערות "בעברי בין דפי הספר על כל פנים בחפזי".

בתחילת המכתב מאחל הרבי למהדיר:

ויהי רצון אשר בקרוב יברך על המוגמר שאר החלקים עד לעיני כל ישראל, לבאר את אשר עשה (הר') משה (ב"ן). ויהי רצון אשר גם זה, ביאור תורתם של ראשונים אלו, אשר חיברו את הגליא והסתים דאורייתא, ימהר ההתפשטות דהענין דהפצת המעינות חוצה, ובסגנון הרמב"ם בסוף פירושו על התורה, יכון ויראה זה לעיני כל העם, ויקוים היעוד דקאתי מר, כי יביא את אשר לבבנו שואל (ולהעיר ממאמר הזוהר חדש.. וראה גם כן זוהר חלק א.. סנהדרין צט, א (בפרש"י שם) אשר ענין הקץ, ללבא – דלמעלה – גליא, אלא דלפומיה לא גליא) במהרה בימינו.

ומסיים: "בכבוד ובברכת הצלחה בהאמור".

האיגרת השלישית מי"ט טבת תשכ"ב (אגרות קודש כרך כב עמ' צד-צו) גדושה בהערות מפליאות ומיוחדות של הרבי, ובהן הוא מציע כמה תיקונים לנדפס ומעלה השערות כיצד נשתבשו ו'תוקנו' שלא כדבעי, ובפתיחתה נאמר:

מאשר הנני קבלת ספרו, פירוש הרמב"ן על התורה כרך ב'... וכאמרי במכתבי מאז, יהי רצון אשר מתוך מנוחה וטוב לבב ימשיך בפירושו האמור לבאר ולפרש דברי הראשונים כמלאכים, וביחוד אלו אשר התחילו בגילוי נסתר דתורה, שמהמיוחדים בהם הוא – הרמב"ן ז"ל אחרון המקובלים האמיתים וכו' (עד שבא האריז"ל).

והרבי מסיים:

והרי ביחוד דורנו דור יתום חשך כפול ומכופל זקוק לגילוי אור תורה האמור.

מהדיר נוסף של תורת הרמב"ן היה הרב חיים דוב שעוועל, אשר קיבל את האיגרת הבאה הנושאת את התאריך כ"ו אלול תשל"ה (אגרות קודש כרך ל עמ' רצו-ז):

הפתעה נעימה היתה לי לקבל מארץ-הקודש תבנה ותכונן ספר תשובת הרמב"ן שההדיר עם מבואות וכו'. (וממשיך:) וכדרכו בהוצאה לאור ספרי הראשונים כמלאכים מקדם, ולדכותיה דמר אין צורך להדגיש עד כמה הפליגו חכמינו ז"ל בענין עשית אזניים לתורה, על אחת כמה וכמה שיש בהמבואות וכו' גם ביאורים וכדומה.

ועוד שם:

ויהי רצון שמתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף ימשיך בעבודה נעלית האמורה, שהיא חכמה ומלאכה גם יחד.

הרבי תובע מהמהדיר ("מתאים להפסק-דין גדול לימוד (מפני) שמביא לידי מעשה") שירבה גם בפעילותו בסביבתו הקרובה וגם הרחוקה בהפצת קיום מצוות מעשיות בפועל בחיי היום-יום.

כשלא ידועה זהות המחבר

בקשר למנהג חב"ד (נעתק בספר המנהגים עמ' 66) ש"המהדרים – מאגדים בעצמם את הלולב", ציין הרבי:

דעת הרמב"ן והרשב"א (הריטב"א?) (בחידושיו לסוכה מז, א) לאגוד [הלולב] על-ידי אחרים לא הובאה בפוסקים.

וראה חידושי-אגדות [למהרש"א] לסוכה (מה, א) דהוי מצווה כאילו בנה מזבח, ושקלא-וטריא בזה מספר ילקוט אברהם להרב אברהם ליפשיץ (מונקאטש תרצ"א) ובהשמטות והוספות שם.

 [אגב: להזכרת "הרמב"ן והרשב"א (הריטב"א?)" יש לציין לדברי הרבי באגרות-קודש כרך ט' עמ' לג-לד:

והרי כבר ידוע בדורות שעברו, כשפקפקו ב[=זהות] מחברו של איזה ספר, הרי הסבירו גם-כן את מי יש לחשוד בחיבורו של ספר או כתב וראוי לכך מפני ידיעותיו... בנוגע לכמה תשובות הראשונים הנה החליפו את הרמב"ן והרשב"א והריטב"א זה בזה וכו'.

על רקע דברי הרבי אפשר להבין את אשר כותב הצמח צדק או"ח סימן יח ס"ה:

"ובחידושי הרמב"ן על שבת שיצא בדפוס מחדש, והגאון אב"ד דק"ק לבוב והגאון אב"ד דק' פרעשבורג מעידים בפשטות שהם חידושי הרמב"ן, כתב שם.."].

ספרים בסיסיים ממתינים לתרגום אנגלי

כשקיבל הרבי את מהדורת בראשית-ויקרא של פירוש הרמב"ן על התורה בתרגום אנגלי, מעשי ידיו של המהדיר הרב שעוועל – הגיב הרבי (אגרות קודש כרך ל' עמ' רצז) בהצגת ספק ("צריך עיון") – אם יש לקחת זמן ומרץ מהעתקת (=תרגום) ספרים אחרים (בסיסיים יותר ויסודיים כדוגמת "פירוש רש"י על התורה או הש"ס") לתרגום "פירוש הרמב"ן לשפת המדינה בשביל להמציאו גם לאלו שאין להם ידיעה מספיקה בלשון-הקודש, דלכאורה אין זה בגדר "אשר יחסר להם" כי-אם – "לעשרם" (כתובות סז, ב)".

והרבי קבע: גם בתרגומים ("בהעתקות") יש סדר וקדימה!

באחת מהערותיו באגרות קודש (כרך ח"י עמ' קב) מציין הרבי הערה, ובה ראוי לחתום רשימה זו:

והפתיחה מסתיימת בענין הגאולה, כרגיל בכמה ספרים (וכסיום כללות פירוש הרמב"ן על התורה).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)