האגרונום אריק שאול (57) ממונה על כל המִשתָלות ברחבי הארץ מטעם הרבנות הראשית. הוא מפקח על שיטת הגידול של שתילי עצי הפרי, כדי לצמצם את שיעור פירות הערלה בשוק. גם הפרשת תרומות ומעשרות במקצת השווקים ובבתי-האריזה בארץ נעשית תחת עינו הפקוחה. אבל בנפשו הוא חקלאי.
אריק נולד בנהריה, במשפחה מסורתית. אביו שימש בתפקידים ביטחוניים, והדבר אילץ את המשפחה לעבור מעיר לעיר. דבר אחד נשאר קבוע – "בכל הזדמנות הייתי אוהב לבקר אצל דודי, שעבד בחקלאות. התחברתי מאוד לעולם הצומח", הוא מספר.
הטנק בער
במלחמת יום-הכיפורים חווה לראשונה את עוצמת האמונה. הוא היה בכוחות שחצו את תעלת סואץ. "לילה אחד חטפנו אש כבדה מהכוחות המצריים", משחזר אריק את הרגע ההוא. "טנק אחר טנק נפגעו. גם הטנק שלי נפגע והחל לבעור. פתאום כל חבריי, שלא היו דתיים, החלו זועקים לקב"ה. באותו רגע ידעתי כי עמוק בפנים כולנו מאמינים".
לאחר שחרורו החל לעבוד עם נוער עבריין באזור הקריות, ובד-בבד החל ללמוד אגרונומיה באוניברסיטת חיפה. לאחר נישואיו היו הוא ורעייתו ממקימי גרעין ורד יריחו בצפון ים-המלח. "היו לנו חממות פרחים. בהמשך גידלתי כרמים, עצי דקל ואת כל סוגי הירקות", הוא אומר.
הבטחה שקוימה
לאחר הקמת היישוב החל לבקר בו הרב שלמה-זלמן גרוסמן, אז רב הבקעה וכיום רב העיר אלעד. "הוא מסר שיעורי-תורה וחיזק אותנו מאוד", מספר אריק. "בהמשך בנינו בית-כנסת, מקווה טהרה ועוד. גם חסידי חב"ד היו באים אלינו ומביאים יהדות ושמחה. כל אלה גרמו לנו להתחזק ולהתקרב יותר ויותר ליהדות".
בוקר אחד, כשהוא עוסק בהחלפת קווי מים להשקיית הבצלים, הודיעו לו שאשתו נפגעה בתאונת-דרכים קשה. "הגעתי לזירה והבחנתי בניידת משטרה, מד"א, מכבי-אש וקהל סקרנים. בוחן-תנועה הסביר לי שמשאית פגעה ברכבה של אשתי והעיפה אותו עשרה מטרים. היה ברור לי שהגרוע מכול קרה. נסעתי אחוז-טירוף למרכז הרפואי, חושב על אשתי ועל החיים החדשים שנשאה בתוכה. אמרתי לריבונו-של-עולם שאם אשתי תישאר בחיים, אתחיל לחבוש כיפה. כשהגעתי אליה היא חייכה לעברי. הייתה לה שריטה בלבד. הילד נולד בבוא העת בריא ושלם".
מבחן השמיטה
הבטיח וקיים. מחבישת כיפה התחיל לשמור עוד מצוות. המבחן הגדול בא מיד – שנת השמיטה. "אף שבאותם ימים עדיין לא ממש הייתי שומר תורה ומצוות, החלטתי להשבית את השדות. חבריי הצטרפו אליי. באותה שנה קיבלתי הצעה מפתה מאוד לנטיעת דקלים בבית-שאן. ויתרתי עליה, ובלבד לשמור את קדושת שנת השמיטה", הוא מגלה.
כעבור שנים החל לעבוד ב'מרכז החקלאות על-פי תורה'. "החקלאים ראו בי מישהו משלהם, והיה להם קל יותר לקבל את ההנחיות", הוא מסביר. "הקושי העיקרי הוא עניין העורלה. פיתחנו שיטה שנותנת מענה הלכתי לבעיה, ומאפשרת למנות את שנות הגידול במשתלה בתוך שנות גידולו של העץ".
ומה הוא אומר כאגרונום על הפירות שנשתבחה בהם ארץ-ישראל? – "התמרים שלנו מעולים, וכך הרימון ושאר הפירות היפים שיש לנו בארץ".
אריק: "עמוק בלב כולנו מאמינים" | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
