הקב"ה ציווה את בני-ישראל: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". הוא הודיע להם שבמשכן תשרה שכינתו, ובאמצעותו ישכון כבודו בתוך עם-ישראל.
אולם גם לאחר שהושלמה מלאכת המשכן עדיין לא שרתה בו השכינה, ואהרון הכוהן חשש שהשכינה אינה שורה במשכן מפני שעדיין לא נתכפר חטא העגל. ואז הורה משה לאהרון: "קח לך עגל... לחטאת", ובכך הודיע לו "שמכפר לו הקב"ה על-ידי עגל זה על מעשה העגל".
בלי מתווכים
פרשני התורה מסבירים שהכוונה שמאחורי חטא העגל לא הייתה כפירה במציאות הבורא, אלא עובדי העגל סברו שדרוש 'מתווך' בין הקב"ה ובין בני-האדם. לטענתם, לא יכול להתקיים קשר ישיר בין האדם לבין הבורא האין-סופי, שהלוא "לא יראני האדם – וחי". לכן נדרש 'מתווך' שאליו יפנו בני-האדם, והוא יביא את בקשותיהם לפני ה'.
העגל סימל אפוא סוג של 'מתווך', שדרכו עובר כביכול השפע מהקב"ה. עובדי העגל חשבו שהם צריכים לעסוק בענייני העולם ולקבל את השפע באמצעות העגל, שהוא כביכול עומד בדרגה עליונה ויכול לקיים קשר ישיר עם הבורא.
שכינה בתוכנו
התורה מלמדת, שכל עוד נשאר רושם מחטא העגל אין השכינה יכולה לשרות בעם-ישראל. יהודי נדרש לשלול לחלוטין את תפיסת ה'עגל', ולדעת שעליו צריך להיות קשור ישירות עם הקב"ה, ולא להעמיד חלילה חיץ כלשהו בינו ובין הבורא. לכן רק לאחר שהקריב אהרון עגל לקרבן לקב"ה, נתבטל חטא העגל לגמרי ואז שרתה השכינה במשכן.
המשכן הוא למעשה כל יהודי, כמרומז בפסוק "ושכנתי בתוכם" – בתוך כל אחד ואחד מישראל. 'כלי המשכן' הם לימוד התורה וקיום המצוות, שעל-ידם השכינה שורה באדם. אך כדי שהשכינה תוכל לשרות בו, הוא נדרש לבטל לחלוטין את השקפת ה'עגל'.
אין הפרדה
סוג מסויים של עבודת ה'עגל' הוא המחשבה שיש הפרדה בין עבודת ה' ובין חיי העולם. בשעה שהאדם עוסק בתורה, בתפילה ובקיום מצוות – הוא קשור עם הקב"ה, אבל כשהוא עוסק בענייני העולם – אכילה, שתייה, מסחר וכדומה – או-אז הוא נוהג 'ככל הגויים'. הוא סבור שאי-אפשר לחבר בין הקדושה האלוקית ובין החיים הגשמיים.
תפיסה זו מנוגדת לאמונה האמיתית של היהדות. כשם שכל יהודי יכול וצריך לקיים קשר ישיר עם הקב"ה, ואין מקום למחשבה שהוא זקוק ל'מתווך', כך הקב"ה צריך לבוא לידי ביטוי בכל היבט של החיים, ובכלל זה החיים הגשמיים, ולא ייתכן נתק ביניהם. גם כשיהודי עוסק בענייני העולם הוא זוכר שלא "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", אלא "ה' אלוקיך הוא הנותן לך כוח לעשות חיל". ואז יכולה לשרות בו השכינה, וכל פרט של חייו נעשה משכן לשכינה, וזה הכלי לכל הברכות, בבני, חיי ומזוני רוויחי.
(תורת מנחם כרך יט, עמ' 174) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
