חז"ל אומרים שבשעה שים-סוף נבקע לפני בני-ישראל – "נבקעו כל המֵימות שבעולם". כלומר, כל מקווה מים בעולם נבקע בשעה שאירע נס קריעת ים-סוף.
זה ההסבר למה ששרו בני-ישראל בשירת הים "שמעו עמים ירגזון... תיפול עליהם אימתה ופחד". והלוא רק המצרים ראו את נס קריעת ים-סוף ולא כל העמים האחרים, ומדוע נפל עליהם פחד? אלא הואיל ו"נבקעו כל המֵימות שבעולם" וכל הגויים ראו את הפלא הזה, החלו לחקור ולדרוש ונודע להם שהסיבה היא בקיעת הים לפני בני-ישראל, ולכן נפל עליהם פחד.
מקום לטעות
בקיעת כל המים שבעולם מעידה מצד אחד על תוקף הנס ועוצמתו, שפעל לא רק על ים סוף אלא על כל מאגרי המים שבעולם. מצד שני, העובדה שזה לא היה אירוע ייחודי הקשור בהצלת בני-ישראל, יכולה לתת מקום לטעות שזה עניין טבעי כלשהו.
אילו היה ים-סוף לבדו נבקע, היו הכול רואים בבירור שזו תופעה על-טבעית שעשה הקב"ה בעבור בני-ישראל, אם כדי להוציאם ממצרים אם כהכנה לקבלת התורה; אבל מאחר שבקיעת המים הייתה תופעה כלל-עולמית, יכולים לטעון שהאירוע הזה קשור לתהליכים טבעיים עולמיים כלשהם, ואין זה נס מיוחד הקשור בעם-ישראל.
הרוצה לטעות – יטעה
אלא כך הקב"ה מנהיג את העולם, שתמיד הוא מניח מקום לטעות. כאשר הכתיב הקב"ה למשה רבנו את סיפור הבריאה, שבו נאמר "נעשֶה אדם", שאל משה: "ריבונו של עולם, מפני מה אתה נותן פתחון-פה למינים לטעות?". השיבו הקב"ה: "כתוב – והרוצה לטעות יטעה".
לכן גם ניסים גלויים, היוצאים מדרך הטבע, כמו הנס של קריעת ים סוף, שהוא נס גדול ביותר עד שכאשר רוצים לתאר דבר מופלא ביותר אומרים שהוא 'קשה כקריעת ים-סוף' – גם ניסים כאלה הקב"ה עושה בדרך שמניחה מקום לטעות ולחשוב שאין זה נס.
רשות לפתות
כך מצאנו גם בנס שאירע לאליהו בהר הכרמל. זה היה נס גלוי, שירדה אש מן השמים ואכלה את הפר שהועלה על המזבח, אף-על-פי שאליהו שפך עליו מים לרוב. ובכל-זאת התפלל אליהו "ענני ה' ענני", וכמאמר חז"ל: "שתסיח דעתם, שלא יאמרו מעשה כשפים הם". אנו רואים אפוא שגם כשמתחולל נס גלוי לא נשללת האפשרות לטעון שאין זה נס.
הקב"ה מניח אפשרות זו כדי שתמיד תישאר לאדם האפשרות לבחור בחירה חופשית. אילו היה הנס ברור וחד-משמעי, היה כופה את האדם להאמין בה' ולקיים את מצוותיו, ואז לא היו הדברים נעשים מתוך בחירה חופשית. לכן ניתנת תמיד ליצר הרע רשות לפתות ולהטעות את האדם, אך המטרה היא שהאדם יבחר באמת ובטוב ויגבר על פיתויי היצר ויחזק את אמונתו בה' בורא שמים וארץ וגואל ישראל ממצרים.
(תורת מנחם כרך יט, עמ' 312) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
