חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:40 זריחה: 6:11 י"ז בחשון התש"פ, 15/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

התלמוד הירושלמי
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 825 - כל המדורים ברצף
עניין מתן תורה – ייחוד נברא ובורא
"שלום עליכם" למשיח צדקנו
התלמוד הירושלמי
הלכות ומנהגי חב"ד

ברלין תרפ"ח: הרבי שרוי בצום ועוסק בלימוד הירושלמי * הרבי יזם הדפסת מהדורת ירושלמי ותמך בהדפסת הבבלי והירושלמי כאחד * עודד את לימודו וערך השוואות בינו לבבלי, ואף השתתף חגיגית – באמצעות אנ"ש, מסירת שיחה ומכתב מיוחד – בסיום המחזור הראשון של לומדי דף היומי בירושלמי * ומה איחל הרבי ללמוד מהנהגת בעלי הירושלמי * רשימה ראשונה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

עטור בתפילין ולומד ירושלמי

בספר 'ימי מלך' (כרך א' עמ' 248-247) מובא:

הרה"ח הרב עזריאל זעליג סלונים ז"ל, היה מספר: כשנודע לו בירושלים, עיר מגוריו, שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע יצא מעמק הבכא ועבר לדור בריגא – החליט לנסוע לרבי נ"ע לחג השבועות (תרפ"ח). ברם, לא ניתנה לו אשרת כניסה ללטביה, מכיוון שלפי חוקיה של מדינה זו היה צורך לשם כך בדרישה מצד תושב לטביה. נסע אפוא לברלין, לנסות לקבל משם אשרת כניסה.

בהגיעו לברלין נודע לו על אכסנייתו של המיועד להיות חתן הרבי נ"ע (אותו זכר מביקוריו ביקטרינוסלב בשלהי שנת תר"פ), והוא מיהר אליו כדי לבקש את עזרתו בהשגת הדרישה האמורה. כשהגיע לביתה של המשפחה שבה הרבי התאכסן (כמדומה משפחת כהן), נאמר לו כי אורחם שרוי היום בצום (זה היה בשעות אחר הצהריים המאוחרות של יום רגיל בשלהי חודש אייר), בציינם כי זו תופעה רגילה אצלו.

הוא דפק על דלת חדרו ופגש את הרבי כשהוא עטור תפילין דרבינו תם ולומד תלמוד ירושלמי. הרבי הכירו מיד אך רמז לו לשבת, ולהמתין עד שיסיים לימוד קטע מסויים. כשסיים את הקטע חלץ את תפיליו, קם ממקומו והושיט לו את ידו לברכת 'שלום עליכם' לבבית.

הרב סלונים סיפר לרבי את בעייתו, ומיד קם הרבי ויצא איתו לבית הדואר, משם הבריק לחצר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בריגא בבקשה לשלוח דרישה על שם הרב סלונים (וזו אכן נתקבלה תוך זמן קצר).

(הדברים חזרו ונדפסו לאחרונה בספר 'עבד מלך' עמ' 124-123, בתוספת התרשמות מעניינת).

היש ירושלמי כזה?

באיגרת של הרבי אל הרה"ג הרב שלמה יוסף זוין (מכ"א בתמוז תשט"ו – אגרות קודש כרך יא עמ' רסט) מעיר הרבי הערה על סיפור שהרב זוין מביא בספרו 'סיפורי חסידים תורה' (עמ' 86).

זה סיפור על יהודי שבא אל רבי זושא מאניפולי והתאונן כי אביו שנפטר לא-מכבר בא אליו שוב ושוב בחלום ומצווה עליו להמיר את רתו רח"ל. אמר לו רבי זושא שבוודאי יש בקברו של האב צלם של 'שתי וערב', ועל-כן יש לחפור בקבר ולסלק את הצלם. כך אכן עשו, והתברר שבעת הקבורה נפלו לקבר מטבעות שעליהם היה חקוק הצלם. סיפרו את הסיפור לפני הגר"א והוא אמר שעניין זה כתוב בירושלמי. כשאמרו זאת לרבי זושא הגיב: "את הירושלמי באמת לא ראיתי, אלא שראיתי זאת במקום שממנו הירושלמי ראה זאת"...

הרבי מעיר כי ככל הנראה לא חפרו בקבר עצמו, כי קשה להצדיק זאת על-פי השולחן-ערוך, אלא סביב הקבר. ואז הרבי מוסיף:

דרך אגב – מובא בסיפור זה כי הדבר מפורש בירושלמי, ואתעניין לדעת אם ידוע לו גם מקומו. ותשואות-חן מראש.

מהערתו זו של הרבי משמע כי לדעתו אין דבר כזה בירושלמי.

האפשר לערוך 'סיום' מסכת בירושלמי?

בהנחה בלתי מוגהת משיחת שבת קודש פרשת מטות-מסעי תשכ"ה (שיחות קודש תשכ"ה כרך ב' עמ' 286) נרשם:

בעניין הירושלמי, כמו שיש חלקים מהירושלמי שהיו בשעתו ועתה אינם מצויים – כך יש אומרים שבשעתו היו לפני הראשונים מהדורות הירושלמי לא כמו שהוא לפנינו, והראיה לדבר כי אחרת יש קושיות רבות בפירוש התוספות מדוע אינו מביא ראיה מהירושלמי.

עם זה, כאשר נשאל הרבי על-ידי הגאון רבי פינחס מנחם אלתר זצ"ל, לימים האדמו"ר בעל פני מנחם מגור, אודות החוששים לערוך סיום על הירושלמי ומדייקים לעשות סיום על המסכתות של תלמוד בבלי בלבד, מכיוון שהמסכתות של התלמוד הירושלמי אינן בשלמותן לגמרי וכו', וסיום מסכת בירושלמי לא ייחשב כי אינו בשלמותו (כלשון הגמרא "שלים מסכתיה" – שבת קיח, סע"ב) – הגיב ואמר (בצל החכמה עמ' 261):

כמה וכמה אחרונים מקילים בנוגע לסיום, ועד אפילו על אבות דרבי נתן, וישנם שהקילו לעשות סיום אפילו על פרק אחד בלבד,

על-אחת-כמה וכמה לערוך סיום על מסכת בתלמוד ירושלמי.

הערות לקונטרס חידושים

את הבא להלן כתב הרבי ל"הרב הגאון ותיק וחסיד איש ירא אלוקים נכבד ונעלה עוסק בצרכי ציבור מוה"ר אברהם ישראל משה שי'" סלמן מירושלים ת"ו, בכ"ט תמוז תשט"ו (אגרות קודש כרך יא עמ' חצר-רצט):

במענה על מכתבו, כותב אודות המסכתות דתלמוד ירושלמי, הנה לעת-עתה קבלתי רק כרך אחד מסכת ברכות, ולא הכרכים דפאה דמאי ומעשר שני שמזכיר במכתבו.

ויהי רצון אשר חפץ ה' בידם יצליח להפיץ גם לימוד תלמוד ירושלמי, וכבר נודע מה שכתב כ"ק אדמו"ר האמצעי בנו של רבנו הזקן בעל התניא והשולחן ערוך, על-דבר תלמוד ירושלמי, נדפס בשערי אורה (הוצאת קה"ת) עמוד מד-ז. ועוד.

הרבי שיגר תרומה סמלית ("מוסגר-פה סקריפ להוצאת המשלוח"), ולעידוד ("לחביבותא דמילתא") רשם שלוש הערות בחפזון ("אני אמרתי על-כל-פנים בחפזי איזה הערות") על קונטרס חדושי הראי"מ אשר בסוף הכרך.

ניכר ש'עושה' רבות בלימוד הירושלמי

בכ"ז תמוז תש"ל (אגרות קודש כרך כו עמ' תלד) כותב הרבי להרה"ג והרה"ח וכו' מוה"ר אברהם מרדכי שי' הרשברג:

בהזדמנות זו ובהמשך למה ששמעתי מכת"ר במוצאי חג השבועות אשר במשך הזמן הוציא-לאור כעשרים חוברות מהקובץ "קול ירושלים", כיון שבספריה שלי נמצאות רק ב' או ג' חוברות הראשונות, תודתי נתונה מראש באם ירצה ויצוה לעושי רצונו לשלוח מהכפולים להספריה, וכנ"ל ת"ח מראש.

לימים סיפר בראיון ('שמן ששון מחבריך' כרך א' עמ' 229):

"הרבי היה גם מעורב ביסוד 'מכון התלמוד הירושלמי' שהקמתי. הוא עזר הרבה בעניין... תמיד התעניין... יש לו קרבה רגשית גדולה לעניין... הרבי שליט"א היה מדבר עמי תמיד בהתעוררות גדולה אודות לימוד הירושלמי. ניכר היה שהוא עושה הרבה בלימוד הירושלמי... הוא עובר מעניין לעניין בבקיאות כה נפלאה, ומראי מקומות מש"ס הבבלי והירושלמי".

בי"ט כסלו תש"מ מסר הרב הרשברג לרבי את ספרו 'אוצר הירושלמי' שנדפס בשנת תשל"ח עם הקדשה מיוחדת (צילומה שם עמ' 227).

השתתפות בסיום מחזור ראשון

לכבוד סיום הש"ס הירושלמי במסגרת לומדי דף היומי מחזור ראשון, שהתקיים ביום א' לסדר בחוקותי, י"א אייר תשד"מ – הופיע מטעם מכון תלמוד ירושלמי בברוקלין נ.י. מקבץ "אור ירושלמי" – קובץ חידושי תורה על תלמוד ירושלמי "בהשתתפות מרנן ורבנן רבותינו ובני הישיבות".

בתחילת הקובץ, במדור "משפתי ישנים", נדפסו (עמ' א-ה) דברי כ"ק אדמו"ר האמצעי מתוך ספר שערי אורה "ביאור על-פי חסידות בהפרש בין תלמוד בבלי לתלמוד ירושלמי". במדור "רבותינו שבגולה" נדפסה שיחת הרבי "בעניין הסיבה" ("נמסר לנו מביתו של האדמו"ר שליט"א במיוחד להקובץ"). השיחה עצמה נדפסה מכבר בלקוטי שיחות כרך יא, ובקובץ זה נדפסו שישה סעיפים מתוכה שעל-פי נגלה (שני סעיפים נוספים שעל-פי דא"ח נשמטו שם).

מפי השמועה, כשביקשו עורכי הקובץ לקבל שיחה של הרבי, הורה הרבי שימסרו להם שיחה שהוגהה מכבר, אך מפאת החביבות ידפיסוה (יקלידוה) במכונת כתיבה מחדש, כדבר חדש.

(באותו מדור נדפסו גם הערות לירושלמי מסכת פאה מהגאון רבי משה פיינשטין, ומאמר מהאדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל).

לגבי חגיגת הסיום שנערכה אז, נרשמו הדברים הבאים ביומן 'רישומה של שנה' תשד"מ (עמ' 213):

יום א', י"א אייר

בהתאם להוראת המזכירות נסע היום חלק גדול מאנ"ש והתמימים לחגיגת סיום מחזור הראשון ("לגמרה של תורה") של לימוד דף היומי בירושלמי, שהתקיימה בבורו-פארק. הרבי אף הואיל לשלוח מכתב מיוחד למשתתפים בחגיגה (בתאריך: "יום ד' פרשת ושבתם איש אל אחוזתו, בשבעה באייר, חנוכת שור (חומת) ירושלים, ומצויין בשולי הגליון למגילת תענית ריש פרק ב'"), ובו גם "הדרן קצר – קישור הסיום לתחילת ש"ס ירושלמי – כשהנקודה העיקרית היא אהבת ואחדות ישראל". המכתב הוקרא במרכז החגיגה על-ידי הרב מרדכי שי' מענטליק.

כמו-כן כובד באמירת "הדרן" הרב ישראל יצחק שי' פיקארסקי, ראש ישיבת תומכי-תמימים המרכזית ב-770.

(באותו יומן, בעמ' 227, מופיעים דברי הרבי להרב אלימלך ניימאן בל"ג בעומר על קיום מעמד הסיום ברוב עם).

לקראת חגיגת סיום סדר מועד בחודש תמוז תשמ"ב כתב הרבי איגרת ברכה מיוחדת (נדפסה בלקוטי שיחות כרך כג עמ' 322-321; כפר חב"ד גליון 56 עמ' 13) ובמהלכה התבטא: "שההתחזקות בלימוד הירושלמי תמהר קיום היעוד אשר חזה ישעיהו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"..

וגם איחל עוד באיגרת משנת תשד"מ לרגל סיום מחזור הראשון (לקוטי שיחות כרך כד עמ' 369-370): "לימוד הירושלמי שיביא גם למעשה (ולהנהגה) כהנהגת מארי דתלמוד ירושלמי – שמנעימין זה לזה... חיבה ורעות נוהגים זה בזה לקיים מה שנאמר האמת והשלום אהבו".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)