ראויים לברכה
"כה תברכו את בני-ישראל אָמור להם" (במדבר י,כג). "כה תברכו" – כמות שהם, כך תברכו את בני-ישראל, אין לחפש את המצויינים והחשובים, ואף לא את הגדולים והצדיקים, אלא כל יהודי ראוי לברכה.
(האדמו"ר ממוז'יץ)
מידותיו של אהרון
ממידותיו של אהרון הכוהן להיות אוהב שלום ורודף שלום. אומרת התורה: "כה תברכו" – ברכת כוהנים היא שישראל יתברכו במידותיו של אהרון, שאף הם יהיו רודפי שלום ואוהבים זה את זה.
(החוזה מלובלין)
כיצד לברך
בשום מקום בתורה לא נאמר בלשון ציווי 'ברכו את בני-ישראל'. כי מטבעם של הכוהנים, שמידתם מידת החסד, שהם עצמם מתעוררים לברך את בני-ישראל. הציווי הוא איך לברך. לכן נאמר "כה תברכו".
(רבי אברהם-מרדכי מגור)
על מה הברכה חלה
"כה תברכו את בני-ישראל אמור להם" – כאשר מברכים יהודי, "אמור להם", צריכים לומר כמה מילים שעליהן תחול הברכה.
(ליקוטי דיבורים)
ברכת האחדות
"יברכך ה' וישמרך" (במדבר ו,כד). ברכת כוהנים נאמרה בלשון יחיד, משום שעיקר הברכה שבני-ישראל זקוקים לה היא האחדות.
(עוללות אפרים)
ברכות ומעשים
"כה תברכו את בני-ישראל". אומרת הגמרא (סוטה לה): "כה תברכו, בנשיאת כפיים". לא דיי שמברכים ומאחלים בדיבור בלבד, אלא צריך גם נשיאת כפיים – ראוי שהברכה תבוא לידי ביטוי במעשים. ברכות שנשיאת כפיים בצידן יש להן ערך וטעם.
(עיטורי תורה)
נשיאת פנים לישראל
"יישא ה' פניו אליך" (במדבר ו,כו). איך לא אשא פנים לישראל? כתבתי להם בתורה "ואכלת ושבעת וברכת", והם מדקדקים על עצמם לברך עד כזית ועד כביצה.
(ברכות כו)
ושבעת כפשוטו
הגמרא מדייקת בלשונה: "הם מדקדקים על עצמם" – כלפי עצמו אדם רשאי לדקדק ולראות באכילה כזית וכביצה סעודה משביעה, שחייבים לברך עליה ברכת המזון, אבל כלפי הזולת, כלפי העני, הדין הוא: "אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מכיכר בפונדיון" (פאה ח). לזולת יש לאפשר לקיים את ה"ואכלת ושבעת" פשוטו כמשמעו.
(רבי חיים מוולוז'ין) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
