חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:15 כ"ב בחשון התש"פ, 20/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מרוב 'פתרונות' שוקעים יותר
עמדה שבועית


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1222 - כל המדורים ברצף
מרוב 'פתרונות' שוקעים יותר
יש חדש
מצוות חלה ברוחניות
חינוך
לא להוציא דיבה
מחברון לירושלים
מעלת התחייה
לעלות תמיד
ויתורו את ארץ ישראל
עטרה לטלית

מוטב להתמודד עם קשיים מסויימים מלנסות 'לפתור' אותם, שכן אז נימצא שוקעים בבעיות קשות ומסוכנות פי כמה וכמה

פרשת המשט לעזה ממחישה את הקושי העיקרי בקבלת החלטות במציאות המורכבת שאנו חיים בה. לפני פעולת צה"ל היה ברור לכול כי אין לאפשר לספינות האלה לשבור את המצור ולהגיע לנמל עזה. עכשיו, כשגל גינויים עולמי שוטף אותנו, נשמעים יותר ויותר קולות שאולי מוטב היה להניח לספינות להגיע ליעדן. אבל אילו היינו עושים כן, והיה מתברר שבחסות 'הסיוע ההומניטרי' מוברחים אל הרצועה חומרי חבלה וטילים – הייתה קמה צעקה כיצד אִפשרנו את המחדל הזה.

וזאת בדיוק הבעיה העומדת לפנינו. אין כאן חלופה טובה וחלופה רעה, אלא צריך לבחור בחלופה הרעה פחות. המציאות קשה, וכל דרך שננקוט כרוכה בקשיים ובבעיות. השאלה היא מה החלופה הגרועה פחות. לפעמים אנחנו מנסים להיחלץ מבעיה אחת, ונופלים לתוך בעיות קשות ומסוכנות פי כמה וכמה.

צביעותו של העולם

הנסיגה מרצועת עזה היא דוגמה מובהקת לכך. אכן, השהייה בתוך הרצועה הייתה כרוכה בקשיים ובבעיות. רצינו 'לצאת מעזה', אבל שקענו עמוק הרבה יותר בביצה העזתית. ראו כמה צרות יש לנו מהרצועה הזאת דווקא אחרי היציאה ממנה עד הסנטימטר האחרון. חטיפת גלעד שליט לא הייתה יכולה להתפתח לוּ היינו ברצועה. הברחת נשק אדירה כל-כך לא הייתה יכולה להתקיים כל עוד 'ציר פילדלפי' היה בידנו. וגם שלטון הטרור של החמאס לא היה יכול להשתלט על הרצועה.

היו בעיות, אין ספק. גם כששלטנו ברצועה עזה התבצע ירי לעבר היישובים ולעבר החיילים. כנופיות טרור ניסו להתארגן ולפעול. הושמעו טענות על שליטה ביותר ממיליון ערבים. אבל לא היה מצב שכל דרום הארץ היה נתון לירי טילים. לא הייתה אפשרות שחייל שלנו יוחזק בשבי נורא כמעט ארבע שנים. לא נדרשנו למלחמה כמו 'עופרת יצוקה', וגם העולם כולו לא התאחד נגדנו.

הטיעון המרכזי בפי תומכי הנסיגה היה, שהיא נותנת לנו לגיטימציה לפעול בחופשיות נגד הטרור. כמה אירוני. ראו כמה גינויים ספגנו אחרי שנאלצנו לצאת למבצע מגן, בעקבות הירי הבלתי-פוסק של טילים לעבר ערי ישראל. הפכו את ראשי המדינה וצה"ל לפושעים, העמידו אותנו אל עמוד הקלון. וזאת לאחר שעשינו הכול כדי שצדקתנו תהיה ברורה ומוחלטת כל-כך.

מה לא עשינו כדי לקנות את אהדתו של העולם וכדי לרצותו. היינו הילדים הטובים ביותר. יצאנו מלבנון בלי הסכם, ובלבד שלא יטענו כלפינו כי אנו יושבים באדמה שאינה שלנו. הרסנו עשרות יישובים ברצועת עזה ונסוגנו עד קווי 1967, כדי שהעולם כולו ייווכח כמה אנחנו שוחרי שלום. אך שוב ושוב אנחנו עומדים מול צביעותו של העולם.

להתחזק באמונה

המסקנה הברורה היא שמוטב להתמודד עם קשיים מסויימים מלנסות 'לפתור' אותם, שכן אז נימצא שוקעים בבעיות קשות ומסוכנות פי כמה וכמה. המצב כיום ביהודה ושומרון אינו פשוט, וצה"ל נדרש להילחם יום-יום בקיני הטרור המנסים להתרומם. אבל הפתרון המוצע של מדינה פלסטינית ימיט עלינו אסון גדול פי כמה וכמה. קחו את רצועת עזה והעתיקו אותה אל פאתי תל-אביב וירושלים, נתניה ועפולה. זה יהיה פרצופה של אותה 'מדינה' אם נאפשר לה לקום חס-ושלום.

כבר שנים אנחנו נגררים אחרי מי שמטילים מורך בעם, ממש כשם שעשו המרגלים בימי משה רבנו. "לא נוכל לעלות אל העם, כי חזק הוא ממנו", זו ססמתם. אבל בהמשך מתברר מאין כל זה בא – "ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם". עלינו להתחזק באמונה בכוחו של הקב"ה לתת לנו את הארץ ולגבור על אויבינו. מילותיו של כלב בן-יפונה צריכות לעמוד לנגד עינינו: "עלֹה נעלה וירשנו אותה, כי יכול נוכל לה".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)