אהבת-ישראל של הרבי מליובאוויטש היא שם-דבר. ממנה נבעה גם רגישותו הגדולה שלא לגרום אפילו צל של תחושת פגיעה או עלבון לאדם מישראל.

הנה דוגמה קטנה: פעם אחת, בליל שבת, הלך הרבי לביתו אחרי התפילה. על המדרכה שיחקו שתי נערות, וכשראו את הרבי, עמדו בשני צידי המדרכה, באופן שהרבי היה אמור לעבור ביניהן (והרי ידועה הזהירות שלא לעבור בין שתי נשים, ולהפך). כשהרבי הגיע אליהן, פנה אל אחת הנערות ואמר לה בשקט: "שבת שלום. גשי לחברתך ואמרי  לה 'שבת שלום' בשמי". הנערה מיהרה לחצות את המדרכה לעבר חברתה, והרבי המשיך בדרכו...