חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:40 זריחה: 5:37 ה' בסיון התש"פ, 28/5/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

קשרי מכתבים עם בגין
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 837 - כל המדורים ברצף
שתי דרכים בעבודת ה'
ממשיח הפרטי למשיח הכללי
קשרי מכתבים עם בגין
פרשת ראה
"הלומד מחברו פרק אחד"
הלכות ומנהגי חב"ד

כיצד התייחס הרבי להזמנת השתתפות בוועידת המפלגה? * הרבי ממליץ לסייע ליציאת תלמידי ה'קבוצה' * "מיום צאתי ממדינת ברית המועצות לא ראיתי כהנה" – כותב הרבי על גל השנאה האנטי-דתית שפשט בארץ * הרבי עודד, חיזק ועורר את מר בגין ללא לאות, בעמידה איתנה בנושאים מכריעים בענייני דת ומדינה, ובהכוונת הנוער לערכי התורה הנצחיים * רשימה שנייה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

מסגולות הנוער – לסחוף גם מבוגרים

המכתב הראשון למר בגין, הנדפס בסדרת אגרות-קודש, הוא מכ"ב בשבט תשכ"א (אגרות קודש כרך כ' עמ' קמט ואילך). זו פנייה של הרבי למר בגין בנושא סידור עירוב במושב בר-גיורא, שהיה שייך לתנועת החרות.

מר בגין, שכבר פגש את הרבי, נענה לבקשה והפעיל את השפעתו. בתגובה כתב לו הרבי:

לכבוד מר מנחם שי' בעגין

שלום וברכה!

אתחיל בטוב רחש לבי טוב להידיעה שענין העירוב במושב בר גיורא הולך ומסתדר והרי אין לך ענין גדול משמירת שבת דרבים. שנוסף על מאמר חכמינו ז"ל שקולה שבת כנגד כל המצוות, הנה בפרט בימינו בזמן הגלות כפול ומכופל ערך מיוחד להבטחת חכמינו ז"ל ישראל שומרים שבת אחת כהלכתה מיד הם נגאלים, וכיוון שזיכתני ההשגחה העליונה לקחת חלק בענין הנ"ל רצוני להשתתף גם במאודי [=ממוני] וארשה לעצמי לצרף בזה המחאתי הפרטית בתור השתתפות סמלית בהוצאות סידור העירוב, וכיוון שאיני יודע למי לשלוח את זה, תשואת-חן בער טרחתו למסור למקום המתאים...

הרבי ממשיך וכותב:

מתודה לתודה, תשואת חן גם כן בעד שני ספריו שנתקבלו לספריתי, ונתעכב האישור עד עתה כיוון שקויתי שניפגש עוד הפעם בביקורו השני, ובכל אופן יישר כחו וחילו.

בטח יודע ממנהגנו להתוועד בקשר עם יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיאנו אשר בהזדמנות זו נשמעים דברי התעוררות לאור פעולות בעל ההילולא זי"ע. ומדברי הפתיחה שנאמרו בהתוועדות דשנה זו ליום ההילולא דיו"ד שבט, הודפס קטע המצורף בזה, תקותי שימצא בהם ענין, ואודה ולא אבוש שיש לי עוד כוונה במשלוח קטע זה לכבודו בתור המשך שיחתנו בעת התראותנו על החשיבות הכי מיוחדת בתקופתנו שיש בפעילות בין הנוער והצעירים.

והנני מדגיש תקופתנו ביחוד, לא רק משום גודל ההכרח בזה, אלא גם משום גודל הכושר ואפשריות לפעול כשעה אחת בדורנו זה מה שהיה דורש מאמצים גדולים של כמה וכמה שנים בדור שלפני זה. אמנם פעילות זו דורשת מרץ והתמסרות מבלי התחשב עם חשבונות אחרים וחישובי השכל הקר, והרי שתי סגולות אלו מתכונת הנוער והצעירים הן. ועוד זאת, כשמכוונים את הנוער בדרך הישרה להשגת מטרה ישרה. הרי גם המפעילים נישאים ונסחפים על-ידי המרץ והזרם של הנוער והצעירים עד לשיא כזה שמפני היותם בגיל העמידה או לאחרי זה לא היו יכולים להגיע אליו בפעולות עצמם. ונפלא הדבר איך שחכמינו ז"ל הביעו זה בפתגם קצר, בספרם אודות יציאת מצרים, הגאולה מן הגלות הראשון על-ידי משה רבינו וזקני ישראל, שכשהוכרחו לנס הראשון בתקופת הגאולה, היינו הנס דקריעת ים סוף, הרי הילדים והנוער שגדלו במצרים הם הכירהו תחילה טרם שפעל באבותיהם ובזקני ישראל, וכמו שכתוב זה א-לי ואנוהו אלקי אבי וארוממנהו.

מנוחת השבת מאחדת יהודים

בי"ב במנחם-אב באותה שנה (אגרות קודש שם עמ' שו-שז) כתב הרבי שוב למר בגין:

כבוד מר מנחם שי',

מאשר הנני, אף כי באיחור זמן, קבלת מכתבו בעתו, ותקוותי אשר בודאי כבר נסתדר ענין העירוב במושב בר גיורא, מתאים לסגנון כתבו,

אף שכמובן הלשון, שסיפוק בזה "שגורמים לי נחת-רוח", ולמרות שבוודאי כן הוא, אין זה בערך לעצם הענין, וכידוע עד כמה הפליגו חז"ל ענין שמירת השבת, ועד שאמרו, שאלמלי שמרו ישראל שבת אחת כהלכתה, מיד הם נגאלים.

ומדגיש הנני בהאמור, חכמנו, ולא כלשון הרגיל רבותינו, כי המתבונן בשכל הבריא בדברי ימי ישראל במשך גלותו הכי מגוון והכי רב, נוכח לדעת גודל שמירת השבת, כוונתי איך ששמירתו שמרה על קיום בני-ישראל במובן הרוחני, ומקום לומר גם במובן הגשמי. ויש להוסיף עוד נקודה בהאמור, ובזה גם מענין ימים אלה, שמנוחת יום השבת הסירה כמה מחיצות וקירבה ואיחדה יהודים מחוגים הכי רחוקים, הן מצד עסק פרנסתם והן מצד רמתם ברוחניות, בהפגשם יחד בעת התפלה, שדוקא בשבת היתה ברוב עם, וכן בשעות המנוחה במשך המעת-לעת וכו'.

והשייכות לימים אלו, שהרי זה עתה באנו מימים בהם מודגש הזכר לחורבן, שכמובא לעיל מאמר חז"ל, שמירת השבת מקרבת את הגאולה.

ומענין ימים אלה במיוחד באה"ק ת"ו, נוסף על הנ"ל, בקשר לקלחת ותעמולת הבחירות, שדווקא אז מגביהים המחיצות הקיימות, ולא עוד אלא שבונים מחיצות חדשות, מפלגה ומפלגה וסגנונה, אבל כנראה הצד השווה בכולן, מפלגה מלשון פילוג ופיצול, והרי מזה צעד אחד וקטן – לפירוד ולמחלוקת.

ותקוותי שיסלח לי על דברי אלה, כיוון שמטרתם להביע איחולי שעל כל פנים תהיינה התופעות הנ"ל במידה הכי מעוטה במינימום האפשרי...

נגד תעמולה אנטי דתית

הרבי ניצל את ההזדמנות וכתב למר בגין (אגרות קודש כרך כב, איגרת ח'שצט):

לבי כואב לרגלי התעמולה המתנהלת לאחרונה נגד הדת והדתיים, ובצורה ובממדים (שתקותי) אשר איש לא שיער שתהיה כזאת בישראל, תרתי משמע במובן עם בני-ישראל ובמובן ארצנו הקדושה תבנה-ותכונן. וכנראה שתקופתנו מסוגלת לכל ענינים של חידוש ותגליות ועד להפתעה. ועל-פי הודעת חכמינו ז"ל אשר מרובה מדה טובה ממדה פורעניות יהי רצון שבקרוב ממש נזכה לחדשות מפתיעות בעניני טוב וקדושה, ערכים הנצחיים של עמנו בני-ישראל מאז ומקדם. ועל-פי סיסמת תורת החסידות, מתחיל ממיסדה הבעש"ט, אין לשער האוצרות הכמוסים בנפש כל אחד ואחת מבני-ישראל, ואשרי חלקו של כל אחד המגלה אותם ומפעילם.

מר בגין הגיב על כך במכתב מי"ב באייר באותה שנה. הרבי לא קיבל את הדברים, והשיב לו בתגובה במכתב מערב חג-השבועות (שם עמ' רלח-ט):

בהזדמנות זו אאשר קבלת מכתבו בעתו מיום י"ב באייר, ולפלא על כבודו שתולה הרגשות השליליים וגל השנאה, המכונה בלשון נקיה קולטור קאמף [=מלחמת תרבות], מצד השמאל בתופעה מיוחדה, בה בשעה שהמתבונן בטבע האדם ובחוגים האמורים בפרט, רואה בעליל שבענין זה לא שהשכל עושה את הרצון (בנידון דידן – הרצון לשנאה האמורה), אלא אדרבה הרצון גורם להתחכמות השכל להצדיק הרצון. ולהבדיל כמו שרואים אצל אינם-יהודים הרי הסבה האמתית לשנאתם לעם אחד היא שדתיהם שונות מכל עם, אלא שתולים בסבות מסבות שונות, במקום שהיהודים עשירים – בעשירותם, ובמקום שהם עניים – בדלותם, וכו'.

ולכן פליאה גדולה ביותר שכנראה אין מי שעושה בנוגע להסיבה – היינו בנוגע להשנאה האמורה ומחפשים עצות רק להמסובב בטעמים חצוניים להצדיק השנאה.

אפשר שנפלטו בהאמור לעיל בטויים חריפים, אבל בשים לב לחומר הענין והמצב, שמיום צאתי ממדינת ברית המועצות לא ראיתי כהנה, הרי גם בטויים חריפים שלא בערך. וגם זה מובן ופשוט, שלא באתי ח"ו לדבר סרה על מי שהוא מבני-ישראל, וידועה הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר שבין יהודי ליהודי, יהיה איך שיהיה, אין לומר "להבדיל"; אלא כמאמר העולם, אז ס'טוט וויי, שרייט מען [=כשכואב, זועקים]. ותקותי חזקה, אשר כבודו ינצל כל השפעתו במילואה וכדרכו במרץ ובמסירות לעצור בפני הגלים האמורים.

הרבי לא שוכח להודות למר בגין:

בכבוד ובברכת החג ובתשואת-חן על ברכותיו הנאמנות.

'חירות' משעבוד לתרבות הגויים

בי"א בניסן תשכ"ב כתב הרבי למר בגין איגרת (אגרות קודש כרך כב עמ' רב-רג), אותה פתח במלים הבאות:

בעתו קבלתי מכתביו, ומה שנעם לי עוד יותר פרישת-שלום אישית על-ידי מר יעקב שי' מרידור, אשר בודאי החזיר פרישת-שלום גם ממני אם כבר נמצא באה"ק ת"ו, וכן תוכן שיחתנו בענין הפרטי ובעניני הכלל.

ובודאי – הוסיף הרבי – למותר להוסיף כי נעמה לי ההיכרות עם מר מרידור, ות"ח לכבודו שסיבב לכך.

מכיוון שמר בגין עמד בראש תנועת החרות רמז הרבי למושג האמיתי של חירות בסיום מכתבו:

ובעמדנו לפני חג המצות, זמן חירותנו, יהי רצון שתהיה החירות בכל השטחים והענינים, חירות הגוף והנפש גם יחד, והרי לאמתו של דבר אי אפשר לזו בלא זו, וכאמור לעיל, אשרי חלקו של כל אחד שזוכה ומצליח לתרום חלקו הראוי לו לחירות אמתית, לא רק לחירות הפרט אלא גם לחירות הכלל, ואם תמצא לומר, הרי גם בזה באמת אי אפשר לזו בלא זו.

הנה מכתבו של הרבי בקשר לוועידת חירות, מיום י"ח טבת תשכ"ג (נדפס בלקוטי שיחות כרך לג עמ' 239), שאותו צירף ככל הנראה ("מצורף בזה העתק מכתבי") אל מכתבו האישי למר בגין, כמובא להלן:

במענה למכתבו בשם מרכז תנועת החרות — הזמנה להשתתף בועידה הארצית השביעית של התנועה,

ביחד עם תודתי על הכבוד ומחשבתם הרצויה,

הנה באופן עקרוני נבצר ממני לעשות זאת. שהרי מיסודות שיטת חב"ד ליובאוויטש הוא שלא להזדהות עם איזו מפלגה שהיא, ולכן גם לא להשתתף בועידות מפלגה.

בהזדמנות זו חובתי היא לתת ביטוי לצער העמוק ההולך וגדל בהתבונן בשעבודם הפנימי של חוגים מסוימים דעמינו בני-ישראל, שעבוד לתרבות גויי הארצות, חיקוי אורח החיים שלהם והשקפת עולמם וכו' — היא השיטה הידועה של "נהיה כגויים כמשפחות הארצות" — שאין לך גלות ועבדות גדולות מזו,

ולהביע תקותי, אשר יהי רצון ותקדיש הועידה מיטב זמנה וכוחותיה לפרסם ולהחדיר הרעיון היסודי אשר אי אפשר שתהיה חרות — כל זמן שאין משתחררים בהחלט מהשעבוד האמור,

ומקו השלילה לקו החיוב — לפרסם ולהחדיר הרעיון היסודי, אשר חרות עמינו בני-ישראל אינה אלא כשהיא "חרות על הלוחות", חרות מיוסדה על עבודת האלקים כפי שנחרתה ונתפרשה בהלוחות בתורת ה' ובמצותיו,

תורה קדושה — שהיא העדות לגוי קדוש אשר לו ניתנה ארץ הקודש ומנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת.

הקריאה בנאומו ל"שובה ישראל"

באיגרת מב' כסלו תשכ"ג (נדפסה אף היא בלקוטי שיחות כרך לג שם) כתב הרבי:

תשואת-חן עבור הפרישת-שלום שקבלתי על-ידי. . [מר יוסף שי' קלרמן] וביחוד בעד שימת לבו למסור לי התוכן והסיום של נאומו באסיפה רבתי בהשתתפות בני הנוער, שסיים בקריאת הנביא: שובה ישראל. . ואשובה אליכם אמר ה' צבאות.

מובן שעל כגון דא אין מקום לומר תודה, שהרי שכר מצוה מצוה. ובימינו אלה ובתקופה זו יש כאן יותר ממצוה, אם אפשר לומר כן. כי הרי הנוער הוא המשך דורנו שבהוה והמשך כל הדורות שקדמונו, וכדי שיהיה המשך מוכרח שיהיה קשור בהמשך הכללי להמשיך הערכים הנצחיים של עמנו מיום היותו לעם במעמד הר סיני. וכמו שהיה אז בראשית היותנו לעם, שההתחלה והיסוד היה — אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, זאת אומרת שאי אפשר שתהיה גאולה אמתית מבית עבדים אלא אם כן קשורה היא עם הוי' אלקיך ושאר הדברות שלאחר זה, הן בין אדם למקום והן בין אדם לחברו, שגם להם אי אפשר שיהיה קיום אלא אם כן מתחילים ומיוסדים על אנכי ולא יהיה לך, וכמו שנוכחנו בעליל בפרט בדורנו, שכשהיה חסר יסוד זה לא הועילו כל השיטות במוסר ובפילוסופיא וכו'; וכן הוא גם עתה.

ובידעי את כבודו ואשר איש מעשה הוא, מובטחני שמה שאמר לנוער לא ישאר רק בבחינת הוראה על הדרך והכיוון, אלא ימשיך בזה ויפעיל את כל אלו שהשפעתו עליהם והנשמעים לקולו ובכל מקום אשר דברו מגיע לשם, ובפרט אשר אחינו בני-ישראל בכלל הוא עם המעשה, אשר הקריאה שובה ישראל ואשובה אליכם לא תשאר בבחינת רחמנא ליבא בעי אלא תמצא בטויה הנכון במעשה בפועל ועד לחיי היום ­יום ממש. . .

בח"י טבת תשכ"ג (אגרות קודש כרך כב עמ שצג) כתב הרבי למר בגין בתגובה למכתבו מו' בטבת באותה שנה (שפורסם בגיליון הקודם עמ' 9):

מר מנחם שי' בגין

שלום וברכה!

הנני מאשר קבלת מכתבו מיום ו' בטבת, ולמותר להדגיש כמה נעם לי במיוחד לקרוא בו שימשיך בקריאה דשובה ישראל גם בועידות והכנוסים העתידים, כפי שמסר לי מר יוסף שי' קלרמן, וביחוד בקרב הנוער.

מצורף בזה העתק מכתבי למרכז תנועת החרות במענה על ההזמנה שנתכבדתי בה.

והרי הועידה מתכנסת ביום סגולה, יום הסתלקות אדמו"ר הזקן בעל התניא והשולחן ערוך, ובפרט שבשנה זו תמלאנה 150 שנה להסתלקות-הילולא שלו.

בכבוד ובברכה.

גם בשנים הבאות נשמר הקשר, ועליו מעידים המכתבים הבאים (אגרות קודש כרך כו עמ' עד):

הנני מאשר קבלת מכתבו מיום ד' בטבת, אישור קבלת מכתבי שלי.

חזקה על ידידנו הנכבד ד"ר יוסף שי' קלאַרמאַן שבודאי מסר למר תוכן שיחתנו, וכבקשתי – בדברים היוצאים מן הלב, ובתוספת תקוה אשר גם מר הוא תמים דיעה עם החוות-דעת שאמרתי.

היות ובשבועות האחרונים חל שנוי בכיוון הרצוי, לדעתי, בנוגע הענינים שנגענו בהם בשיחתנו האמורה, הנה באם וכפי התקוה היה למר חלק בשנוי האמור, תבוא עליו ברכה ועל כל אלו ששיתפו פעולה עמו בכיוון זה, ואוסיף איחולי אשר בודאי לא יסתפקו בשנוי האמור, שאינו אלא בגדר התחלה בכיוון הרצוי, כי אם יוסיפו בהלחץ שלהם וכולי, ויהי רצון שיהיה בהצלחה רבה, שהרי זהו לטובת עמנו בני-ישראל בארץ הקדושה ת"ו [ומובן במילא – שזה גם טובתם של בני-ישראל בכל מקומות מושבותיהם].

בכבוד ובברכת הצלחה ולבשורות טובות בכל האמור.

בהערת המו"ל ב'אגרות' שם צויין כי רבנו "ביקש אותו לשאול את מר בגין – שהיה אז שותף בממשלה – מדוע הרשו קיום הפגנה של תלמידים ערביים נגד עם-ישראל בארה"ק".

התלמידים לומדים להועיל לכלל-ישראל

בשנת תש"ל (אגרות קודש כרך כו עמ' רצט) פנה הרבי למר בגין שיעזור לבחורים מארץ-הקודש לנסוע ל'קבוצה' – שנת הלימודים בחצר הרבי:

הרב חדוקוב שי' מסר לי תוכן מכתבו של מר מי"ד שבט, בענין הבחורים הרוצים לבא לכאן ללמוד תורה משך זמן, שזה תלוי ברשיון מיוחד וכו'.

ולכל לראש – אביע תודתי הלבבית למר בעד התענינותו האישית ותשומת לבו בזה.

ולעצם הענין, אף שככתבו, רשיון יציאה לבחורים בגיל זה אינו מן הדברים הפשוטים, אבל הרי אין הדברים אמורים בבחורים שגויסו כבר לצה"ל, אלא בבחורים שמשאת נפשם היא לבוא ללמוד תורה כאן משך זמן, ואשר משוכנעים הם כי כאן יעשו חיל בלימודם והשקפת עולמם וכולי. וידוע הכלל שהצלחה בלימוד גדולה יותר אם הוא במקום שלבו חפץ.

עוד זאת, שההדרכה שהתלמידים מקבלים כאן היא בהדגשה להכיר ולהוקיר האחריות המוטלת עליהם לנצל כוחותיהם לטובת הרבים, אם בשדה החינוך או בתור מנהיגים בקהילות בישראל, ובהדגשה יתרה שכתום תקופת לימודם וחינוכם ישובו למקומם. ולמעשה, כל התלמידים מסוג האמור שבאו לכאן מאה"ק ת"ו – שבו לאה"ק ת"ו אחרי גמרם חוק לימודם, והיותם כאן הביאה ברכה לא רק להם, כי אם גם לאה"ק ת"ו.

תועלת נוספת על-ידי התלמידים הבאים מאה"ק ת"ו – שהתחברותם עם התלמידים שבכאן משפיעה לטובה על חבריהם, וגם מחבבים עליהם את הארץ ומעוררים בהם החשק לנסוע לאה"ק ללמוד על משך זמן. ואמנם זה משנים שקיימת אצלנו תכנית של חילוף תלמידים, מהתם להכא ומהכא להתם, וממילא חלק מהתלמידים מארצות-הברית הנוסעים לארץ-הקודש ללמוד נשארים שם בקביעות.

"דרך אגב" כדאי לציין, אף שלא לפירסום, עוד נקודה, והיא אשר בטבע בני הנוער – שהם בעלי שאיפה ומרץ במדה עזה, ואם מפריעים להם לנצל כוחותיהם בכיוון הטוב, הרי לפעמים קרובות גורם זה שינצלו כוחותיהם בכיוון ובענינים בלתי רצויים. וגם זה טעם נוסף שלא לעצור בפניהם למלא שאיפתם הטובה.

לאור האמור, דעתי ברורה שכשרואים שיש בחורים יושבי אוהל חדורי שאיפה רצינית לשקוד על התורה, ומאמינים הם שכאן יעשו חיל בלימודם ובחינוכם, ראויים הם לסיוע בזה. וכאמור, התועלת שבזה היא לא רק להם אלא לטובת העם כולו ולאה"ק ת"ו בפרט.

– אלא שצריכה הבקשה לבוא מהנהלת הישיבה בארץ הקודש שתעיד עליהם וכו'.

ותשואת-חן תשואת-חן מראש על הסיוע של מר בזה.

בכבוד ובברכה ובפ"ש.

בב' תמוז תש"ל ביקר הרה"ח ר' שלמה מיידנצ'יק בכנסת, וכך דווח על ביקור זה ('ימי תמימים' כרך ד' עמ' 331): "שוחח עם מר בגין, מר בגין סיפר כי [הד"ר] הלל זיידמן כתב לו שכ"ק אד"ש הזכירו כמה פעמים ושיבחו ואת הקונטרס מנאומו שהוציא לאור. מר בגין שמח מאוד על כך, ואמר שבחורף נוסע הוא לארצות הברית, וייתכן שירצה להתקבל על-ידי כ"ק אד"ש".

רשמי יחידות עם הרבי

ביום רביעי כ"ז אדר תשל"א נכנס מר בגין ל'יחידות'. עם שובו לארץ ביקרו אצלו הרב שמואל הלוי חפר ולהבדיל בין חיים לחיי החיים הרב אפרים וולף. הרב וולף דיווח לרבי ('ימי תמימים' כרך ה' עמ' 158) על רשמיו של מר בגין:

* השיחה עם הרבי היתה לבבית.

* הרבי הביע דאגתו בדברו על מצב ענייני הדת בארצנו-הקדושה, במיוחד בנושאי שלימות הארץ ותיקון מיהו יהודי.

* מר בגין הציע לרבי לקיים יום תפילה ליד הכותל המערבי. הרבי לא הגיב.

* הרבי מעודכן בכל העניינים המתרחשים בארץ.

* מר בגין אמר לרבי שהוא – בגין –מזדקן והולך, ודל הוא באלפי ישראל. בתגובה התבטא הרבי שאסור להתבטא כך, והמענה נגע לליבו של מר בגין.

* מר בגין אמר לרבי שאין שנאה לעניני דת בארץ הקודש, ואין אלו אלא הפרזות של העיתונות.

על סיכום הדברים הרציניים – בנושא ארץ הקודש – בהם שוחח הרבי "בשיחה עם מר מ[נחם] ב[גין] שי'" – דיווח הרבי למר שז"ר (אגרות קודש כרך כז עמ' קיח-ט).

במכתבו של הרב אפרים וולף מי"ט שבט תשל"ג ('ימי תמימים' כרך ו' עמ' 94), שואל-מדווח בין השאר:

בקשר להזמנת אישים חשובים [=לכנס ארצי של יהודי גרוזיה], בשנה שעברה היו תלונות ותרעומות מצד גורמים שונים. אנו הזמנו את כל שרי הממשלה ומנחם בגין, ומכולם באו רק ורהפטיג ובגין...".

בשיחה טלפונית מה' במרחשוון תשל"ד נמסרה ההוראה הבאה ('ימי תמימים' כרך ו' עמ' 251): "אלו [=עסקני חב"ד] שביקרו אצל בגין שיכתבו במפורט".

כך, למשל, בחגיגה שהתקיימה בלוד בי"ב תמוז תשכ"ז, לרגל הנחת אבן פינה לשיכון חב"ד בלוד, נכח מר בגין, ובדיווחו של הרב אפרים ווולף נמסר ('ימי תמימים' כרך ג' עמ' 487):

"אחר-כך נאם השר [=בממשלת האחדות שהוקמה ערב מלחמת ששת הימים] מר מנחם בגין, שהביע משאלה שכ"ק אדמו"ר שליט"א יעלה לארץ הקודש...".

ובהמשך לאותו ביקור כתב מר בגין לרב וולף (שם עמ' 500): "כשאתפנה, אשמח לבקר בכפר חב"ד המפורסם, בו כבר הייתי פעמים מספר, ועל התפתחותו הרבה שמעתי".

בכ"ד אייר תשל"א התקיים כנס מחאה בנושא תיקון חוק השבות והנואם המרכזי היה מר מנחם בגין (ראה 'ימי תמימים' כרך ה' עמ' 169; 172-3). בכלל היה מר בגין שותף למאבק (ראה 'משבחי רבי', וב'ימי תמימים' שם עמ' 334; כרך ד' עמ' 290; עמ' 308).

מפעם לפעם היו הוראות מיוחדות מהמזכירות: "לפנות אל בגין (אפילו בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א) ולחזקו שלא ייסוג [=מעמדתו]" (שם עמ' 368).

"בגין שהדפיס נאומו בנושא 'מיהו יהודי', אפשר למסור לו שיחת כ"ק אד"ש כחומר וחיזוק, ולמסור לאנשים אלו באופן אישי ולא כמפלגה" (טלפון כ"ד ניסן תש"ל – 'ימי תמימים' כרך ד' עמ' 278).

במקרים נוספים היה ניסיון להשפיע על מר בגין (ראה 'ימי תמימים' כרך ז' עמ' 187; 288-9). ועוד חזון למועד.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)