"אמר עם הספר" – תפילה וברכות מתוך הסידור1
ידוע הרמז2 מהפסוק3 "אמר עם הספר – ישוב מחשבתו הרעה", שכאשר מתפללים מתוך הסידור, מתבטלות (ועל-כל-פנים מתמעטות) המחשבות הזרות בתפילה.
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ כתב, כסדר הנהגה לתלמידים4: "...ויתנהגו בהנהגה ביראת שמים: להתפלל בציבור, מתוך הסידור, ולעמוד על מקום אחד עד הקדיש האחרון, ולא ללכת אנא ואנא [=אנה ואנה] בשעת התפילה".
וכמענה לשואל, כתב5: "אחת העצות לבטל מחשבות זרות בתפילה היא להתפלל בעמידה ומתוך הסידור, ואם קשה לו להסתכל בהאותיות – יהיה הסידור פתוח לפניו, וה' יתברך יהא בעזרו להתפלל בכוונה".
וכן ענה הרבי (לאופן השני שבמכתב הקודם)6: "כיוון שלעתים תכופות, מחשבות הנ"ל מבלבלות דווקא בעת התפילה ובעת הלימוד, לכן טוב שבעת התפילה ובעת הלימוד יהיה הסידור או הספר שלומד – [פתוח] לפניו באותו מקום שעומד. וכשירגיש שמחשבותיו מתפזרות, הרי יעיין תיכף בהסידור והספר – שאותיות הכתב, האַלטען אַיין [= ממקדות את המחשבה]..."
בשיחת ש"פ ויקרא ה'תש"נ7 נאמר: "נהגו ישראל8 להתפלל מתוך הסידור, כדי שאמירת התיבות והנקודות תהיה בתכלית הדיוק".
ובשיחת ליל י"ג תשרי תשמ"ג9, נאמר: "כ"ק מו"ח אדמו"ר נהג להתפלל את כל התפילות מתוך הסידור (מלבד עניינים מיוחדים) – אף-על-פי שבוודאי ידע את כל התפילות בעל-פה, וכך נוהג גם אני10...".
כן מובא בספר לשמע אזן11, שאדמו"ר הזקן וה'צמח צדק' לעת זקנתם אמרו כל דבר מתוך הסידור. [לכאורה – על כל פנים "כל דבר" – רק אז]. ובקונטרס 'פוקח עורים' לאדמו"ר האמצעי12 כתב "ויתפלל מתוך הסידור, ויאמר כל מילה מתוך הסידור".
ולמעשה:
א. מסופר שהרבי שאל ילד: מה אפשר לומר ללא סידור? והמענה היה: "וזאת התורה"13.
ב. יש אומרים, שכאשר התפלל הרבי בציבור, אמר "בריך שמיה" מתוך הסידור, ורק בימי שני וחמישי, כשנכנס לשמוע קריאת-התורה ללא סידור, הביט בשעת אמירה זו רק על הספר-תורה [שבארון הקודש]. בשעת שמיעת "שמע", "אחד", "גדלו" – הביט הרבי רק על הספר-תורה והש"ץ, וכן בעניית "הודו על ארץ ושמים". בעניית "לך ה'... על הכל... ישועה ורחמים", הביט בחצי מבט על הספר-תורה ובחצי מבט על הסידור.
ג. כן אמר על-פה את נוסח "עושה שלום" בסיום שמונה-עשרה, ולפעמים אמר על-פה את כל הנאמר בשעת נפילת אפיים.
ד. כן אמר על-פה ברוב השנים את ה'הושענות' – החלק הנאמר בשעת הקפת הבימה.
ה. בברכת 'המוציא' בהתוועדות לא פתח סידור. וכמדומה שכך היה גם בהתוועדויות שבימות החול, כאשר בירך רק ברכת הגפן ללא קידוש.
ו. ברשימת מנהגי יום-הכיפורים14 כתב הרבי: "אחר הבדלה, קידוש לבנה – בחגירת אבנט ובסידור" (ההדגשה שלי). הרבי נשאל מה המקור לכך, וענה: כן ראיתי את כ"ק מו"ח אדמו"ר נוהג. ונשאל שוב: מדוע לא הובא [בספר המנהגים] מנהגו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, לברך ברכת המזון בסידור? וענה: לגבי ברכת המזון היה שינוי בהנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר בין ליל שבת קודש ליום הש"ק: בליל ש"ק היה מברך מתוך הסידור, מה שאין כן ביום הש"ק15. ואם כן, שינוי זה מהווה ראיה שזו הנהגה (הוראה) פרטית16. מה שאין כן קידוש לבנה היה בכל פעם מתוך הסידור, ולכן הובא המנהג בספר המנהגים..."17.
ז. אולי יש לקשר לזה גם – הקפדת הרבי על האזנה לקריאת התורה מתוך החומש18, ולחזרת הש"ץ מתוך הסידור19 (חוץ מברכת כהנים דש"ץ, שאז היו רבותינו נשיאינו "נוטים פניהם אל הש"ץ"20).
ח. קידוש והבדלה – אמר הרבי תמיד מתוך הסידור. וכך רגילים אנ"ש. ולהעיר ממקורות אחרים21: "ושמעתי מנהג הגאון בעל ט"ז, שהיה אומר הקידוש של שבת ויום-טוב תמיד מתוך הסידור. ואמר הטעם, מלבד שיש קדושה באותיות, שפעמים שמתארח אצל עם הארץ, או שמיסב עמו בבית אחד עם הארץ שאינו יודע בעל-פה קידוש על נכון, והוא יתבייש לומר מתוך הסידור, על כן עושה הוא עצמו כן, כדי שיעשה כן העם הארץ ולא יתבייש. ולפעמים היה אומר לו עשה כמוני לומר מתוך הסידור, ומנהג ותיקין הוא", ע"כ.
_________________
1) בכתיבת סקירה זו נעזרתי בין השאר בליקוט ובציונים שבספר ימי מלך ח"א עמ' 234-233, ובמקורות שציין לי הרב אסף חנוך שי' פרומר.
2) מובא פעמיים באג"ק: בכרך ד עמ' תלב, אגרת א'קנג, ובכרך יג עמ' קלו, אגרת ד'תח. באחרון הלשון: "מובא בספרים הק'". ולע"ע מצאתיו בס' תפארת שלמה על מועדים, רמזי פורים, ובס' בן איש חי שנה א' פ' יתרו ס"א. לפניהם מצאתי זאת לע"ע רק בס' חמדת ימים, ש"ק פ"ה ויו"כ פ"ג. ולכאורה לא מסתבר שהרבי כיוון לאחד מכל אלו [אודות ההסתייגות מס' חמדת הימים, ראה באג"ק ח"ח עמ' רכג. וע"ע בח"ג עמ' קמ, בסוף הקטע "ומה שנלפענ"ד'] אמנם העירני ח"א שמצאנו שהרבי ציין את דברי הבן-איש-חי בקשר למה שסיום תרי"ג מצוות קשור לסיום הגלות "קץ שם לחושך" [בהתוועדויות תשמ"ג ח"ב עמ' 1058 צויין לבא"ח, דרושים בתחילת פ' בראשית עמ' ז. כן ציין לו הרבי בכי"ק בראשי-פרקים מתולדותיו בתחילת לוח היום יום שנת תשמ"ב הערה 2. ולספרו 'בן יהוידע' על אגדות הש"ס בהתוועדות ט"ו בשבט תשמ"ב סי"ט, ופעם נוספת בסו"ס כא]. ובעוד מקומות.
3) אסתר ט,כה.
4) אג"ק כרך יב ס"ע רנד, אגרת ד'תקצ"ו.
5) אג"ק כרך ז עמ' יג, אגרת א'תתעט.
6) אג"ק כרך ה עמ' רנז, אגרת א'תנ"ז. כרך כב עמ' סג, אגרת ח'רע"ח, וש"נ.
7) התוועדויות תש"נ ח"ב עמ' 491.
8) בשער הכוונות (דף ר ע"א) איתא: "כל הזמירות והקרבנות והק"ש היה מורי ז"ל נוהג לאומרם מתוך סידור התפילות שבידו, אבל בתפילת העמידה דלחש היה עוצם עיניו ואומר על פה וכו'", עיי"ש. ובפרי עץ חיים (שער העשיה פ"א) איתא: "מורי זלה"ה תמיד היה קורא התפילות בתוך הסידור ולא על פה...".
9) 'התוועדויות' תשמ"ג ח"א עמ' 145, עיי"ש באריכות.
10) הרב א"א שי' צייטלין מספר ששמע באחת ההתוועדויות, שהרבי אמר על עצמו שהוא מתפלל מתוך הסידור, כיוון שמצד חושך הגלות אפשר לשכוח מילה.
11) להרה"ח ר' שניאור זלמן דוכמאן ז"ל, עמ' 53 אות יח.
12) סדר הנהגה והדרכה לבעל-תשובה, פרק כג (בתרגום מאידיש).
13) אולי היתה זו מהשאלות שהשתעשע בהן הרבי עם הילד הת' אהרן הי"ד (בן המשב"ק הר"ר חס"ד שי' הלברשטאם). ולהעיר מסידור יעב"ץ הוצאת אשכול ח"ב עמ' תשפ"ה, הערה מהמחבר ז"ל: "ראוי להרגיל אדם עצמו מתוך סידור זה. ולא יאמר שום דבר בע"פ... אפילו מה שנראה קטן הערך. כמו אמירות פסוקים בשעת הגבהת ס"ת".
14) ספר המנהגים עמ' 59.
15) בר"ד מסעודות יום ב' דר"ה תשכ"ז (המלך במסיבו ח"א עמ' קטז) נוסף: "[וגם כשכן – היה מסתפק בהבטה בסידור]".
16) שלא כתפילה שבה ישנה הוראה כללית גם לרבים. וראה בסיום התוועדות כ"ד טבת תשי"ב (תורת מנחם ח"ד עמ' 263): "יש להזכיר ולעורר שכל אלה שנתחייבו בברכה אחרונה, לא ישכחו לברך ברכה אחרונה. ואלה שאינם יודעים את הברכה בעל-פה, אל יתביישו לברך מתוך הסידור [-רק הם!], ותבוא עליהם ברכה, ואנו נאמר אמן." בכלל בהתוועדויות היה הרבי מברך על מזונות ועל פירות (בט"ו בשבט) בעל-פה, אך ברכה אחרונה היה אומר תמיד בסידור. ובקשר לק"ש שעל המיטה, ישנה הוראה פרטית באג"ק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (חי"ד, אגרת ה'עב, עמ' סו): "ויזהר בקריאת שמע על המיטה מתוך הסידור דווקא".
17) המלך במסיבו, ח"ב עמ' לח - ר"ד בסעודת יום א' דחה"ס תש"ל.
18) ראה בסוף 'מודעה רבה' של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב על האזנה לקרה"ת (סידור 'תורה אור' ברוקלין תשמ"ז עמ' 492): "וטוב שישמע מתוך החומש".
19) "ראיתי מהחרדים על דבר ה', שמשימין סידור פתוח לפניהם בשעת חזרת ש"ץ התפילה, ויהי עיניהם וליבם שם ולא יראו חוצה..." - של"ה מסכת תמיד פרק נר מצוה אות פ (דפוס אמשטרדם דף רנה,א ד"ה ראה), הובא בא"ר סי' קכד ס"ק יב ובמשנ"ב שם ס"ק כו (אבל לא הובא בשו"ע רבינו שם).
20) ספר המנהגים עמ' 13. ולכאורה הוא משום שנוהגים בזה בכמה פרטים כמו בנ"כ.
21) מובא בס' אלף כתב בשם שער ההכנה להגה"ק ר' נפתלי כ"ץ (דף ח ע"ב, אות לד). וכנראה הוא ספרו שנדפס לראשונה בלובלין תע"ט.
"ובעל נפש יחמיר"
בהתוועדויות תשמ"ז ח"א עמ' 66 נאמר, שכאשר אדמו"ר הזקן כותב "ירא שמים יחמיר" הרי זה שייך לכל אחד ואחד. ומשמעות הדברים שם, שאין הבדל אם הלשון הוא "ירא שמים" או באופן אחר.
וראה בספר "למען ידעו... בנים יוולדו" עמ' 287, ש"ירא שמים" הוא למעלה במדריגה מ"בעל נפש".
ועל-פי זה נשאלתי, מדוע בין אנ"ש אין נזהרים כלל בהתוועדויות וכו'1 שלא לברך 'מזונות' אלא בעוגה שהיא במילוי ריבה או פירות או ב'לקח', כפי שפסק אדה"ז 'ובעל נפש יחמיר לעצמו' בסדר ברכת הנהנין (פ"ב ס"ט).
ולהעיר מהסיפור הידוע בעניין זה מר' פנחס רייזעס, שלא נזהר בזה ובירך 'מזונות' על עוגה סתם, והעיר לו אדה"ז על כך, וענה "איני בעל נפש", ואדה"ז ענה לו שאילו ידע שאינו בעל נפש – לא היה נוסע איתו... ('אוצר סיפורי חב"ד' כרך טו עמ' 328).
הרב יוסף שמחה גינזבורג, עומר
____________________
1) והוא "מעשים שבכל יום", וכמדומני שגם בנוכחות הרבי נהגו כך. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
