חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:41 זריחה: 6:10 ט"ז בחשון התש"פ, 14/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"תורתו אומנותו" ו"נרות להאיר" יחד יהלכו
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 840 - כל המדורים ברצף
היום-טוב של ח"י אלול
הבא ביכורים ותבע את הגאולה!
"תורתו אומנותו" ו"נרות להאיר" יחד יהלכו
פרשת תבא
והווי שפל-רוח בפני כל אדם
הלכות ומנהגי חב"ד

תלמידי ישיבות 'תומכי תמימים' בדור האחרון נדרשים לצד שקידה והתמדה בנגלה ובחסידות לצאת בשעות הפנאי כדי לעסוק במבצעים * היציאה למבצעים היא בעל-כורחם ובמסירות-נפש ממש מצד הבחורים, הדגיש הרבי, ורק בשל צורך השעה ופיקוח נפשות הם נדרשים לכך * התנאים, הדילמות וההבהרות, לרגל ימי ט"ו–ח"י באלול

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

מזכי הרבים

נפתח בציטוט מתוך דברי הרבי בהתוועדות אחרון-של-פסח תשל"ו (לקוטי שיחות כרך יד עמ' 317 ואילך):

תלמידי תומכי תמימים אין להם להסתפק בלימוד הנגלה לחוד, כי-אם צריכים גם ללמוד פנימיות התורה – תורת החסידות ולהתעסק בעבודת התפילה... ועוד זאת: מכיון שתפקידם... "להיות זוכים ומזכים את הרבים", בסגנון הידוע: "נרות להאיר" – הרי מובן, שגם בהיותם עדיין בין כותלי הישיבה עליהם להתעסק, מבלי לנגוע בסדרי הישיבה, בהפצת המעיינות חוצה.

...ואף הנהיגו שכמה שבועות בשנה יקדישו התלמידים להרבצת התורה והיהדות, ושימשיכו בזה, במדה מסוימת בזמנים שמחוץ לסדרי הישיבה, גם משך השנה.

...ובפרט לאחרונה שחובת הזמן היא להשתדל בעניין המבצעים ככל האפשרי... מכל מקום, צריכה-להיות ההתעסקות רק בהזמנים שמחוץ לסדרי הישיבה... שגם ההתעסקות בהנ"ל בזמנים אלו – צריכה להיות על-פי הוראות הנהלת הישיבה.

עיקר עניינו של התלמיד הוא לימוד התורה... ומוכרחת להיות עבודה תמה... להתייגע בלימוד התורה...

בהזדמנות נוספת (ש"פ וירא תשל"ז, שיחות קודש תשל"ז כרך א' עמ' 243) תבע הרבי מבחורי ישיבות תומכי תמימים לשמש דוגמה חיה "שהוא לומד נגלה וחסידות, עוסק בעבודת התפילה וגם יוצא ל'מבצעים'...". הרבי שלל בתוקף את הסברא כאילו 'נשתנו העיתים' ח"ו, ראה שם באריכות (וראה גם 'ימי תמימים' כרך שביעי עמ' 137).

דורשים מהם שתי קצוות

באחת האגרות מהשנים הראשונות כותב הרבי להנהלת ישיבת תומכי תמימים [בלוד?] ('אשכילה בדרך תמים' עמ' 314):

נהניתי מאוד ממכתבכם... בעניין מצב הישיבה באיכות ובכמות... נתעלה מדריגת הישיבה מאיכות בערך מה שהיה עד עתה. וכן נהניתי לקרות במכתבכם אשר שולחים תלמידים לקחת חלק בעסקנות חב"ד וביחוד בהפצת המעיינות חוצה. ובטח גם להבא ימשיכו בזה כמובן באופן אשר התלמידים ידעו אשר תפקידם הוא ללמוד תורה תורת הנגלה ותורת החסידות אלא שמפני צורך השעה ופיקוח נפשות ממש מוכרחים להקדיש מזמנם ולהתעסק בהצלת נפשות... ועל המשפיעים ביחוד להסביר את זה להתלמידים העסקנים, אשר דורשים מהם שתי הקצוות ששולחים אותם להתעסק ולעבוד בזה באמונה ובהשתדלות היותר אפשרית וביחד עם זה צריכים הם התלמידים להביט על זה כעבודה שאינה תכליתם, אם לא דרישת הזמן דעקבתא דעקבתא דמשיחא...

במכתבו מיום כ"ה אדר תשט"ז (אגרות קודש כרך יב עמ' שסז) מתבטא הרבי (תרגום חופשי מאידיש): "ישיבת ליובאוויטש עם אופיה המיוחד: לנטוע ולהחדיר בתלמידים רוח של מסירות נפש לתורה ויהדות, יחד עם מחוייבות עמוקה כלפי הסביבה, הן בעת תקופת הלימודים בין וכתלי הישיבה, ובמיוחד כאשר הם יוצאים מהישיבה אל החיים – היא ברכה אלוקית לעיר כולה".

ואכן, כשנשאל הרבי "אודות השתתפות דהבחורים דישיבת לוד בנסיעות ההסברה ותעמולת י"ט כסלו פורים והדומה" – השיב בכ"ח במרחשוון תשט"ו (אגרות קודש כרך יו"ד עמ' צח):

הנה פליאה בעיני שעדיין שאלה בדבר, לאחר שכתבתי זה כמה פעמים שנכון הדבר במאד מאד.

הרבי ממשיך:

שבטח יודעים שכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הנהיג כזה גם בישיבה דכאן, ורובא דרובא של התלמידים השתתפו בזה על-ידי ציוויו.

הרבי מציין את העובדה "שהתלמידים ידעו שעליהם לנדב יום אחד או שעות אחדות וכמו בהמסע די"ט כסלו פורים כו'".

אם אין גדיים אין תיישים

עם התייסדות רשת "אהלי יוסף יצחק" בארצנו הקדושה היה מצב חמור של מחסור בכוחות הוראה. בעקבות זאת נתבקשו כמה תלמידים בוגרים בישיבת 'תומכי-תמימים' להשתלם במקצוע ההוראה. אחד מחשובי המשפיעים פנה אל הרבי והביע את אי-שביעות רצונו מעניין זה. הרבי השיבו (ד' סיוון תשי"ח 'ימי תמימים' כרך ב' עמ' 341):

במה-שכותב אודות המתלמדים עניין הוראה וכו' – אחרי בקשת סליחתו כמו כמה-פעמים במכתביו מעורר על-דבר הפרטים הבלתי רצויים שישנם בענין זה מבלי להורות מהי העצה... והרי הענין אודותו כותב שמתלמדים כמה מאנ"ש וביחוד מהצעירים את הצריך לחינוך על טהרת הקדש מוכרח הוא, ועל-דרך כשבא כ"ק מו"ח אדמו"ר לכאן לקח מבחירי האברכים והבחורים מהישיבה ושלחם לערי השדה ללמד תורה מהתחלת אל"ף בית,

ועל-דרך-זה ואפשר ביתר שאת, הוא עתה המצב בארץ הקודש ת"ו (אלא ששם נוגע לא"ב ליהדות, כיון שהאל"ף בי"ת כפשוטו אינו נצרך ללימוד), ובפרט נוגע גם לקיום הישיבה, כי אם אין גדיים, זאת אומרת תלמידי חדרים בהשפעת חב"ד, מאין יבואו תיישים, זאת אומרת תלמידים לישיבת תומכי תמימים, וקל-למבין.

בהמשך לאותו מכתב הבהיר הרבי שנה לאחר-מכן (י"א אלול תשי"ט שם עמ' 409):

ומובן וגם פשוט שמה שכתבתי אני מכאן אודות גודל הענין דחינוך על טהרת הקדש אין זה טעם כללי לביטול כיתות או לביטול ציור הכללי, ובפרט שרק חלק מועט ביותר מסוגל לחינוך כדבעי, וכמובן רק חלק מועט מתאשר על-ידי המשרדים המתאימים וכו'.

גם במכתב מכ"ד טבת תשי"ג (אשכילה בדרך תמים עמ' 313-312) כותב הרבי:

בעניין עסקנות התלמידים, הנה כבר גליתי דעתי כמה פעמים, שכל ענייני תלמידי הישיבה צריכים להתנהג על-ידי הנהלת הישיבה ובהסכמתה, אשר כפי ששמענו כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר, ובמילא [גם] בנידון זה הוא כן. אלא שעל ההנהלה להתחשב... עם הענינים, אשר מפני המצב, הרי זה נכנס לפעמים בגדר ענין מצווה שאי-אפשר לעשותה על-ידי אחרים שאז מבטלין תלמוד תורה. ואז יש להזהר און באַוואָרענען [=ולהבטיח] שלא יפעול זה חלישות ביתר התלמידים שאין פסק זה שייך להם.

כבר ב'יחידות' של אחד מחברי הנהלת הישיבה בשנת תשי"ז ('ימי תמימים' כרך א' עמ' 317) הוא מזכיר לפני הרבי את "התעסקותם של התלמידים יתר על המידה בענייני הכלל".

מתגובת הרבי ניכר שהוא אינו רואה דווקא בעניין זה את הסיבה לאי התפתחות הישיבה כמצופה, אלא דווקא בסיבות אחרות.

הרבי משעה את פעילות את"ה

בצעד דרסטי מיוחד נקט הרבי בשנת תשכ"א כאשר ביקש להשהות לפסק זמן את פעילות ארגון את"ה (איגוד תלמידי הישיבות). ההסבר לכך היה, מכיוון שהפעילות במסגרת את"ה היתה צריכה "...להשפיע בהתמדה ושקידה בנגלה וחסידות... עבודת התפילה". היות שהרבי לא היה שבע רצון מהמצב בעניינים אלו באותה שעה, הורה "שלעת-עתה יפסיקו כל העבודה באת"ה" – ראה בפרטיות ברשימתנו בגיליון תרח עמ' 14-13 [באגרות-קודש (כרך כ' עמ' רצב) נדפס מכתב להנהלת הישיבה שבא ככל הנראה בהמשך להשהיה או שמא לעת חידוש הפעילות].

פעילות בחיות למרות ההכרח

באחרון-של-פסח תשל"ו אמר הרבי (לקוטי שיחות כרך יד עמ' 322):

מכיון שעיקר עבודתו [=של תלמיד "תומכי תמימים"] הוא תורה, הרי גם אז [=בשעה שעוסק בהפצת המעיינות חוצה (בזמן דחוץ לסדרי הישבה כו')] צריכה-להיות "דעתו" על לימוד התורה.

ובהזדמנות אחרת התבטא הרבי, כי זה שמפני צורך השעה על התלמידים להקדיש מזמנם להצלת נפשות – "הלב צריך לכאוב להם בגין זה" (אשכילה בדרך תמים עמ' 314).

בד בבד הדגיש (התוועדויות תשמ"ב כרך א' עמ' 390), כי:

כאשר התלמיד יוצא להתעסק בהפצת המעיינות חוצה הרי אף-על-פי שפעולה זו באה אצלו על-ידי עניין של מסירות נפש, אף-על-פי-כן, בנוגע לפעולה עם הזולת אין ניכר אצלו כלל שזהו עניין הכרוך עם מסירות נפש, היינו שעושה זאת מתוך הכרח כו', אלא הוא מתעסק בזה מתוך הרגש וחיות דווקא... מתוך פנימיות הלב דווקא.

והוסיף ביחידות כללית ביום א' כ"ז תשרי תשמ"ב (אשכילה בדרך תמים עמ' 287): "ומתוך שמחה וטוב לבב".

נעשים מוחו וליבו "זכים" דווקא

מעשה בבחור ממשפחה של חסידי פולין אשר למד בישיבה לא חסידית, ונמשך לעסקנות ציבורית שבמסגרתה נטל חלק בפעולות ארגון ה'פעילים'. פעם אחת דיווח הבחור לרבי על כנס שנטל חלק בארגונו, ובכנס נאם המגיד הידוע הרב ר' שלום שבדרון. עם זה, דיווח לרבי, אשר אביו אינו מרוצה מהתעסקותו בפעילות ציבורית. אביו של הבחור היה יוצא ובא אצל הרבי ב'יחידות' ובקשרי מכתבים.

בתגובה שיגר הרבי לבחור את המכתב הבא מיום כ"א שבט תשט"ז (אגרות קודש כרך יב עמ' שה-שו):

במענה על מכתבו ממוצאי שבת קודש, בו כותב אודות הרושם הכביר אשר עשתה האסיפה, הנאום של פלוני בן פלוני שהסעיר את הרוחות ליראת שמים תורה ומצותיה – ואשרי חלקו שהשתתף בארגון הדבר. ומזה מובנת גם כן חוות דעתי בהנוגע לעתיד – שימשיך בעבודתו זו, אף שככל עבודה פנימית, דורשת השקעת זמן מרץ ושימת לב. והובטחנו כבר מרבינו הזקן בעל התניא – (פוסק בנסתר דתורה) – והשולחן ערוך – (פוסק בנגלה דתורה) – אשר על-ידי הצדקה עם הזולת נעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה.

אבל מלשון הבטחה זו עצמה, שאומר שנעשים זכים ולא שנעשה למדן וירא שמים, מובן, שצריך ללמוד, וגם להתעסק בעניינים המביאים לרגשי לבב באהבת ד' ויראת ד', אלא שמתברכים בהצלחה מופלגת אלף פעמים ממש. ולכן עליו לסדר לימודיו בתורת הנגלה ובתורת החסידות זמן נכון בכל יום ויום וכראוי לאברך בן ישיבה. ורק – שבזמנים הפנויים מסדרי הישיבה וקצת מזמני הישיבה – להקדיש לעבודה הנ"ל, ובטוחני שבאופן כזה גם אביו הרב שליט"א יסכים בלבב שלם.

מובן שכל הנ"ל הוא בתורת סדר קבוע. אבל במקרה יוצא מהכלל ובתור הוראת שעה, צריך, ופעמים גם מוכרח, להוסיף מזמן דצרכי צבור על זמן דלימוד התורה ולפעמים להיפך – לקחת מזמן הלימודים לצרכי ציבור. ובפרט בהתבונן שעניני ציבור אודותם הנדון, לפעמים תכופות – בתקופה זו – הם ענינים של פיקוח נפשות ממש. ובודאי גם בזה יקוים דבר המשנה מצווה גוררת מצווה ולא ח"ו להיפך.

מחוץ לזמני הסדר

בכ"ח ניסן תשל"ו התקיימה אסיפה של חברי הנהלת ישיבת תומכי תמימים בארץ-הקודש (י"ג במספר), כשהנושא העומד על הפרק היה: השפעת הפעילות הציבורית על התמסרותם של התלמידים ללימודים (פרוטוקול מאסיפה זו נדפס בספר 'ימי תמימים' כרך שביעי עמ' 82-81). בתגובה לדו"ח זה כותב הרב חודוקוב בד' אייר לרב אפרים וולף (שם עמ' 82):

"שלום וברכה!

"במענה למכתבו מכ"ח ניסן, הנה בהמדובר על-דבר כתיבה לכאן בדבר השפעת המבצעים על סדרי הישיבה הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להעיר כי מה שלא הייתה תגובה מכאן הוא: 'כפשוט כי זהו תפקידה האמיתי של ההנהלה – לנהל בפועל. כיון שבכל-זאת כותבים עוד-הפעם ועוד-הפעם: בזמן סדרי הישיבה ישתתפו לכל היותר חומש מהתלמידים שיחיו, וכל אחד ואחד צריך לקבל רשות מההנהלה (ועליה האחריות)'".

ואכן מצינו לדוגמא במכתב ההנהלה מכ"ח בסיוון תשל"ז אל הרבי (ימי תמימים כרך שביעי עמ' 166):

"היום התקיימה אסיפה בישיבה... על-דבר בקשת ר' משה סלונים [מ'רשת אהלי יוסף יצחק'] לקבל תלמידים מהישיבה כמדריכים בקייטנות, וסוכם שבין התאריכים ח' מנחם-אב עד כ"א מנחם-אב יכולים כל התלמידים לצאת להדרכה, כי בזמן זה אין סדרים בישיבה. עבור הקייטנה שתתקיים מכ"ד תמוז עד ב' מנחם אב יקבל מהנהלת הישיבה רשימה איזה תלמידים יוכל לקחת, ובקייטנות שמתקיימות מל' מנחם-אב עד ט' אלול לא יוכל לקבל מדריכים מהישיבה".

בד' תמוז תשל"ז (שם עמ' 168) נמסר מענה הרבי בדבר שאלתו של ר' משה סלונים, בבקשה לקבל את תלמידי הישיבות לעזרה בקייטנות: "כבעבר שייך להנהלת הישיבה ובהכרעת (באם צורך) הרב שי'".

בשיחה טלפונית מסר הרב חודוקוב בקשר לתלמידים השלוחים העולים לארץ-הקודש (סיפורה של שליחות עמ' 53): "היות ויש להם זכות מיוחדת הרי אפילו כאשר יפעלו במיעוט זמן בכמות, יפעול הדבר באיכות באין ערוך".

הדברים נסבו, ככל הנראה, כמענה לשאלת הנהלת ישיבה תורת אמת והשלוחים, לאחר שבאחת ההתוועדויות הזכיר הרבי את החשיבות הגדולה של 'מבצע חינוך', ובתוך כך הזכיר את "השלוחים שנסעו לאחרונה לירושלים... ובצפת... הרי עתה הזמן שיש לפעול בעניין החינוך". ונשאלה השאלה (ראה בפרטיות במדור זה, בגיליון ש"ע, פרשת שופטים ה' תשס"א, עמ' 12-13) עד כמה צריכה להיות השתתפותם, ובלשונם:

"..מה שאמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שהפעילות צריכה להיעשות מחוץ לזמני הסדר, חוץ מעניינים מיוחדים; [האם] יתכן שזהו מעניינים המיוחדים".

תשובת הרב חודוקוב היתה:

"זהו דבר ברור שעליהם לשמור את הסדרים... הרי המטרה היתה שתלמדו, וממילא (מובן ש)אי אפשר שרק תפעלו ולא תלמדו. עליכם לנהוג כפי שנהגתם בתקופה הראשונה (מיד בתחילה) שפעולות מתבצעות רק חוץ לזמני הסדר... יכולים אתם להשתתף בפעולות שמתקיימות בארץ, אך לא בפני עצמכם... זהו דבר ברור שזה צריך להיעשות מחוץ לזמני הסדר (ואסור שיפגע בזמני הסדר)...".

שלא יהיה ביטול הסדרים

בשיחה טלפונית מח' אייר תש"מ מוסר הרב חודוקוב ('ימי תמימים' כרך שביעי עמ' 361):

"בעניין השתתפות של תלמידי הישיבה בפעולות התהלוכות בל"ג בעומר, צריך שההנהלה תחליט על אתר, ובכל אופן שלא יהיה ביטול הישיבה והסדרים ימשיכו כרגיל".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)