חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:41 זריחה: 6:10 ט"ז בחשון התש"פ, 14/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

על ברכות ומעלתן
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 845 - כל המדורים ברצף
להתייצב כראוי בשבת בראשית
לגלות את "רוחו של משיח"
על ברכות ומעלתן
פרשת בראשית
הלכות ומנהגי חב"ד

במכתב מיוחד, בימי כ"ק אדמו"ר הריי"צ, מדריך הרבי ללמד יהודים שאפשר וצריך לפנות אל הרבי בבקשת ברכה, ולא להישען על בינתם בלבד * את הברכות ימשיך הרבי בדרך שימצא לנכון, תפקידנו לעשות הכלים על-ידי ההתמסרות להוראותיו * סיפור על יהודי שביקש ברכה, ועל הרחבת הכלים לקבלת ברכה * ומה שמע ה'משקה' שעמד תחת השולחן?! * לרגל התחלת התורה הנפתחת באות ב – ראש תיבת ברכה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

באחד ממכתביו בחיי חותנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (מחמישה-עשר בשבט תש"ט – נדפס לראשונה בלקוטי שיחות כרך יד בהוספות עמ' 237-241), התבטא הרבי בין השאר:

...יש רבי בישראל, ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע, והרוצה ללכת לבטח דרכו... בהנהגת הבית, וכו' – לא ירים את ידו מבלי לשאול את פי הרבי... שהרבי אמירתו אמירה וברכתו ברכה וגם נפש הבהמית מסכמת על-זה... איש נמצא במבוכה או עומד לפני פתרון שאלת חיים עיקרית... [עליו לדעת כי] לא אלמן חס-ושלום ישראל. יש לך את מי לשאול... אין לו להישען כלל לא על בינת עצמו ולא על השדכן... שאין כל אלו אלא עניינים מסופקים, ויש לו דרך ודאית לפתור את ספקותיו... עשה על-פי דבריו ואז תצליח...

תפקידי – לברך

"ואני תפקידי להבריא ולברך ופשיטא לא חס-ושלום להיפך" – התבטא הרבי בהתבטאות מיוחדת באיגרת משנת תשי"ב (אגרות קודש כרך ו' עמ' רעח).

בסקירה קצרה, שנרשמה על-ידי אחד העובדים על "עבודת הלשכה של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש" (צדי"ק למלך חוברת ר' עמ' 134 ואילך), נאמר בין השאר (שם עמ' 137): "דרכה של ליובאוויטש היא להקדיש תשומת לב לענייני הפרט לא פחות מאשר לענייני הכלל כולו, ואותה מידת תשומת הלב שהאדמו"ר מקדיש לבעיה ציבורית מסובכת, מוקדשת על-ידו אף לכל יחיד ויחיד הבא לבקש עזרתו ועצתו. מכאן הזמן הרב המוקדש ליחידות.

"...רוב המבקרים באים ובפיהם יתנו צערם, לפעמים קורעות הבעיות כל לב, אולם כולם יוצאים מביקורם מעודדים ומחוזקים, לאחר שקיבלו מאת האדמו"ר שליט"א יחס לבבי, עצה, הדרכה, ברכה ועזרה".

הברכה תבוא בכל אופן שהוא

בהתוועדות י"ט כסלו תשי"א חתם הרבי את דבריו במשפטים האלה (תורת מנחם כרך ב' עמ' 138):

כשממשיכים את אור החסידות גם בענינים ארציים "לעשות בארץ", אזי תומשך ברכה והצלחה באופן ד"הפליא הוי' והגדיל" הן ברוחניות והן בגשמיות.

בנוגע לאופן המשכת הברכה, כיצד ואיך תהיה המשכת הברכה – אין אנו צריכים לדאוג, צריכים לסמוך על הרבי שהוא ידאג לכך:

אם יהיה מספיק בהמשכה משם הוי' כפי שמתגלית בעניני השגחה פרטית בדרכי הטבע – תהיה המשכת הברכה באופן כזה; אם יהיה צורך בהמשכה משם הוי' באופן של גדלות ("הגדיל", ניסים גלויים – תהיה ההמשכה באופן כזה; ואם יהיה צורך בהמשכה שהיא באופן של הפלאה ("הפליא"), ענינים שאין להם שייכות כלל לדרכי הטבע – תהיה ההמשכה באופן כזה;

הדבר שתלוי בנו, הוא, לעשות "כלים" להמשכת הברכה – על-ידי לימוד תורתו והליכה באורחותיו נצח סלה ועד, מתוך מסירה ונתינה.

לפי שורש הנשמה

בשבת קודש פרשת בשלח תשי"ד דיבר הרבי על חובת כל אחד להפיץ יהדות במקום שבו הוא נמצא. בהקשר לכך סיפר הרבי סיפור:

יהודי מארץ-ישראל שחלה במחלה קשה ביותר והיה זקוק לעבור ניתוח מסובך, כתב לי מכתב בקשת ברכה. – נו, כשיהודי מבקש ברכה, אחסוך ממנו ברכה ("זאָל איך אים זשאַלעווען אַ ברכה") ?! ... הברכות הן של הקב"ה! השבתי לו אפוא מכתב ברכה שיבריא, והוספתי וכתבתי לו, שיתחיל להניח תפילין בכל יום (ולשמור שבת)... קיבל על עצמו להניח תפילין, ותיכף ומיד הבריא... רבים התחילו להניח תפילין.

בהזדמנות מסויימת של 'עת רצון' העניק הרבי ברכות לכמה וכמה אנשים שנכחו בהתוועדות. אחד הנוכחים פנה לרבי וביקש "לקבל ברכה כמו שקיבל פלוני בעניין זה" – הגיב הרבי ואמר (תורת מנחם כרך ה' עמ' 182):

מוכרחני אפוא לא להתפעל ולגלות לכם את האמת – שנתינת ברכה הוא עניין שנוגע ותלוי בשורש הנשמה.

כל שנה וברכותיה

פעם אחת, בסיום חודש תשרי, נכנס הרה"ח ר' זלמן יפה מאנגליה אל הרבי ל'יחידות', ואמר: "רבי הברכה שהענקת לי אשתקד היתה ברכה מוצלחת ביותר. רצוני בברכה כזו גם הפעם".

הגיב הרבי ואמר: "ר' זלמן הרי הנך סוחר, והרי הברכה של אשתקד התאימה לאשתקד. מצויים אנו בראשיתה של שנה חדשה. דרושות אפוא ברכות גדולות יותר" (מפי השמועה).

"ומי שמפקפק חס-ושלום בדברי רבו – הרי זו הוראה שחסר בהתקשרות שלו אליו, וכשחסר בעניין ההתקשרות, חסר בדרך ממילא בעניין האחדות, 'כולנו כאחד', וממילא חסר גם בתיבות שלפני 'כולנו כאחד'..." – התבטא הרבי בשבת-קודש פרשת שמיני תשח"י (תורת מנחם כרך כב עמ' 292).

"החובה עלי גם כן לכתוב... כי צינור הברכה והצלחה הן בעניינים הפרטיים והן בעניינים הכללים הם על-ידי נשיאנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר", כתב הרבי בשנת תשי"ד (אגרות קודש כרך ח' עמ' פא) והבהיר: "וכל המוסיף כוח ואומץ בהתקשרות באילנא דחיי, על-ידי מוסדותיו הקדושים, בדרך-ממילא מוסיף גם-כן בהשפעת והמשכת הנ"ל".

הכלי לקבלת ברכה

"בקשת ברכה באיזה עניין שיהיה הרי זה קשור בהרחבת השער וכו' ודי-למבין" – כתב הרבי בשנת תשט"ז (אגרות קודש כרך יב עמ' רפא), והכוונה ל"העניין דהפצת המעיינות חוצה" וה"כלי לקבלה... הוא על-ידי הוספה 1) בלימוד תורתנו תורת חיים. 2) [=הוספה ב] וקיום מצוותיה. 3) והשפעה גם על הסביבה בכיוון זה" (שם עמ' כג).

"ידוע אשר לקבלת ברכות שמים מעל, צריך האדם לעשות למטה כלים המתאימים" – קובע הרבי בכמה הזדמנויות (ראה לדוגמה: אגרות קודש כרך ה' עמ' נא). "כלי לקבלת כל ברכה זוהי התורה" (שם).

וכן:

"הברכה היא בדוגמת הגשם, שכמו שהגשם מצמיח כשיש חרישה וזריעה כן הוא גם בברכה... היינו לב נשבר ונדכה על-ידי התבוננות בגדלות הבורא יתברך... וזריעה על-ידי נתינת הצדקה לפני התפילה, והידור במצוות, אשר אז הברכה מביאה הצלחה..." – כתב הרבי לאחד האברכים יושבי אוהל בשנת תשי"ד (אגרות קודש כרך ח' עמ' סח), והוסיף לכך את "ההכרח הגמור דלימוד פנימיות התורה".

"הנני להציע לפניו, שייקח עליו בלי-נדר לשמור את שלושת השיעורים השווים... תהילים... חומש... תניא..." (אגרות קודש כרך יב עמ' נא).

ברשימת הר"ח בנימיני על 'יחידות' שהתקיימה בשנת תשל"ג ('ישיבה של מעלה' עמ' 277) כתב: "אחר-כך נתן ברכה לכל אחד ולכולם יחד... בירך אותנו בהצלחה גדולה ולנסיעה טובה... בירך אותנו גם שנבשר בעזרת ה' בשורות טובות".

וביחידות אחרת משנת תשל"ה (שם עמ' 315): "ברור שתזכו לברכות והצלחות מופלגות ונחת אצל הילדים שלכם. בירך ואחר-כך שאלתי... הואיל לאחל הרבה ברכות והצלחות יותר מקודם והרבה נחת מהילדים".

ועוד: "קודם [ב'יחידות' אור ליום ה' אדר תשל"ו] הואיל לומר שלום עליכם וברכות מזל טוב ובחיוך ל... שהיא ככלה צריכה להיות בשמחה... אחר-כך הואיל לומר שיקרא את כל השמות על הציון ובירך על פעולות הכלל והפרט. [ובחיוך:] שילכו מחיל אל חיל ושנלך בקרוב לקראת משיח צדקנו אכי"ר".

ה'משקה' שמע את ההתוועדות

סח הרה"ת ר' אליהו פרץ שי' זילברשטרום: כשנכנסתי ל'יחידות' בשלהי תשרי תשכ"ז (בעת ששימשתי מנהל בית-ספר אהלי יוסף יצחק בשכונת מלחה בירושלים) אמר לי הרבי בין הדברים:

"הבחנתי כי כאשר עברתם ב[חלוקת] 'כוס של ברכה' לא נטלתם בקבוק של משקה [=שהרבי היה מחלק לעסקנים ומנהלי מוסדות וכיו"ב],

"לכן ייכנס ל'מזכירות' וייקח שם בקבוק".

הרבי הוסיף: "ה'משקה' היה במשך כל ההתוועדות תחת השולחן ושמע כל מה שדובר [=בהתוועדות]. יש [=מהנוכחים] שהיו ושמעו, ויש כאלה שנכנס... (הרבי סימן באצבעו הקדושה שנכנס לאוזן אחת ויוצא מהשנייה)...

"אבל ה'משקה' שמע כל מה שדובר. ולכן קחו מה'משקה' ושימו בבקבוק ותוסיפו לזה מיץ כי בשביל הילדים זה חריף, ותחלקו לכל ילד וילדה [=מתלמידי בית-הספר] ויעשו על זה ברכה, ואז כל מה שדובר ייכנס בהם".

עוד אמר הרבי בקשר למה שהעניק לי בערב יום הכיפורים 3 חתיכות של 'לעקאח' 1) בשבילי, 2) בשביל האמא, 3) לא פירט.

ואמר: "תנו לרעייתכם תחי' לפורר את זה בתוך שתי [עוגות] טורט ותחתכו את זה לחתיכות קטנות ותחלקו לכל ילד וילדה, ויעשו על זה ברכה, ואז תהיה להם ולמשפחותיהם שנה טובה ומתוקה".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)