שאלה: איך יש לנהוג בעולים מרוסיה שלא נימולו לעניין עלייה לתורה, צירוף למניין וכדומה?
תשובה: מצוות המילה גדולה מכל מצוות-עשה שבתורה. אברהם אבינו, שקיים את כל מצוות התורה עוד בטרם ניתנה, לא נקרא 'שלם' עד שנימול. על מצווה זו נכרתו שלוש-עשרה בריתות, שכן בפרשת המילה נאמרה המילה 'ברית' שלוש-עשרה פעמים. בזכות המילה הקב"ה כרת ברית עם אברהם אבינו לתת לו את ארץ-ישראל, כי "היא אות ברית על ה' החתום בבשרנו, ומעידה בנו שבחר בנו ה' מכל העמים ואנחנו עמו וצאן מרעיתו".
המבטל את מצוות המילה בזדון עונשו חמור משל המבטל כל מצוות-עשה אחרת (חוץ מקרבן פסח). על-כן צריך אדם להזדרז ביותר לקיים את המצווה, ומי שלא נימול מסיבה זו או אחרת – אל יעכב את המילה אפילו יום אחד.
על כוהן ערל נאסר לעבוד בבית-המקדש ולאכול תרומה. גם בקרבן הפסח היה רשאי להשתתף רק מי שהוא עצמו נימול ושאף ילדיו הקטנים ועבדיו נימולו.
רוב הפוסקים סבורים שמי שלא מל את עצמו בשוגג או מתוך אונס רשאי לעלות לדוכן ולהצטרף למניין וכדומה (הפוסקים הספרדים מחמירים בברכת כוהנים אף בערל שוגג או אנוס).
העולים מרוסיה הם בחזקת אנוסים, ועיכוב המילה אצלם אינו בבחינת זדון. על-כן גם מי שטרם נימולו רשאים לעלות לתורה, להצטרף למניין ולברך את העם, ואין לעכב בעדם.
מקורות: יבמות ע,א. נדרים לב,א. זבחים כב,ב. שו"ע או"ח סי' קכח סל"ז במג"א וביה"ל, ושו"ע אדמו"ר הזקן סנ"א ובהלכה ברורה שם סעיף קלח. יו"ד סי' ב ס"ז וסי' רס, רסא ובטור שם. חו"מ סי' לד סכ"א. וראה הנסמן ב'הלכות והליכות בר-מצווה' עמ' פט. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
