תמיד להוסיף
"אלה תולדות יעקב: יוסף" (בראשית לז,ב). אדם מישראל אינו צריך להסתפק במה שכבר השיג, אלא עליו לשאוף לעלות מעלה-מעלה, להיות מוסיף והולך. זהו שנאמר "אלה תולדות יעקב – יוסף", עליו להוסיף לשאוף, להוסיף לעלות.
(רבי מנחם-מנדל מרימנוב)
אור האצילות
מדרגתו של יוסף גבוהה משל שאר השבטים. בכל השבטים האירה הארה בלבד מעולם האצילות, ואילו ביוסף האיר אור האצילות ממש. לכן על יוסף דווקא נאמר "אלה תולדות יעקב יוסף".
(ספר המאמרים תרפ"ט)
להתחדש
"והוא נער" (בראשית לז,ב). יוסף היה תמיד בבחינת 'נער', כמו שנאמר "נער הייתי גם זקנתי" – נער הייתי גם כשזקנתי. האדם צריך להתחדש כל הזמן. לכן נמשלו ישראל ללבנה, המתחדשת בכל פעם.
(רבי אהרן מקרלין)
לדאוג לזולת
"וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור" (בראשית לז,כט). ראובן לא נכח בשעה שמכרו את יוסף מאחר שהיה בשקו ובתעניתו, ולכן היו אחיו יכולים למכור את יוסף, וזה גרם לגלות מצרים שהיא שורש כל הגלויות. ללמדנו שאין לאדם להתעסק אך ורק בשלמות עצמו ולשכוח את הזולת, אלא מחובתו להתעסק תמיד גם עם הזולת, מתוך אהבת-ישראל.
(לקוטי שיחות)
הוא המשביר
"ויוסף הוא השליט... הוא המשביר" (בראשית מב,ו). יוסף לא הלך בדרכם של מנהיגים מסוימים, שעם התמנותם לתפקיד יושבים בראש באפס מעשה ומקיפים את עצמם במחנה של שמשים ומשרתים. יוסף לא נהג כך, אלא "הוא השליט... הוא המשביר".
(רבי משה-לייב מסאסוב)
הפיכת 'אחר' ל'בן'
"יוסף" הוא על שם "יוסף לי בן אחר" (בראשית ל). עבודתו של יוסף היא לקחת את מי שהתרחק מן הדרך הישרה עד שהוא בבחינת 'אחר', ועל-ידי שיוסף מתעסק עמו הוא הופך את ה'אחר' ל'בן'.
(לקוטי שיחות)
שם יהודי
"ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח" (בראשית מא,מה). פרעה שינה את שמו של יוסף ל'צפנת פענח' כי לא רצה משנה למלך הנושא שם בעל צליל יהודי. אבל יוסף לא קיבל את השם הזה, כמו שכתוב: "ויצא יוסף על ארץ מצרים". הוא הוסיף להיקרא בשמו היהודי, והשם 'צפנת פענח' לא נזכר עוד.
(ילקוט דוד)
לדון לכף זכות
"ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם" (בראשית לז,ב). החיסרון בזה היה שיוסף לא דן אותם לכף זכות.
(הרב שמשון-רפאל הירש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
