חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:49 זריחה: 5:44 י"ט בתמוז התש"פ, 11/7/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

פנינים בענייני הלכה ומנהג
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 857 - כל המדורים ברצף
אדמו"ר הזקן הכניס את כל עניינו בתורתו
עבודה בתוקף עם ציפייה לגאולה
פנינים בענייני הלכה ומנהג
פרשת שמות
ברכת האורז שלא בתוך הסעודה
הלכות ומנהגי חב"ד

האם לאחֵר ברית מילה לכתחילה, ומה לגבי ענידת חוט אדום? * הבדלה על תה במקום הצורך, על שותפים שומרי שבת, ועל מנהג חב"ד שלא לישון בסוכה * הוראה: להעדיף את זכות חלוקת צדקה ותרומות בבחינת "עולמך תראה בחייך" * לקט דברים שבעל-פה מפי השמועה בענייני הלכה ומנהג * להלכה ולא למעשה

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

הקפדה על תשלום מס

שח הרב חיים יהודה קרינסקי ממזכירי כ"ק אדמו"ר:

פעם אחת ביקש ממני הרבי לקנות דבר-מה בעבורו. הרבי ביקש לראות את הקבלה עבור הרכישה, הביט בה ושאל מדוע לא שולם המס. עניתי כי ה'מרכז [לענייני חינוך]' הוא מוסד פטור ממס.

הרבי הגיב ואמר: "הרי הדבר נרכש בעבורי, ואין זה שייך ל'מרכז'. צריך לשלם את המס. הרבי הורה לי לשוב לחנות ולשלם את המס.

זמן ברית מילה

שח המזכיר הרב יהודה-לייב גרונר שי':

פעם אחת [=בשנת תשמ"ב] הבחין הרבי במודעה ב-770 שהודיעה על ברית מילה שתתקיים בשעה 2 אחר-הצהריים. הרבי העיר שיש לכתוב זמן שקודם חצות היום, ואם תתאחר הברית מילה – תתאחר, אבל לא כדאי לכתוב מלכתחילה זמן שלאחר חצות היום [פרדס חב"ד גיליון ח"י עמ' 188].

* * *

ויש להוסיף ולציין ללקוטי שיחות (כרך כב עמ' 115, הערה 17) לגבי הטעם שבסידור אדמו"ר הזקן – "מצות מילה (ופידיון הבן)... זמן קיומם בדרך כלל הוא בבוקר, ונסדרו אחרי תפילת שחרית דחול".

והנה בלקוטי שיחות כרך ז' (עמ' 307-306) נדפס מכתב מהרבי משנת תשי"א ובו מבאר את ההיתר לאיחור המילה, כדי שתהיה ברוב עם (וב'פרדס חב"ד' גיליון יט עמ' 193-191 הארכתי לבאר המכתב), אבל זהו ביאור לבדיעבד, עיין שם.

סגולת סנדקאות

בשבת קודש ט' טבת תשמ"ז אמר הרבי למזכירו הרב קרינסקי, ששימש קודם לכן סנדק בברית-מילה לנכדו:

"זהו כקטורת וסגולה לעשירות ושתהיה עשיר בגשמיות וברוחניות ותתברך בכל עניינים טובים".

קופת צדקה בבית הרפואה

לחסיד שעבר במהלך חלוקת שטרות לצדקה ביום ראשון ג' טבת תשמ"ז, נתן הרבי דולר נוסף לצדקה בעבור [אשתו] היולדת [שילדה בערב שבת קודש] שתיתן שם לצדקה. אחר-כך הוסיף (כלפי בית הרפואה): "בטח ישנה שם פושקע [=קופת צדקה]".

שלילת חוט האדום

בשנת תשל"ג (בערך) נכנס תלמיד מישיבת 'תורה ודעת' ל'יחידות' לרבי ושאל כמה שאלות. בין השאר שאל אם יש עניין (סגולה) בחוט אדום, האם זה עוזר נגד עין-הרע. בתחילה לא התייחס הרבי לשאלה זו, אולם בהמשך, כשהלה שאל שוב, הגיב הרבי בחריפות. תמצית הדברים הייתה שזה מדרכי האמורי (מפי הרה"ג הרה"ח ר' יהודה-לייב שפירא, ראש הישיבה הגדולה במיאמי רבתי).

הבדלה על תה

שח המשמש-בקודש הרה"ח ר' חיים-ברוך הלברשטאם:

פעם אחת כשהרבי עלה בסוכות לסעודת החג שהתקיימה בסוכה הקטנה שבדירת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, המתינה לו [בחדר ה'יחידות' של אדמו"ר מוהריי"צ] חמותו, הרבנית נחמה-דינה ע"ה, ואמרה לרבי שלאחרונה קשה לה לעשות הבדלה על יין או על מיץ ענבים, והיא שואלת מה עליה לעשות. הרבי סימן לה בתנועת יד של בחישת כפית בכוס. היא שאלה: "לעשות על תה?", והרבי הנהן בראשו הק' לחיוב.

הרבנית נחמה-דינה הודתה לרבי על התשובה (מרשימות הת' אליהו שי' שוויכא).

שותפים כהלכה

הרה"ח ר' יעקב סטמבלר ע"ה קיבל פעם הוראה מהרבי שהשותפים שלו צריכים להיות "שומרי שבת וחג" (תשורה מח"י במרחשוון תשע"א עמ' 29).

על שינה בסוכה

בשיחות יום ב' דחג-הסוכות ויום שמחת-תורה ושבת בראשית תש"ל הסביר הרבי בהרחבה את מנהג אדמו"רי חב"ד וחסידי חב"ד שלא לישון בסוכה, והדברים הוגהו על-ידו בשנת תשמ"ז (לקוטי שיחות כרך כט עמ' 219-211).

בליל א' של חג-הסוכות תש"ל ('המלך במסיבו' כרך א' עמ' לא) נשאל הרבי מדוע לא נאמר מפורשות ב'ספר המנהגים' שאין ישנים בסוכה?

בקשר לכך ולמה שהשיב על כך הרבי שם, מביא הרה"ג הרה"ח ר' חיים ראפופורט (אנגליה) ברשימותיו כמה התייחסויות נוספות לנושא:

הרה"ג הרה"ח הרב מאיר צבי גרוזמן (מראשי ישיבת תומכי-תמימים בכפר-חב"ד) נכנס פעם אחת ל'יחידות' ושאל: היות שנהגתי כמה שנים לישון בסוכה בארץ-הקודש, האם עליי לשנות ממנהגי הקודם? הרבי פנה אליו במאור-פנים ואמר (הלשון בערך): "מכיוון שבעבר נהגת לישון בסוכה, ובפרט בארץ-ישראל, תמשיך לישון בסוכה לאורך ימים ושנים טובות".

כמה שנים לאחר מכן שהה הרב גרוזמן בחצרות קדשנו בחג-הסוכות, ונסתפק אם גם אז חלה הוראתו של הרבי אליו שיישן בסוכה (מכיוון שהרבי הדגיש "ובפרט בארץ-ישראל"). הוא פנה אל הרה"ג הרה"ח הרב זלמן-שמעון דווארקין ז"ל (מרא דאתרא דשכונת קראון-הייטס) שיורהו כיצד לנהוג. הרב דווארקין פסק שלאור דברי הרבי עליו לישון בסוכה גם בהיותו בארצות-הברית.

הרה"ג והרה"ח הרב אליהו לנדא סיפר שהרה"ג הרה"ח הרב שניאור-זלמן גרליק ז"ל, רבו של כפר-חב"ד, בהיותו אצל רבנו בשנת תשכ"א שאל: "היות ובארץ-הקודש אני נוהג לישון בסוכה, ואילו בניו-יורק אני שומע שהאברכים אינם ישנים בסוכה, כיצד עליי לנהוג כאן?".

השיב לו הרבי: "אם הוא נוהג בארץ-הקודש לישון בסוכה, ינהג כך גם כאן".

המשיך הרב ושאל: "האם זו הוראה לרבים?".

השיב הרבי "כן!".

וכך התבטא הרבי בתוך דבריו בהתוועדות שבת קודש פרשת בראשית תש"ל (לפי הנחה בלתי מוגה):

שמעתי גרסה בשמי ש[כאילו] אמרתי שאסור לישון בסוכה – זה בפירוש אינו אמת, ואדרבה: מי שרוצה, יישן לבריאות, "ושכבת וערבה שנתך"... ושאף אחד לא יפריע לו. מה שאמרתי היה כדי ליישב מנהג רבותינו וכו', ומנהג חב"ד, שלא לישון... אבל העיקר, לא שאמרתי שאסור לישון, ושאם מישהו ישן שיעירו אותו – שלא יעשו כן, ועל-אחת-כמה-וכמה לא בשמי, אלא אדרבה: 'ושכבת וערבה שנתך'! וכל שבאו לומר, זה כדי לבאר מנהג גדולים וטובים מה שראינו אצל רבותינו שלא ישנו בסוכה לא שנת ארעי ולא שנת קבע, ועל-דרך-זה כ"ק מו"ח אדמו"ר.

דגש על-פי קבלה

שח הרב שלום דובער גולדשמיד:

בהיותו תמים בישיבה שאל הרה"ח ר' שלום חסקינד ע"ה את הרבי: בקידוש ליל שבת, בתחילת הברכה, כתוב 'ורצה בּנו' (עם דגש בבית), והלוא על-פי כללי הדקדוק לא צריך שם דגש. הרבי ענה שהדגש הוא על-פי קבלה.

גדולה צדקה – בחיים

בהזדמנות מסויימת, כאשר שוחח הרבי אודות עניין "עולמך תראה בחייך", אמר:

פעם פנה יהודי בשאלה לחותני, כ"ק מו"ח אדמו"ר, כיצד עליו לחלק את נכסיו בצוואתו עבור ענייני צדקה, והשיבו: "עולמך תראה בחייך": לשם מה עליך להמתין עם קיום מצוות הצדקה עד לאחרי מאה ועשרים שנה – "עולמך תראה בחייך", מוטב שתקיים מיד את מצוות הצדקה, ותחלק את נכסיך עבור עניני צדקה בהיותך נשמה בגוף, לאורך ימים ושנים טובות עד מאה ועשרים שנה!

ויש להוסיף בזה:

כשמדובר בצוואה לאחרי מאה ועשרים שנה – אפילו כאשר הצוואה חתומה על-ידי עדים וכו' עלולים היורשים לבוא לטעון באופן אחר ולערער על הדברים המופיעים בה, אם אכן רצונו של פלוני המוריש היה באופן כזה, או אחר וכו'. וכאן גדלה מעלת חלוקת הצדקה של היהודי בהיותו נשמה בגוף, שאז יכול הוא לעמוד על המשמר ולהיות בטוח שהדברים אכן נעשו בהתאם לרצונו וכו'.

הרבי ציין עוד:

ובמיוחד במדינה זו – ארצות-הברית – שבה נהוג אשר נתינה לצדקה קשורה גם עם כבוד המדומה (נוסף על הכבוד האמיתי) – כאשר מצלמים תמונות כו' ומפרסמים בכל העולם כולו שפלוני נתן לצדקה וכו' – הרי בוודאי שכדאי יותר לקיים את מצוות הצדקה באופן ד"עולמך תראה בחייך".


   
תגובות
1.
דגש על-פי קבלה
אוריאל-26/12/10 17:08

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)