ואלה המשפטים (כא,א)
ואלה המשפטים: ...מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני (רש"י)

גם את המצוות המכונות "משפטים" - אלה שהשכל האנושי מחייבן - עלינו לקיימן אך ורק מפני שניתנו לנו מה' בסיני, ולא מחמת ההיגיון והשכל שבהן.

זה גם מה שכותב רש"י: "ולמה נסמכה פרשת דינין לפרשת מזבח, לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש". והיינו, יש לבסס את הצדק והיושר (דינין) "אצל המקדש" - על קדושת התורה וציווי הבורא, ולא על השכל האנושי.

(לקוטי-שיחות כרך ג  עמ' 899)  

כי תקנה עבד עברי (כא,ב)

למה פתחה התורה את פרשת משפטים בדיני עבד עברי - איש ישראל שמכרוהו בית דין בגניבתו - והלוא זה דבר בלתי-רגיל?

מבואר בתורת החסידות ש"משפטים" הוא מלשון הליכה, וכפירוש התרגום על הפסוק (בראשית מ) "כמשפט הראשון", "כהלכתא קדמיתא". ההליכה הראשונה של יהודי צריכה להיות - ההכרה שהוא "עבד עברי", עבדו של מלך-מלכי-המלכים הקב"ה.

(משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו)  

* * *

מדוע נבחר דינו של עבד עברי הדין להיות הציווי הראשון בתורה לאחר מתן-תורה בהר סיני?                                                                      הסיבה שרוצעים את אוזנו של עבד עברי לאחר שעבד שש שנים היא, כפירוש רש"י (פסוק ו), "אוזן זו ששמעה על הר סיני 'כי לי בני ישראל עבדים'" (או: "אוזן זו ששמעה על הר סיני 'לא תגנוב'") - תירצע.

נמצא שבעבד העברי ניכר (אפילו בגופו הגשמי) הקשר שלו עם מעמד הר-סיני. לכן פתחה התורה בדיני עבד עברי.

(לקוטי-שיחות כרך טז עמ' 256)   

* * *

עבד כנעני - מסמל אדם שהוא בעל נטייה לתאוות העולם, אלא שכופה את עצמו בקבלת-עול ואינו נכנע להן. מצד אחד הוא עבד (לה'), אך מצד שני הוא נקרא עבד כנעני, כי נפשו הבהמית בתוקפה.

עבד עברי - מסמל אדם שהגיע למצב שמידות נפשו האלוקית (אהבת ה' ויראתו) משפיעות על נפשו הבהמית ומעוררות בה רצון ותשוקה לאלוקות (ובכל זאת הוא עדיין נקרא "עבד", מכיוון שנפשו הבהמית טרם נהפכה לגמרי והוא זקוק עדיין ל"עבודת עבד" כדי להשפיע עליה).

לכן פתחה התורה בדיני עבד עברי: הכוונה והמטרה של מתן-תורה היא להאיר את עולם הזה התחתון באור התורה. דבר זה בא לידי ביטוי בצורה בולטת בדין עבד עברי, המסמל את השפעת הנפש האלוקית על הנפש הבהמית.

(לקוטי-שיחות כרך טז עמ' 256-257)