בטקס צנוע ב'היכל שלמה' בירושלים הושק בשבוע שעבר הספר 'האדם המבוגר בפרשה'. מאחורי הספר מסתתרת עבודה יום-יומית של הד"ר אפרים יאול עם קשישים סיעודיים. הד"ר יאול (60) מנהל את מחלקת הגריאטרייה במרכז הרפואי 'הרצוג' בירושלים, והספר נולד מהניסיון למצוא בכל פרשה בתורה מסר כלשהו הקשור לעבודה עם קשישים.
הד"ר יאול נולד בתל-אביב, במשפחה דתית. אחרי שירותו הצבאי כחובש קרבי נסע ללמוד רפואה ברומא. בשובו לישראל עשה התמחות ב'שערי צדק' ובהמשך שימש מנהל מחלקות בכמה מרכזים רפואיים. לפני עשרים שנה נכנס לעבודה ב'הרצוג'.
טיפול מתמיד
הטיפול בקשישים השוהים במחלקה שלו מעסיק אותו יום ולילה. "זו עבודה מורכבת, שבה חוברות בעיות גופניות לקשיים נפשיים", הוא מסביר. "אני מטפל בבני-אדם שסובלים מבעיות תפקודיות, אבל הן מלוּות בעיות רבות המסתעפות ממחלות מגוּונות ותחושת תסכול קשה".
הספר, המיועד לקשישים עצמם ולמי שמטפלים בהוריהם, נוגע בשאלות כמו מהי הזדקנות מוצלחת, איך משפיעים גורמים גופניים, נפשיים וחברתיים על הזקנה, ואיך נבחין בין תהליך הזדקנות למחלה. הספר מוקדש לאימו של הד"ר יאול, ניצולת שואה, שהייתה שותפה בשנותיה האחרונות לכתיבת הספר, והוא מעוטר בציוריה.
זקנה בפרשה
הספר נולד ממנהגו של הד"ר יאול להשמיע למטופליו ולבני-משפחותיהם מילת עידוד השאובה מפרשת השבוע. "לפני כשנתיים עלה במוחי רעיון – להדפיס עלון שבועי, ובו נקודה מהפרשה הקשורה לזקנה", הוא מספר. "בכל שבוע הייתי מייגע את מוחי למצוא נקודת-הקשר בין הפרשה ובין הזקנה, ותמיד הצלחתי למצוא נקודה כזאת. את העלון חילקתי למטופלים במחלקה, לבני-משפחותיהם ולמתפללי בית-הכנסת שלי, בשכונת תלפיות בירושלים".
בכל עלון הוא מביא פסוק מהפרשה, לצד פירוש של אחד המפרשים, ולזה הד"ר יאול מצרף נקודה מהזווית הרפואית."אינני מפרש, אלא מאיר ומחדד את הנקודה", הוא מסביר. "בני-אדם חוששים מהמילה זקנה. הדבר נובע מהכחשה, הגנה, או רתיעה. איש אינו רוצה לראות את עצמו סובל מקשיי הזקנה. ועדיין אפשר להגיע לגיל הזה בכבוד ובבריאות נכונה".
הזקנה כתהליך
גם בפרשיות שאין בהן שום אזכור לזקנה הוא מצליח למצוא קשר. "למשל, בפרשת ויקרא, העוסקת בקרבנות, קישרתי זאת להקרבה של מטפל לקשיש. בפרשת צו קישרתי בין 'אש תמיד' להמשכיות הטיפול במטופל. בפרשת כי-תצא קישרתי בין מצוות 'שכחה' לשכחה השכיחה אצל זקנים", הוא מגלה מעט מתוכנו של הספר.
"הזקנה אינה מחלה אלא תהליך", הוא מסביר את משנתו על רגל אחת. "לפעמים אני שומע אמירה כמו: 'אני לא רוצה להיות זקן'. ואני אומר: 'טיפשים, אתם מעדיפים למות צעירים חלילה?'. אנחנו צריכים להתפלל שנגיע לזקנה, ועדיין נישאר עם ראש צלול ועם רגליים על הקרקע. אני לא מקבל את המשפט 'מה לעשות, זה הגיל'. לכל דבר יש פתרון, גם אם הוא חלקי. הזקנה קופצת עלינו, לא המחלות".
בזקנינו נלך. הד"ר יאול על רקע ספרו | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
