נושאים נוספים
	התקשרות 860 - כל המדורים ברצף
	השפעות הנשיא נמשכות; האחריות מוטלת על "זרעו"
	שמחה מכך שהגאולה באה!
	רועה ישראל
	פרשת בשלח
	הלכות ומנהגי חב"ד

נשיאי ישראל ממשיכים "טל" והשפעה מלמעלה למטה, בהיותם נשמות כלליות ו'העצם' של כל יהודי * מה ההוכחה מ"זרעו בחיים" לכך שגם "הוא בחיים"? * מדוע אין מקום לדאגות הפרנסה, ומפני מה בכה הרבי הריי"צ בצאתו מחדר אביו? * בעת שהחושך גובר מנצלים גם עשיית 'מופתים' כדי לבקוע את ההעלמות וההסתרים * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. על הפסוק "ותעל שכבת הטל גו'" שנאמר בפרשת השבוע¹ בנוגע לירידת המן – איתא במכילתא דרשב"י²: "כביכול פשט המקום את ידו וקבל תפילתן של אבות, של שוכני עפר, והוריד המן כטל לישראל".

ובהקדמה – שאף שאיתא בגמרא³ "ברא מזכי אבא, אבא לא מזכי ברא", מכל-מקום, על-ידי תפילה, גם אבא מזכה ברא, כפי שמצינו⁴ שתפילתו של דוד הועילה לאבשלום בנו.

ומזה מובן גם – ובמכל-שכן – בנוגע להאבות שהיו נשמות כלליות, שתפילתם הועילה בשביל בניהם.

והחידוש בזה – שתפילת האבות פעלה ש"הוריד (-הקב"ה) המן כטל":

ידוע⁵ שהמשכת "טל" אינה באה על-ידי התעוררות מלמטה, אלא באופן של אתערותא דלעילא, שלכן "טל לא מיעצר"⁶. ואף-על-פי-כן, היו האבות בעלי-בתים לפעול בעולם גם דבר חדש – המשכת טל, ופעלו זאת באופן שנמשך לכל אחד ואחד מישראל, גם לרשעים שבהם נאמר⁷ "טחנו בריחיים או דכו במדוכה".

וכן הוא בנוגע לכל נשיאי ישראל – שגם לאחרי הסתלקותם מן העולם, פועלים הם המשכות והשפעות לכל המקושרים אליהם.

ב. והביאור בזה:

מבואר בחסידות⁸ שלא כל הנשמה מתלבשת בגוף, כי אם הארה ומקצת הנשמה בלבד, לפי שהגוף קטן מהכיל את הנשמה עצמה, שהרי אפילו מלאך בשליש עולם עומד⁹, ועל-אחת-כמה-וכמה נשמה שהיא בדרגא נעלית יותר ממלאך, הרי בוודאי שהגוף קטן מהכיל אותה;

ואף-על-פי-כן, גם עצם הנשמה (שאינו מתלבש בגוף) קשור עם הגוף – שלכן אי אפשר לנשמה אחת להתלבש בשני גופים, ולא עוד אלא שעצם הנשמה גם פועל בגוף – שלכן רואים לפעמים שנופלים לאדם הרהורי תשובה ללא שום הכנה כלל, והסיבה לזה היא מפני שהנשמה שלמעלה (עצם הנשמה) שומעת הכרוזים העליונים, שזהו עניין "מזליה חזי"¹⁰, ומשם נמשך בהארת הנשמה המלובשת בגוף, והיינו, שעניין זה אינו מצד עבודת האדם; עבודת האדם בזה אינה אלא לקבל ולקלוט את הרהורי התשובה שנמשכים מלמעלה, מעצם הנשמה. ומזה מוכח שגם עצם הנשמה קשור ופועל בגוף.

ואם בכל נשמה פרטית קשור עצם הנשמה עם הגוף – בנשמה כללית על- אחת-כמה-וכמה.

ומזה מובן בנוגע לנשיא ישראל, נשמה כללית – שנשמתו קשורה עם כל השייכים אליו, להיותה העצם שלהם, שקשור עם גופם שנמצא למטה בעולם-הזה הגשמי.

ג. וזהו הביאור במאמר חז"ל¹¹ "יעקב אבינו לא מת", "מקרא אני דורש שנאמר¹² ואתה אל תירא עבדי יעקב וגו' כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים, מקיש הוא לזרעו, מה זרעו בחיים אף הוא בחיים":

לכאורה אינו מובן הקשר והשייכות שכיוון ש"זרעו בחיים", בהכרח לומר ש"אף הוא בחיים" –ייתכן שיהיה "זרעו בחיים", ו"הוא" לא!

אך העניין בזה – כיוון שלהיותו נשמה כללית, הרי הוא ה"עצם" של זרעו, לכן, כל זמן ש"זרעו בחיים", "אף הוא בחיים".

וכשם שהדברים אמורים בנוגע ליעקב אבינו, כן הוא גם בנוגע לכל נשיא ישראל – כידוע מה שכתוב בספר קהלת יעקב¹³ (הובא בדא"ח בכמה מקומות) ש"נשיא" ראשי-תיבות ניצוצו של יעקב אבינו – עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו:

כל זמן ש"זרעו – החסידים¹⁴, המקושרים והשייכים אליו, וכל אלה ששמעו שמעו – בחיים", "אף הוא בחיים",

– אילו זכינו, לא היינו זקוקים לראיות ממאמרי חז"ל, כיוון שהיה נראה לעיני בשר ש"הוא בחיים"; אבל כאשר לא זכינו, צריכים להשתדל שיהיה "זרעו בחיים", ועל-ידי זה להמשיך ולפעול שיהיה "אף הוא בחיים", ובלשון הזוהר¹⁵ – שאומרים ב"מענה לשון" – שהתפילה על קברי צדיקים אינה בבחינת "דורש אל המתים"¹⁶, כיוון ש"כבר מתו בהאי עלמא בפולחנא דמאריהון", "והשתא אינון חיין", ויתירה מזה, ש"הוא בחיים" למטה בעולם- הזה, על-ידי זה ש"זרעו בחיים" – ו"מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש"¹⁷, ולא רק "במרום"¹⁸ (למעלה), אלא גם כאן למטה, "שגם בזה העולם המעשה . . אשתכח יתיר"¹⁹, ומעורר וממשיך השפעות ל"זרעו" – לא רק ברוחניות, אלא גם בגשמיות, בענייני פרנסה וכו', כולל ובמיוחד ההמשכה וההשפעה בנוגע למוסדות שלו, שיהיו כל העניינים בהצלחה.

ד. ומזה מובן שאין מקום לדאגה אודות פרנסה, וגם אלה שלפי דעתם קשה פרנסתם אין להם ליפול ברוחם: ובהקדמה – שפרנסה בכלל הוא עניין שלמעלה מהטבע, וכידוע²⁰ פתגם אדמו"ר מהר"ש שעניין הפרנסה בזמן הזה הוא על-דרך ה"מן", שהוא עניין ניסי, אלא כיוון שההמשכה היא באופן של התלבשות בלבושי הטבע (כשם שכללות ההשפעה בחוץ- לארץ היא על-ידי התלבשות במזלות והשרים העליונים²¹), יכול מישהו להשלות את עצמו שזהו עניין טבעי, אבל האמת היא שההשפעה עצמה היא למעלה מהטבע. ובמילא, אין מקום לדאגה אודות פרנסה, והדאגה מורה על החיסרון בעניין הביטחון בה'.

ובפרט על-פי האמור שגם עכשיו ממשיך הרבי את כל ההשפעות (גם השפעת הפרנסה) ל"זרעו"; צריכים רק להבטיח את העניין של "זרעו בחיים".

מצידו של הרבי, רועה ישראל, נמשכת ההשפעה לכולם. וכפי שמצינו במשה רבינו שהקב"ה בחר בו להיות רועה ישראל, בראותו "שהוא יודע לרעות הצאן איש כפי כוחו", ש"היה מוציא הקטנים לרעות כדי שירעו עשב הרך וכו'"²², וכמו כן היה בהשפעת המן – בזכותו של משה רבינו²³ – שההשפעה היתה לכל בני-ישראל, הן לצדיקים והן לרשעים²⁴. ועל-דרך זה בנוגע לאתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא²⁵, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר – שממשיך השפעות (ובכללם השפעת הפרנסה) לכולם. אבל, כדי לקבל ההשפעה – צריכים להיות "זרעו".

ובכל אופן, אין לדאוג אודות פרנסה – כיוון שהשפעת הפרנסה נמשכת מלמעלה כו'.

ואופן ההשפעה הוא על-דרך השפעת המן שהיתה "דבר יום ביומו"²⁶ – כמבואר במדרשי חז"ל²⁷ שהטעם לירידת המן בכל יום ויום, ולא באופן חד-פעמי שיספיק להם למשך ריבוי זמן, הוא, כדי שתמיד יהיה אצל בני-ישראל עניין הביטחון וההתקשרות עם הקב"ה, והיינו, שגם מצד הגוף יהיה נרגש תמיד שזקוקים להשפעתו של הקב"ה. ועוד זאת, שירידת המן "דבר יום ביומו" היתה כדי שיהיו אוכלים אותו חם, שמעלתו היא הן מצד הבריאות והן מצד טעמו הטוב ("געזונט און געשמאק").

* * *

ה. על-פי כל הנ"ל מובן גודל האחריות המוטלת עלינו – מכיוון שעניין "הוא בחיים" תלוי בכך ש"זרעו בחיים", מוטלת אחריות גדולה על "זרעו" – שיהיה "זרעו", וש"זרעו" יהיו בחיים, שדווקא על-ידי זה "אף הוא בחיים".

ואחריות זו מוטלת על החסידים שלו, על המקושרים אליו, ועל כל השייכים אליו, ואפילו על אלה שרק שמעו שישנו הרבי מליובאוויטש, שאמר והדפיס מאמרים ושיחות, ופירסם את מאמר אדמו"ר הזקן²⁸ ש"ואהבת לרעך כמוך"²⁹ הוא כלי ל"ואהבת את ה' אלוקיך"³⁰, ותבע מכולם להשתדל באהבת-ישראל, לעשות טובה ליהודי בגשמיות וברוחניות – גם הם בכלל "זרעו", ועל כולם מוטלת האחריות לפעול שיהיה "הוא בחיים", על-ידי זה ש"זרעו בחיים", היינו, שיפעלו בעצמם (ומצד אהבת-ישראל – גם בזולתם) את כל העניינים שדרש ותבע כו'.

* * *

ו. כ"ק מו"ח אדמו"ר נכנס פעם ל"יחידות" אל אביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, ובצאתו מאת פני אביו, בכה בכי רב. וכשפגש בו אחד החסידים ושאלו לפשר בכייתו, השיב: מה לעשות שהרבי יש לו רק בן אחד, בן יחיד, והוא – כמוני.

ועל-אחת-כמה-וכמה עתה... איתא בגמרא³¹ "כד רגיז רעיא על ענא עביד לנגדא סמותא". אמנם, כיוון שהצאן ("ענא") אינם אשמים בכך [כמאמר רז"ל³² "ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם . . יצר הרע דכתיב³³ אשר הרעותי", וכמו שנתבאר בהתוועדות שלפני זה³⁴ שכללות עניין העבודה אינו אלא מה שבהרגש שלנו הרי זה כמשל ציפור המדברת, והאמת היא שאין זה אלא עניין של שחוק כו', כמבואר³⁵ בעניין הקניגא דלויתן ושור הבר], וגם ה"נגדא" (מנהיג הצאן) אינו אשם בכך – הנה גם במצב ש"רגיז רעיא על ענא כו'", נותנים ל"נגדא" (ש"משמיא ממנו ליה", במכל-שכן מ"ריש גרגותא"³⁶) את כל הכוחות של ה"רעיא", ובכוחו לפעול כל מה שצריכים³⁷.

ובכלל זה – גם עניין המופתים. ובהקדמה³⁸ – שבכלל לא אחזו בליובאוויטש מעניין ה"מופתים", ועד שישנה אמרה שעניין ה"מופתים" שייך לפרעה ולמצרים, כלשון הכתוב³⁹ "רבות מופתי בארץ מצרים", וכפי שאמר פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר שהמצריים היו "משכילים" ולכן הוצרכו למופתים, מה-שאין-כן בני-ישראל אינם זקוקים למופתים⁴⁰. וידוע הסיפור במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר⁴¹ אודות המענה שכתב רבינו הזקן "לאחרים למופת".

אבל אף-על-פי-כן, כשהיה צורך בכך – היה גם עניין המופתים, כדמוכח מסיפור הנ"ל גופא.

ועתה בפרט, כאשר החושך הוא כפול ומכופל, כידוע⁴² בעניין "אילת השחר", שבסמיכות ממש לעלות השחר מתגבר החושך ביותר – הנה כדי לבקוע ולבטל את ההעלמות וההסתרים, יש צורך בעניין המופתים, שעל-ידי זה פועלים הזזה בנפש הבהמית וכו'. ולא מתחשבים בכך שזוהי דרך העבודה ששייכת לאדמו"רי פולין; העיקר שיפעלו את העניין ("אבי דער עניין זאל זיך אפטאן").

וכיוון שיש צורך עתה בעניין המופתים, וכאמור שנותנים ל"נגדא" את כל הכוחות של ה"רעיא" – הנה בכוח זה הנני מכריז ואומר:

כל אלה שצריכים להיפקד בבנים – ייפקדו בשנה זו בבנים, ויהיו בנים חסידים, – כאשר היו פונים לאדמו"ר האמצעי בבקשת ברכה עבור בנים, היה לפעמים שולחם לאחיו ר' חיים אברהם, והיה חובש את ה"שטריימל" ומברך שיפקדו בבן זכר, בתנאי שיהיה בן זכר וחסיד⁴³. – ויקראו אותם על שמו של הרבי.

ואלה שאינם יכולים ליתן שם זה בגלל שהוריהם נקראים בשם זה (כמנהג האשכנזים שנזהרים ליתן שם ההורים בהיותם בחיים⁴⁴) – יתנו השם "מנחם-מענדל", שמו של אדמו"ר הצמח-צדק.

וכן כל אלה שזקוקים לפרנסה – תהיה להם פרנסה בהרחבה. ואלה שיש להם איזו מרה שחורה – ייפטרו ממנה.

שתהיה הפצת מעיינות תורת החסידות בהצלחה, וכל המוסדות של הרבי יתנהלו בהצלחה, ואלה שמנגדים למוסדות של הרבי – הנה כיוון שהנהגתו היא "בחסד וברחמים"⁴⁵, יקויים בהם "יתמו חטאים ולא חוטאים"⁴⁶, ויהיה להם הסוף של אביגדור⁴⁷, שבא לחסידים לבקש משקה...

וכמו כן ייבטלו כל המניעות להדפסת חסידות – שהרי לולי המניעות היו יכולים להדפיס הרבה יותר – ותהיה הפצת המעיינות חוצה, ויהיו כל העניינים בהצלחה⁴⁸.

(משיחת שבת פרשת בשלח, י"ב בשבט ה'תשי"ד. תורת-מנחם כרך יא, עמ' 56-60; 69-71 – בלתי מוגה)

________________________

1)    טז,יד.

2)    רשב"י - אף שעיקר עניינו הוא פנימיות התורה, זוהר ותיקונים כו', כולל גם חיבור פנימיות התורה עם נגלה דתורה, שזהו עניין ל"ג בעומר, כפי שמבאר אדמו"ר מהר"ש בהמשך והחרים (תרל"א ס"ע נד ואילך. וראה גם המשך חייב אדם לברך תרל"ח פכ"ה), הרי הוא גם תנא שמאמריו נזכרו במשנה ובגמרא - נגלה דתורה. וכן איתא בגמרא (סנהדרין פו,א) "סתם ספרי ר"ש", אבל, כאן לא נתפרש ר' שמעון בן יוחאי. מה-שאין-כן "מכילתא דרשב"י" - שבה נתפרש ר"ש בן יוחאי. - "מכילתא דרשב"י" לא הגיעה לידינו בשלימותה, ורק מאמרים מלוקטים שהובאו בכמה מקומות ממכילתא דרשב"י, נשמרו לדורות (ראה הקדמה למכילתא דרשב"י – ירושלים תשט"ו).

3)    סנהדרין קד,א.

4)    תוד"ה דאייתי' - סוטה יו"ד, ב. וראה אגרות-קודש ח"א עמ' קמג, ובהנסמן שם.

5)    ראה סה"מ מלוקט ח"ה עמ' לט ובהנסמן שם בהערה 26.

6)    תענית ג,סע"א.

7)    בהעלותך יא,ח. יומא עה,א.

8)    ראה סה"מ תרצ"ט ס"ע 138 ואילך. ה'ש"ת עמ' 61 ואילך. תש"ב ס"ע 50 ואילך. ועוד.

9)    ראה ב"ר פס"ח, יב.

10)  מגילה ג,א. וש"נ.

11)  תענית ה,ב.

12)  ירמיהו ל,י.

13)  מע' רבי.

14)  בעניין "זרעו" - נזכר: רבינו הזקן היה קורא להבעש"ט "זקני", ולהרב המגיד "אבי" (אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג עמ' שעג - נעתק ב"היום יום" כז אייר).

15)  ח"ג ע,ב. עא,ב.

16)  פ' שופטים יח,יא.

17)  סוטה יג,סע"ב.

18)  זח"א קלג,א. וראה הקדמת הרמב"ם לפיהמ"ש בתחלתה (ד"ה דע כי כל).

19)  תניא אגה"ק סז"ך (קמו,א).

20)  ראה אגרות-קודש אדמו"ר מוהרש"ב ח"א עמ' קלט.

21)  ראה תניא אגה"ק סכ"ה (קלט, ב). קונטרס ומעיין מאמר כג ואילך.

22)  שמו"ר פ"ב,ב.

23)  תענית ט,א.

24)  ראה יומא עו א. יל"ש פרשתנו רמז רנח.

25)  תקו"ז תס"ט (קיב,רע"א. קיד,רע"א).

26)  פרשתנו טז,ד.

27)  ראה יומא עה,ב. מדרשים שנסמנו בתורה שלמה עה"פ. וראה בארוכה לקו"ש חכ"ו עמ' 95 ואילך.

28)  "היום יום" ו' תשרי. וראה שם י"ב מנחם-אב.

29)  קדושים יט,יח.

30)  ואתחנן ו,ה.

31)  ב"ק נב,א.

32)  סוכה נב,ב.

33)  מיכה ד,ו.

34)  שיחת יו"ד שבט ס"ב ואילך.

35)  ראה תו"ח תולדות ד"ה ויתן לך פ"י ואילך. שעה"ת לאדמו"ר האמצעי ח"א כ,ד ואילך. ועוד.

36)  ברכות נח,סע"א. וש"נ.

37)  ברשימה אחרת נזכרה בעניין זה - שיחת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע "מכריז ר' ינאי". - ועיין סה"ש תורת-שלום ס"ע 188 ואילך.

38)  בהבא לקמן - ראה גם שיחת ש"פ בראשית תשט"ו ס"ב ואילך. וש"נ.

39)  בא יא,ט.

40)  ראה גם 'תורת-מנחם - התוועדויות' ח"ב עמ' 86 ובהערה 36 שם.

41)  אגרות-קודש שלו ח"ב עמ' שעו.

42)  מדרש תהלים מזמור כב [ד]. הובא ונת' באוה"ת במדבר עמ' מד. וראה מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ס"ע קג. וראה גם סה"ש תרצ"ט עמ' 316 ואילך.

43)  ראה "רשימות" חוברת ח ס"ע 7 ואילך; סט ריש עמ' 13. 'תורת-מנחם - התוועדויות' ח"א עמ' 60. ח"ג עמ' 95. עמ' 157.

44)  ראה קונטרס "זיו השמות" (ברוקלין, תשמ"ח) רפ"י. וש"נ.

45)  ראה שיחת שמח"ת תרצ"ג (נעתקה באגרות-קודש כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו ח"ג עמ' שנג. וראה "היום יום" כ' חשון).

46)  ראה ברכות יו"ד, רע"א.

47)  ראה בית רבי ח"א פי"ח (לד,ב). וראה גם 'תורת-מנחם - התוועדויות' ח"ד עמ' 225 ובהערה 97 שם.

48)  כ"ק אדמו"ר הוסיף לדבר אודות ענייני ברכות על כל השנה כולה, והזכיר גם ע"ד ה"דינער" עבור ישיבת תומכי-תמימים, שיהיה בהצלחה וכו'.