כל הבריאה שרה
"אז ישיר" (שמות טו,א), לשון הפעיל. משה רבנו ובני-ישראל עוררו בשירתם את הבריאה כולה, עליונים ותחתונים, לומר שירה.
(רבי נפתלי-צבי מרופשיץ)
שירה מתפרצת
"אז ישיר משה". יש להבחין בין שני סוגי שירה – שירה המעוררת את השמחה ושירה המתפרצת מעצמה. בסוג השני של השירה הייתה גם שירת הים, שכן בעקבות האור הנעלה שהאיר לישראל, התפרצה מעצמה וממילא השירה של משה ובני-ישראל.
(ספר המאמרים תר"פ)
גם הקב"ה נושע
על הפסוק "ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים" (שמות יד,ל) חז"ל אומרים (במדבר-רבה) שהקב"ה נושע כביכול עם ישראל. זהו שנאמר (שמות טו,א) "אשירה לה'", כלומר שהשירה היא על הישועה של הקב"ה.
(אור התורה)
אין הבדל
"אז ישיר משה ובני-ישראל" (שמות טו,א). מדוע נאמר "ישיר" בלשון יחיד ולא "ישירו" בלשון רבים? אלא שההתגלות האלוקית בשעת קריעת ים-סוף עוררה את עצם הנפש לשיר, ובשעה שעצם הנפש שרה אין הבדל בין משה ובין בני-ישראל. החילוקים שביניהם הם רק במידת ההתפשטות וההתגלות של עצם הנפש.
(הצמח-צדק)
לשיר תמיד
"ויאמרו לאמור" (שמות טו,א). בקשתם של ישראל הייתה שיזכו לומר שירה זו תמיד, באותה התלהבות שאמרוה בעת קריעת ים-סוף.
(רבי שלמה מרדזימין)
כשהאמינו בקעה השירה
"ויאמינו בה' ובמשה עבדו, אז ישיר משה" (שמות טו,י-יא). כשישראל האמינו בה' ובזה שמשה עבדו, "אז ישיר משה" – יכול היה משה לומר שירה.
(דגל מחנה אפרים)
שירה על האמונה
במדבר אירעו לישראל עוד ניסים גדולים, ומדוע לא אמרו עליהם שירה, כדרך שאמרו על קריעת ים-סוף? אלא שהשירה נאמרה לא על הנס עצמו של קריעת ים-סוף, אלא על שבזכות קריעת ים-סוף באו בני-ישראל לידי אמונה שלמה, ועל זה אמרו שירה.
(רבי ישראל מרוז'ין)
גילוי עצם הנפש
בשירת הים התבטא גילוי של דרגת 'יחידה' שבנפש. כל אחד ואחד מישראל התעלה למדרגת עולם האצילות, שהיא מדרגתו של משה רבנו, ולכן יכלו כל ישראל להראות באצבע ולומר "זה א-לי", וכולם יחדיו אמרו את השירה עם משה.
(אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
