א. ב'התקשרות' גיליון תתמ"ט עמ' 13 הובא שכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע אכל קרקר מסויים ובירך עליו מזונות, וביארה בזה המערכת שזהו על-פי מה שכתב בקצות השלחן (בדי השלחן סי' מח סוף ס"ק יא) שלפי אדמו"ר הזקן אפשר מעיקר הדין לברך מזונות על "עוגות יבשות" אם נרגש בהן תבלין אפילו מעט (או לפי האומרים שאדה"ז לא חזר בו בסידורו מדין כסיסה שבשו"ע).
אולם באמת צריך עיון גדול בכל זה. וזאת מכיוון שבבדי השולחן שהובא שם מסיים: "ובעל נפש יחמיר כמו שכתבנו בפנים". היינו שכל זה הוא רק מעיקר הדין, אבל לכתחילה אין ראוי לסמוך על הדעה שדבר שכוססים אותו (קרקרים וכדומה) מברכים עליו מזונות. וזאת על-פי שיטתו הידועה של אדה"ז (סדר ברה"נ פ"ב ה"ט) שנתבארה שם בפנים, ש"בעל נפש יחמיר לעצמו שלא לאכול [=את המינים השנויים במחלוקת] בלא נטילת ידיים והמוציא על לחם אחר תחלה", והקרקר הוא מכלל המינים השנויים במחלוקת. ולכאורה ייפלא, איך ייתכן שכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע אכל זאת וברך עליו מזונות, וכי לא היה "בעל נפש"?!
ובעל כורחך צריך לומר, שגם זה בכלל הכלל הגדול שכללו לנו רז"ל (ב"ב קל, ב) – "אין למדין הלכה מפי מעשה... עד שיאמר לו הלכה למעשה". כלומר, שאין להסיק שום מסקנה לעניין פסק הלכה, אפילו אם ראו שהרב (גם אם הוא גדול בתורה צדיק וקדוש) נהג כך לעצמו (ובפרט אם הדבר לא נעשה בפני רבים1), שכן ייתכנו סיבות שונות שאינן ידועות לתלמיד שבגללן הרב נהג כן, עד שיאמר הרב לתלמיד הוראה ברורה: עשה כן הלכה למעשה. וכן גם בענייננו – ידוע שבריאותו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע בשנותיו האחרונות היתה לקויה ביותר, ולכן ייתכן שבגלל מצבו הבריאותי אולי הוצרך לזה.
ועוד זאת, גם מבלי להביא בחשבון את מצבו הבריאותי של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, כדאי להזכיר כאן את דבריו הנפלאים של אדמו"ר הזקן (מאה שערים עמ' 78) ב"עניין המעשה דר' וואלף קיצעס תלמיד הבעש"ט ז"ל, שלא אכל מבשר שלו [=של הבעש"ט], שלא הוכשר בעיניו המליחה על-צד-היותר-טוב והיה מחמיר על עצמו... [וביאר שם אדה"ז] הטעם בזה, שמגדולים בהנהגתם אין למדין אלינו בדינים הנגלות לנו באיסור והיתר כשר ופסול...". וראה בספר מגדל עז עמ' שעה שהביא כן מעוד צדיקים, וכן הביא שם ביאור פנימי מכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בזה. ומכל זה מובן שאין ללמוד מדברים אלו וכיוצא בזה הלכה למעשה.
ב. שם בעמ' 14 בהערת המערכת 9 הובאה עדות על כך, שהרבי בזמן ההקפות בהושענות דחול המועד סוכות "אמר את כל הפיסקא בעומדו ליד הסטנדר, ואחר כך רק הסתובב עם הד' מינים... ולא אמר כלום". צריך עיון גדול בזה, איך אפשר לדעת שאמר את הכול בעומדו ליד הסטנדר? – וכי הוא אמר בקול הנשמע לרבים, או מישהו עמד בסמוך כל כך ממש באופן שיכול היה לשמוע מה הוא אומר?! – והרי יתכן מאד שאמר שם כנהוג, רק עד "אותיות ס' או ע'" שמתחיל הש"ץ לומר בקול רם, ומשם ואילך, כיוון שלא רצה לומר בעל פה, וגם לא רצה להטריח מישהו להחזיק לפניו סידור, יצא ידי חובה בשמיעה מהש"ץ בתורת "שומע כעונה".
ולעניות דעתי צריך להיזהר מאד בזה שמספרים על רבנו דברים מפי השמועה בלבד, או על סמך ראייתו של איש אחד (או גם יותר מאחד) שלא תמיד דייקו בראייתם.
הרב יעקב הלוי הורוביץ, ראשון לציון
_______________
[1]) ראה גם בסה"ש תשמ"ח ח"א עמ' 151 ע"י ציון 8 — המערכת. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
