להיטיב הריח
"ויאמר ה' אל משה קח לך סמים, נטף ושחלת וחלבנה" (שמות ל,לד). כאשר היו שוחטים במקום המקודש בהמות בכל יום, ומחתכים בו הבשר ושורפים ורוחצים בו הקרב והכרעיים, אין ספק שאילו היו מניחים אותו – היה ריחו כריח מקומות הבשר. מפני זה ציווה להקטיר בו קטורת שתי פעמים בכל יום, בבוקר ובין הערביים, להיטיב ריחו וריח בגדי כל העובד בו.
(מורה נבוכים)
השלמת הניקוי
חסיד אחד שאל את אדמו"ר הזקן: כיצד ייתכן לומר שעבודת הקטורת, שהיא עבודה נעלית ביותר, לא באה אלא להעביר ריח רע של הקרבנות? השיב לו הרבי: מביא הקרבן היה צריך גם להתחרט על חטאיו ולשוב בתשובה שלמה, ואז היה עוונו מתכפר על-ידי הקרבן. אך לפעמים קורה שהתשובה לא הייתה שלמה ועדיין נשאר משהו מסירחון החטא. הקטורת באה להסיר סירחון זה.
שלא יישאר ריח
הקרבן שהאדם מקריב פועל שהקב"ה יסלח לו על חטאיו, אבל 'ריח' מהחטא נשאר. לכן מקטירים את הקטורת לאחר הקרבת הקרבן, כדי להעביר את הריח הרע שנשאר גם לאחר הקרבת הקרבן.
(הצמח-צדק)
ביטול הזוהמה
בזוהר נאמר שהקטורת באה להעביר ולבטל את הזוהמה והטינופת של יצר הרע. זהו שכותב הרמב"ם במורה נבוכים שהקטורת באה להעברת 'ריח רע'.
(לקוטי שיחות)
קטורת זרה
"איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו" (שמות ל,לח). 'קטורת' הוא מלשון התקשרות והתחברות. יש אדם שהוא מקטיר 'קטורת', נוהג כמנהג החסידים המקשרים ומייחדים קודשא-בריך-הוא ושכינתיה, אך הוא עושה זאת כדי "להריח בה" – שיהיה ריחו נודף ויֵצא לו שם של חסיד. עליו אומר הכתוב: "ונכרת מעמיו".
(הבעל-שם-טוב)
לצרף עמנו
"וחלבנה" (שמות ל,לד). בושם שריחו רע, ומְנָאָהּ הכתוב בין סממני הקטורת, ללמדנו שלא יֵקל בעינינו לצרף עמנו באגודת תעניותינו ותפילותינו את פושעי ישראל, שיהיו נמנים עמנו.
(רש"י)
הכשרים יתגברו
כל דבר מתפעל ומושפע מהיפוכו. על-ידי החלבנה יתגברו טבעם וייחודם של שאר הסממנים, וכמו-כן בתפילה יתגברו הכשרים בהיותם עם הרשעים.
(דרשות הר"ן)
הפיכת הדברים השפלים
הקטורת הייתה עשויה מסממנים שאינם ראויים לאכילה, ואילו בקרבנות התנאי להקרבתם הוא שיהיו ראויים לאכילה. יתרה מזו, בין סממני הקטורת הייתה גם החלבנה, שריחה רע, והיא רומזת לדברים שפָלים ביותר. על-ידי שמקטירים לה' נהפכו העניינים האלה ונתעלו לקדושה.
(לקוטי שיחות) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
