נושאים נוספים
	התקשרות 867 - כל המדורים ברצף
	לעבוד את ה' בתחושת 'מחצית' ובהתמסרות שלמה
	משיח יכוף כל ישראל
	מבצע פורים – "בכל מקום ומקום לפי ענינו"
	פרשת פקודי
	מגילת המהר"ש
	הלכות ומנהגי חב"ד

בספר המנהגים¹ נאמר:

"במגילה שכתב אדמו"ר מהר"ש² נ"ע: א) לא כל העמודים מתחילים בתיבת "המלך". ב) עשרת בני המן אינם בעמוד בפני עצמו".

בהערה שם ציין הרבי, שפקסימיליה מעמוד זה נדפסה ב'ספר התולדות – אדמו"ר מהר"ש'³ [לפני] עמ' 21. הצילום שם הוא ב'נגטיב' (לבן על שחור) וקשה לראות את הפרטים ברור. בינתיים נדפס צילום רגיל, ברור יותר אך גם הוא מוקטן, מכמה עמודים ממגילה זו (הנמצאת בספריית 'אגודת חסידי חב"ד'), בסוף הספר 'אגרות קודש' של אדמו"ר מהר"ש, ברוקלין תשנ"ג.

אמנם הסופרים מאנ"ש, רובם ככולם כותבים מתוך 'תיקון' מגילת אסתר שכתב הסופר הנודע הרה"ח ר' מנחם דוידוביץ' (שאינו מחסידי חב"ד), על-פי שני הפרטים הנ"ל בלבד. שאר פרטי הכתיבה והמסורה שם אינם שייכים למנהג או למסורת חב"ד.

והנה בספר 'אוצר מנהגי חב"ד – חודש אדר'⁴ הוסיף פרטים רבים המיוחדים במגילה זו:

"קיב. שני עמודים מתחילים בתיבת 'המלך', והם: "המלך אחשורוש אמר להביא" (א,יז). ו'המלך' שבסיום הפסוק "את מצות המלך" (ג,ג)...

"קיד. עשרת בני המן מתחילים בראש העמוד באין שורות לפניהם, אלא רק אחריהם⁵.

"קטו. עשרת בני המן כתובים באותיות רגילות⁶.

"קטז. שמותיהם של תשעת בני המן האחרונים כתובים 'לבינה על-גבי לבינה', והלבינים שוות בגודלן מבלי בליטות לצדדים (כלומר, שלא רק האות הראשונה, אלא גם האות האחרונה של כל שם [אינה בולטת, אלא] כתובה תחת האות האחרונה של השם שמעליו). רק הראשון – פרשנדתא – הארוך מכולם, בולט בסופו⁷.

"קיז. הוא"ו דויזתא מוארכת, וראשה כפול באלכסון. והזיי"ן קטנה⁸.

"קיח. מגילה זו כתובה במ"ב שיטין בכל עמוד (36 ס"מ מראש השורה העליונה ועד תחתית השורה התחתונה)...

"קכ. אם נשווה את נוסח מגילה זו לנוסח 'כתר ארם צובא'⁹ , נראה את החילופים הבאים שביניהם (הנוסח שבסוגריים הוא זה שב'כתר' הנ"ל)¹⁰:

"[א] ב,ב: 'בתולת' (ולא 'בתולות')¹¹.

"[ב] ד,ט: "ויבא" (ולא "ויבוא").

"[ג] ו,ט: 'והלבשו' (ולא 'והלבישו').

"[ד] ז,ד: 'להרג' (ולא 'להרוג').

"[ה] ח,יא: 'להרג' (ולא 'ולהרג').

"[ו] ט,ב: 'בפניהם' (ולא ('לפניהם').

"[ז] ט,ט: 'ארדי' (ולא 'ארידי').

"[ח] ט,יט: 'ומשלוח' (ולא 'ומשלח').

"[ט] ט,לא: "לקיים" (ולא 'לקים').

"שינויים [ג], [ה], [ו], [ח], [ט] מופיעים גם במגילות רבות אחרות, וכן במגילה ישנה הכתובה בכתב אדמו"ר הזקן, המצויה אצלי.

"שינוי [ז] נמצא גם הוא במגילה הישנה הנ"ל.

"קכא. ב'כתר' הנ"ל ובמגילות האשכנזיות הנפוצות, בפסוק 'ותוסף אסתר' (ח,ג) מתחילה פרשה סתומה. אבל במגילת מוהר"ש ובמגילת חב"ד הישנה הנ"ל, אין כאן פרשה סתומה כלל". עד כאן לשונו.

העירוני על שינוי נוסף [י] א,יט: "תבא" (ולא "תבוא")¹².

על פרסום הצילום בשעתו על-ידי הרבי ב'ספר התולדות – אדמו"ר מהר"ש' (למרות הזהירות שלא להדפיס פסוקים בכתב סת"ם), כתב הרבי¹³: "...והיה בזה גם מעין הוראה לרבים", אם-כי בספר המנהגים לא נזכר מאומה מעבר לשני הפרטים הראשונים הנ"ל. אמנם מכיוון שכ"ק אדמו"ר מהר"ש לא כתב את המגילה "להתלמד" אלא כדי לקרוא בה, וגם ידע שהחסידים – כמנהגם – יחקו אותו, סביר להניח שראוי לנו לכתוב את המגילה ככל הפרטים הנ"ל.

אך מכיוון שכ"ק אדמו"ר מהר"ש לא היה סופר סת"ם 'מקצועי', ייתכנו פרטים בכתיבת המגילה שיקשו על עבודת הסופרים, דהיינו שורות מסויימות שהן צפופות מדיי, ואחרות שהן מרווחות מדיי.

על-כן לכאורה נכון להציע שיוציאו לאור עבור הסופרים 'תיקון' כפול, הכולל: א) את צילום המגילה בשלמותה, בצורה שתשמש 'תיקון' נוח לאלה מאנ"ש הרוצים לחקות את כל הפרטים שבה; ב) ויחד עם זה גם 'תיקון' רגיל, בכתב אדמו"ר הזקן, המבוסס על המסורה וגם על התחלת העמודים כמופיע במגילה הנ"ל, והשורות ייצאו ממוצעות כדרך הסופרים.

________________________

1)    מנהגי פורים -  עמ' 73.

2)     צ"ע הטעם מדוע במקומות רבים כותב הרבי "מהר"ש" בלא וא"ו (ולא כמו 'מהורש"ב' ו'מהוריי"צ').

3)     שכתב הרבי -  ברוקלין תש"ז (במהדורה הבאה, ברוקלין תשנ"ז, הדפיסו שני עמודים בצילום רגיל כמו באג"ק).

4)     בתוך: 'שערי מגילה', הוצאת היכל מנחם, ירושלים תשס"ב, עמ' רסג ואילך.

5)     ומציין שם לשו"ת שבט סופר או"ח סי' כז, שהחתם סופר כתב את עשרת בני המן באמצע הדף ולא בעמוד מיוחד, ושורות נכתבו לפניהם ולאחריהם, ובלתי ספק היתה לו גם כן קבלה בזה מרבו חסיד שבכהונה מו"ה נתן אדלער זצ"ל", אך בשו"ת חתם סופר (או"ח סי' קצ) מבואר שאין לכתוב שורות אחריהם. עכ"ד.

6)     ומציין לקול יעקב (סי' תרצ"א אות כז) שהאותיות הגדולות הן דווקא כשכותבים אותם בעמוד בפני עצמו. אך לדברי הגאון מרוגטשוב טעם אחר יש בכתיבת האותיות הגדולות (שו"ת חדשות סי' ג, השמטה להל' גירושין. מובא בס' 'אישים ושיטות' עמ' 98), וטעם זה שייך גם כשאינם נכתבים בעמוד בפני עצמו. גם במגילת החתם סופר היו עשרת בני המן כתובים באותיות רגילות (שו"ת שבט סופר, שם). עכ"ד.

7)     ומציין לס' 'מנהג ישראל תורה' עמ' רמו-רמז. עכ"ד.

8)     ראה בס' מאיר עיני סופרים ובעיטור-סופרים (שם) סי' יד, אות לה ס"ק ג. קול יעקב (תרצ"א, כב). ובס' מאיר עיני סופרים (שם) מביא מס' הכוונות בשם האריז"ל להיפך, שבתיבת ויזתא הזיי"ן גדולה והוא"ו קטנה. עכ"ד.

9)     ראה ב'התקשרות' גיליון תשמ"ו עמ' 15 מה שנמסר מדברי הרבי ביחידות אודות ה'כתר'.

10)   ב'תיקון' הנ"ל, כתבו בחילופים א,ב,ד,ז כמו ב'כתר', ובאחרים -  כבמגילת אדמו"ר מהר"ש.

11)   במנחת שי מביא דעה כזאת כאן, וגם בשינויים ב,ו,ז,ח (אבל מכריע בכולם כדעה השניה). בשאר השינויים לא הביא כלל דעה כזאת.

ב'מקראות גדולות' דפוס וינציאה רפ"ה-רפ"ו, נמצאים השינויים: א,ב,ג,ה,ו,ז,ט (ב'מסורה הגדולה' שם ובדניאל ה,כט נמצא שינוי ג. ב'מסורה הקטנה' שם נמצא שינוי ז) כמו במגילה. בכת"י לנינגרד קיימים השינויים  ז-ח כבמגילה.

לשינוי ד לא מצאנו לע"ע עדות נוספת. (תודה לפרופ' חיים שי' כהן).

12)   במנחת שי כתב שגירסא זו (של ה'כתר') נמצאת רק "במקצת ספרים מדוייקים".

13)   שערי הלכה ומנהג יו"ד סי' קכא.