העומר והתורה
"וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה" (ויקרא כג,טו). אנו סופרים ארבעים ותשעה ימים מיום הבאת העומר עד יום קבלת התורה כדי לרמוז שהדברים תלויים זה בזה, "אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח".
(המהר"ל מפראג)
מספירה לבהירות
'ספירה' מתפרשת בשלוש דרכים: מניין, תספורת ובהירוּת (כמו אבן ספיר). על-ידי המניין של ספירת העומר מסירים את הרע, שזו ה'תספורת', ועל-ידי כך זוכים לבהירוּת ולזיכוך בכל עבודת האדם.
(רבי אהרן מז'יטומיר)
להאיר את המידות
"וספרתם" – מלשון אבן ספיר, אור ובהירוּת. צריך לעשות שיהיה "וספרתם לכם", שה'לכם' יהיה בהיר, וזאת על-ידי "שבע שבתות תמימות" – בבירור שבע המידות, שכל מידה ומידה תהיה כלולה משבע, ומשבע המידות עצמן יהיו 'שבע שבתות'.
(היום-יום)
שומר מצווה
תכלית הספירה היא הציפייה וההמתנה למועד קבלת התורה, ואז האדם הוא בבחינת שומר מצווה, הממתין לקיומה, שעליו נאמר "שומר מצווה לא יֵדע דבר רע". לכן נאמר "וספרתם לכם" – לטובתכם.
(רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצה)
אל השער החמישים
סופרים ארבעים ותשעה ימים כדי להמשיך מוחין למידות. כאשר סופרים ארבעים ותשעה ימים, שהם שבע המידות הכלולות כל אחת ואחת משבע, מגיעים אל השער החמישים, שהוא המשכת המוחין למידות. זהו שנאמר (ויקרא כג,טז) "תספרו חמישים יום", כי על-ידי ספירת הימים מגיעים לשער החמישים, שהוא המשכת המוחין למידות.
(ספר המאמרים תש"ד)
השכל צריך להנחות
עניינה של המשכת המוחין למידות הוא שהמידות לא יהיו 'טבעיות' אלא 'שכליות'. שיופעלו לא כנטיית הלב אלא על-פי הוראת השכל. השכל צריך להנחות את האדם באיזו מידה יש לנהוג בכל מצב.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
ארבע יסודות ושלוש דרגות
גוף האדם כלול מארבע היסודות – אש, רוח, מים, עפר, ואילו נשמת האדם כלולה משלוש דרגות – נפש, רוח, נשמה. כנגד השבעה האלה נתקנה ספירת 'שבע שבתות', לטהר את האדם בגופו ובנשמתו.
(תפארת עוזיאל)
שהיום יהיה יום
בספירת העומר אנו אומרים "היום יום", והכוונה היא שהיום יהיה יום, שיֵדעו מה פעלו בכל יום, מה פעלו אתמול ומה צריכים לפעול היום.
(ספר השיחות תש"ג) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
