מדורים נוספים
	שיחת השבוע גליון 1294 - כל המדורים ברצף
	התשובה לטענת 'כובשים אתם'
	חדש על המדף
	לא להתרשם מתוהו ובוהו
	אור
	הדרך לעץ החיים
	ביטחון מסוכן
	בריחה מהמנזר
	רוח אלוקים מרחפת
	יש תשובה: בראשית ברא אלוקים
	שנת מעשר שני

חז"ל ידעו לפני אלפי שנים שיבוא יום ויטענו כלפינו שאנחנו כובשים ושבעצם "ליסטים אתם". אך ניתנה לנו תשובה ניצחת לטענה זו

עוד בגן-הילדים מתוודע ילד יהודי לפרשת בראשית. הגננת מציירת לו את סיפור הבריאה ושרה לו מה ברא ה' בכל יום ויום מששת ימי בראשית. אבל חכמי ישראל שואלים מדוע התורה נפתחת בסיפור הבריאה ולא במצוות שעלינו לקיים, שהלוא התורה היא בעיקרה ספר הוראות לאדם.

משיבים חז"ל שהדבר נועד לבסס את זכותו של עם-ישראל על ארץ-ישראל: "שאם יאמרו אומות-העולם לישראל – ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בְרָאָהּ ונְתָנהּ לאשר ישר בעיניו. ברצונו – נְתָנה להם, וברצונו – נְטָלה מהם ונְתָנה לנו".

אמונה כנשק

שימו לב: חז"ל ידעו לפני אלפי שנים שיבוא יום ויטענו כלפינו שאנחנו כובשים ושבעצם "ליסטים אתם". אך ניתנה לנו תשובה ניצחת לטענה זו.

אמונה היא כלי-הסברה יעיל מאין כמותו. כאשר נשיא מצרים סאדאת הכריז בשעתו כי לא יוותר על סנטימטר אחד מאדמת סיני, משום שכל גרגיר אדמה קדוש בעיניו – אולי הוא לא הצטייר כאדם נאור, אבל הוא נשמע צודק ומאמין בצדקתו. אנחנו את המילים הללו התביישנו לומר.

הקשיבו לשפתם ולטיעוניהם של הערבים. הם מדברים בשם הצדק והאמונה. הם מצהירים על 'מלחמת-קודש', על 'ירושלים הקדושה'. הם נושאים את שם הצדק והזכות. ואילו אנחנו מדברים על שיקולי ביטחון ועל החלטות האו"ם.

כאן טמונה טעות קשה. ברגע שנכנסים למסגרת כללי המשחק הדיפלומטיים, אין כמעט סיכוי לנצח. אם הקהילה הבין-לאומית היא הקובעת, עלינו לציית להחלטות האו"ם, להשיב את כל הפליטים ולהתכנס לתוך טבעת החנק של גבולות ה'חלוקה'. ואמנם, זו תביעתם הנחרצת של אויבינו, ומבחינתם בצדק, שכן העולם מעולם לא הכיר בגבולות אחרים.

לעומת זה, לטיעון הדתי, המבוסס על האמונה כי בורא העולם נתן את ארץ-ישראל לעם-ישראל, יש כוח מיוחד דווקא מפני שכללי המשחק הדיפלומטיים אינם חלים עליו. כשיהודי תובע את זכותו על ארץ ההבטחה, על בסיס אמונה דתית, שלפיה זו ארצנו ונחלתנו – אי-אפשר להתמודד עם התביעה הזאת בהחלטות של האו"ם.

אמונה בגאון

הטיעונים הביטחוניים אכן חשובים ונחוצים, אך הם צריכים לעמוד על בסיס הזכות המוסרית שיש לנו על הארץ (שאם-לא-כן, מניין הזכות לגזול את הזולת כדי להבטיח לעצמך ביטחון?). עלינו להבהיר כי זו ארצנו מפני שניתנה לנו נחלת-עולם מאת בורא העולם. כך כתוב בתנ"ך, שהעולם כולו מקדש אותו.

במיוחד הדבר נחוץ בשעה שאויבינו מתייצבים מולנו בשמה של הדת. רק אמונה דתית איתנה ותקיפה יכולה לעמוד מול דת אחרת. האמונה הזאת קיימת אצלנו, צרובה בנפשנו. צריך רק לא להתבייש לשאת אותה בגאון. לא כמס-שפתיים, אלא כביטוי העמוק והאמיתי ביותר של הווייתנו כיהודים.

"כל הארץ של הקב"ה היא". הטיעון החזק. צילום: Google Earth