בפנימיות התורה נמשך העצם
החידוש של רבינו הזקן בתורת חסידות חב"ד הוא התגלות פנימיות התורה בהתלבשות בהשגה, שיוכלו להבין בשכל אנושי. ואף שההתלבשות באותיות של הבנה והשגה היא ירידת המדרגות למטה, הרי, על-ידי הירידה למטה דווקא נמשך בחינת העצם, ועל-ידי זה נשלמת הכוונה העליונה בבריאת העולם – העניין שהיה אדם הראשון צריך להשלים בעבודתו, ולא אסתייע מילתא, ונשלם במתן-תורה, אלא שבמתן-תורה היה זה בנוגע לעצם הנגלה שבתורה, וכמו כן נעשה על-ידי תורת חסידות חב"ד בנוגע לעצם פנימיות התורה.
[...] ויש להוסיף, שבפנימיות התורה מודגש יותר עניין המשכת העצם שנעשה על-ידי ההתלבשות למטה דווקא:
מבואר בדרושי חסידות בפירוש דברי המדרש, "העולם הזה אירוסין היו, שנאמר וארשתיך לי לעולם. . אבל לימות המשיח יהיו נישואין, שנאמר כי בועלך עושיך". כלומר, שבמתן-תורה נעשה הקשר של בני-ישראל עם הקב"ה באופן של אירוסין בלבד, ולימות המשיח תהיה גם השלימות של נישואין. וזהו גם מה שנאמר "והיה ביום ההוא גו' תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי", ש"בעלי" הוא "לשון אדנות ומורא", "ככלה בבית אביה", "דאכתי ארוסה היא ואין לו בה אישות", ורק לעתיד-לבוא "תקראי אישי", "לשון אישות ונישואין", "ככלה בבית חמיה שכבר נישאת". וטעם הדבר – משום שבמתן-תורה (ועד עכשיו, "העולם הזה") נתגלה בעיקר הנגלה שבתורה, ולימות המשיח יהיה עיקר ושלימות הגילוי של פנימיות התורה.
והעניין בזה:
החילוק בין אירוסין לנישואין, הוא, שעל-ידי אירוסין (קידושין) "אסר לה אכולי עלמא כהקדש", אבל עדיין אין כאן המשכה בפנימיות, ודוגמתו בתורה – שבמתן-תורה נתגלה בעיקר החיצוניות והגליא שבתורה, ואילו הפנימיות והנסתר נשאר בבחינת מקיף; ולימות המשיח יומשך ויתגלה גם הפנימיות והנסתר באופן של המשכה בפנימיות, בדוגמת הייחוד של נישואין, ומה גם שהייחוד צריך להיות באבר חי, ודוגמתו בסתים דאורייתא שהיא החיות שבתורה.
וכיוון שפנימיות התורה היא בדוגמת הייחוד וההמשכה פנימית של נישואין – מודגש בזה עניין המשכת העצם שנעשה על-ידי ההתלבשות למטה דווקא, כמו בנישואין.
(מהתוועדות י"ט בכסלו ה'תשי"ב – תורת-מנחם כרך ד, עמ' 195-197 –בלתי מוגה)
דרך קלה להבאת הגאולה ב"שלום"
מבואר בכמה מקומות, שכללות עניין הגלות קשור עם עבודת הבירורים – בירור רפ"ח ניצוצים כו', ו"כשיוגמרו הבירורים יבוא משיח במהרה בימינו אמן". ועל-פי זה צריך להבין: כיצד אומרים שעל-ידי העבודה ב"יפוצו מעיינותיך חוצה" פועלים את ביאת משיח צדקנו – הרי עניין זה תלוי בשלימות וגמר בירור הניצוצות, ומה שייך זה להפצת מעיינות פנימיות התורה?!
והביאור – שזהו החילוק שבין עבודה באופן של מלחמה לעבודה באופן של שלום:
[...] ולעומת זאת, ישנה דרך נוחה ומהירה יותר – הפצת המעיינות חוצה, שעבודה זו היא באופן של שלום, היינו, שאין צורך כלל במלחמה עם המנגד, כי כאשר "מעיינות" פנימיות התורה באים באופן של "הפצה" במקום ה"חוצה" – הרי זה שוטף ("עס שוויינקט אראפ") בדרך ממילא את כל הדברים המעלימים ומסתירים, ואז נפעל בדרך ממילא גם עניין בירור הניצוצות...
(משיחת שבת פרשת וישלח, י"ד בכסלו ה'תשמ"ה; התוועדויות ה'תשמ"ה, כרך ב, עמ' 508 והלאה – בלתי מוגה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
