חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:36 זריחה: 6:13 ל' בשבט התש"פ, 25/2/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"הניצוץ קרוב למאור"
ניצוצי רבי

"לבעל ההילולא הייתה 'חיבה יתירה' לקטנים ולקטנות עד שמסר נפשו בפועל ממש כדי שיקבלו חינוך יהודי" * הרבי מקים את מוסד 'שפרה ופועה' בין תפילת מוסף לתפילת מנחה ביום-הכיפורים (תשל"ז) * "אינני עוסק בלעשות 'קונצען', אני יהודי של שולחן-ערוך", אמר הרבי לרב עלבערג * התכתבות תורנית בין הרבי לבין פוסק ההלכה הגדול רבי משה פיינשטיין * צרור עובדות ופנינים, לרגל יום ההילולא ג' בתמוז

מאת: הרב מרדכי-מנשה לאופר

בהתוועדות שבת-קודש פרשת בא תש"מ דיבר הרבי על הצורך להתכונן ליום ההילולא י' בשבט. בין השאר אמר:

כשיאספו את הילדים/ות - יקשרו זאת בעניין של פועל - לימוד תורה, "ציון במשפט תיפדה"... יסבירום שאספו אותם, ובאופן של "ברוב עם הדרת מלך", בקשר ליום ההילולא... כדי שיקבלו החלטות טובות שיממשו אותן בפועל בקשר ליום זה... ויסבירום שהיתה לבעל ההילולא "חיבה יתירה" לקטנים וקטנות, עד שמסר נפשו בפועל ממש כדי שקטנים וקטנות יקבלו חינוך יהודי.

 (הדברים הוגהו על ידי הרבי ופורסמו על-ידי הרה"ח חנוך שיחי' גליצנשטיין ב'כפר חב"ד' גיליון 887 עמ' 34-38). הרבי הוסיף אז את השורות הבאות בכתב-יד-קודשו:

ועליהם להרבות בתורה ומצוות ולהשפיע גם על כל אחד ואחת מהחברים/ות  שלהם, וה' יצליחם, כברכות בעל ההילולא במכתביו ובשיחותיו, אשר ברכות צדיק קיימות ופועלות לעד.

עזרה ליולדת (בקצה העיירה)

דקות ספורות אחרי שהרבי יצא מבית-הכנסת לאחר סיום תפילת מוסף של יום-הכיפורים תשל"ז ועלה לחדרו הקדוש, נקרא  יו"ר ועד כפר-חב"ד דאז, הר"ש מיידנצ'יק, אל חדרו של המזכיר הרה"ח הרב חמ"א חודוקוב שאמר לו: "זה עתה נתקבלה הוראה חדשה - להקים מוסד חדש בכפר-חב"ד - מוסד שיעזור ליולדות בגשמיות 'א ווינדעל און א וועגעלע' [=בחיתול ועגלה]...  לא להבדיל בין עשירים למעוטי יכולת, אחרת תהיינה כאלה שיתביישו לקבל את העזר. אך כשידעו שגם יולדות עשירות מקבלות אותו סוג של עזרה, אזי הן תקבלנה את הסיוע בהרגשת כבוד... הרבי גם העניק שם למוסד החדש: 'שפרה ופועה', על שם המיילדות שמסרו את נפשם ביולדות ובתינוקות במצרים".

כמה שעות לאחר מכן, בסיום תפילת נעילה, קודם אמירת "אבינו מלכנו" (שאותו אומרים גם כשחל יום-הכיפורים בשבת קודש) פנה הרבי אל המזכיר הרה"ח ר' יהודה-לייב שיחי' גרונר וביקש שכל הילדים מתחת לגיל שלוש-עשרה הנמצאים בבית-הכנסת יעלו ויעמדו לידו על הבימה שלו, בזמן שאומרים "אבינו מלכינו".

אין איתנו יודע עד מה - אך אולי הדבר קשור לסיפור המפורסם שסיפר הרבי כבר במאמר קבלת הנשיאות ("באתי לגני" תשי"א פרק וא"ו - וכאן מתוך 'התוועדויות' תשד"מ כרך א' עמ' 627):

פעם היה מעשה ביום-הכיפורים שרבינו הזקן הפסיק באמצע התפילה בבית-הכנסת, פשט טליתו והלך לקצה העיר לעזור ליולדת שכל בני הבית עזבוה והלכו לבית-הכנסת, והוא עזר לה בכל העניינים שפיקוח נפש מתיר וכו'.

 והרבי ניתח סיפור זה באומרו:

הגע עצמך: רבינו הזקן עומד באמצע עבודת התפילה, במעמד ומצב ד'דע לפני מי אתה עומד' התכלית (שהרי אין צריך להסביר לו מה זה 'דע לפני מי אתה עומד' - הוא מסביר זאת לאחרים...) ... ובעבודת התפילה גופא - בתפילת יום הקדוש! ובאמצע עיסוקו בדבר נעלה כל כך היה לו פנאי להגיש ולהתבונן ולהתייגע אודות העובדה ש"בקצה העיר נמצאת יולדת הזקוקה לעזרה! ובפרט בהיותו במקום קדוש, ובזמן קדוש ביותר... אלא שזה מבטא את חידושו המיוחד של רבינו הזקן - שהמעשה בפועל, העזרה בפועל ליולדת בקצה העיירה, הוא הדבר החשוב ביותר בעבודתו!

יהודי של שולחן-ערוך

בהזדמנות אחת השמיע הרבי לפני הגאון רבי שמחה עלבערג, מראשי 'אגודת הרבנים' דארצות-הברית, את הדברים הבאים (שנרשמו כנראה על-ידו (או על-ידי אחד המקורבים אליו) ופורסמו בגיליון 734 של 'כפר חב"ד' עמ' 21):

"כשהזכרתי [=הרב עלבערג] מה שאמר... על דברי הרבי - שצריך ללמוד גם מהגוי סאדאת - ואמרתי שנכתבו [ב'הפרדס'] מה שענה [=הרבי] מתחילת השולחן-ערוך, 'רבי יהודה בן תימא', והזכיר [=הרבי] מה שאמר לי בשנה שעברה שהגיבו בעניין ההקפות בחברון ואמר אני לא עוסק בלעשות 'קונצען', ובאם... עושה מזה צחוק אין זה נוגע לי. אני 'א שולחן ערוך איד' [-יהודי של שולחן-ערוך] ומשתדל לקיים בכל יום הנאמר בתחילת השולחן-ערוך 'אל ייבוש מפני המלעיגים', וברוך-ה' זה אצלי גם לא בגדר ניסיון כלל. כך ראיתי אצל אבי ז"ל וכך אצל חותני ז"ל. אשר בוודאי בכל העניינים צריך להיות דווקא בדרכי נועם ובהסברה של חכמה, בינה ודעת, ועושה הרבה  השתדלות בכל העניינים, ככל האפשר, לקרב יהודי ולא לרחק רחמנא ליצלן, ודוקא באופן של 'זה ק-לי ואנווהו', להתנאות לפניו, ולמשוך על-ידי כך עוד ועוד יהודים להתקרב לקדוש-ברוך-הוא ולתורתו ולקרב למעיינות, שעל-ידי ההפצה שלהם יבוא מלכא משיחא. אבל יחד עם זה, בעניינים של פיקוח-נפש ויסודות היהדות עומדים בכל התוקף, בלי שום פשרות, ועל זה נאמר בתחילת השולחן-ערוך 'אל יבוש מפני המלעיגים'. בוודאי אין צורך לעשות שיהיו מלעיגים חס-ושלום, ואדרבה, צריך לעשות כל מה שאפשר שלא יהיו מלעיגים, וביחד עם זה צריך להיות כל התוקף והשטארקייט [=והחוזק], בפרט בקשר לאלו שרק תואנה הם מבקשים".

תפילין דרבינו תם לפוסק הגדול

בספר 'אגרות-משה' כרך ד סימן ט' פורסמה איגרתו של הגאון הגדול רבי משה פיינשטיין ע"ה אל הרבי ובה מעיד על רצונו להניח תפילין דרבינו תם על-פי התעוררות מהרבי:

"בע"ה עש"ק שקלים תש"מ

מע"כ הוד כ"ק הגאון הצדיק מוהרמ"מ שליט"א שניאורסון האדמו"ר מליובאוויטש,

שלום וברכה לעולם.

כאשר הודיעו לי בדבר שהוד כ"ק גאונו מתעניין בדבר קיום מצוות תפילין אליבא דר"ת דעלי... ועתה כאשר הודיעו לי בשם כ"ק הוד גאונו שליט"א שיש סופר מובהק אצלו שנכון לשולחו אליי ולצוותו שיכתוב עבורי פרשיות דתפילין דר"ת כרצוני, הוא דבר גדול  מאוד... והנני גומר בברכה שנזכה בקרוב לביאת הגואל אשר מצפים אנחנו תמיד.

מוקירו מאוד, משה פיינשטיין

מידה כנגד מידה

לאיגרת זו שיגר הרבי מכתב תשובה, שנדפס בספר 'שמן ששון מחבריך' (הנמצא בדפוס), ופורסם לראשונה ע"י הרש"ד שי' וולפא. מפאת ייחודו אנו מביאים אותו כמות שהוא:

ב"ה. יום ד', ג' אדר ה'תש"מ

ברוקלין נ.י.

הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ צנמ"ס באסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ורב פעלים וכו' הרר"מ שליט"א

אחדש"ת!

זה עתה קיבלתי שני מכתבי כבוד תורתו (מזך שבט ומערב שבת-קודש שקלים) ומקדימין בזריזות להודות ולברך על הברכות והאיחולים וכו'.  ובעיקר אשר כמקרא מלא שדיבר הכתוב: ואברכה מברכיך - הקב"ה בברכתו ותוספתו שהיא מרובה על העיקר (דב"ר פ"א י"ג) ובברכות (נה,א) - שיאריך ימים ושנים טובות.

ובפרט שצירף כת"ר להנ"ל שו"ת שקלא וטריא בכמה עניינים בתפילין ומסקנא בזה בהנוגע למעשה רב בתפילין (דרבינו תם).

והרי במידתו של הקב"ה שהיא במידה שאדם מודד (אלא שכמה פעמים ככה), שעל-פי זה (תוספת ב)המניח תפילין (מוסיפה בהשכר של) מאריך ימים שנאמר ה' עליהם יחיו גו' ותחלימני (בבריאות) ותחייני (מנחות מד, סע"א)

ובמיוחד בנוגע ל(זרוע כנגד ה)לב ול(ראש כנגד ה)מוח - חב"ד בתורתנו הקדושה ועד לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.

בכבוד ובהוקרה ובברכה רבה

במה שכתב כת"ר בשו"ע אדה"ז סל"ב קו"א סקי"ב - העיר בזה בס' קונטרס-השולחן (להרב נאה - שחקר ויגע הרבה בשו"ע אדה"ז ובפרט - בנוגע איך שנהגו בפועל וכו') במילתא דמסתבר ומתקבל ד"כיוון שנדפס בתוך השו"ע על-ידי בני רבינו ז"ל אין לפקפק כלל בדברי הכותב וכן נוהגין" - ומציין שם לכמה מקומות "שחזר בו" אדה"ז, ומצו"ב העתק הע' (בפוטו).

ויש להוסיף עליהם השינויים שבסידורו (שחיבר לעת זקנותו) לגבי השו"ע - ובכ"ז משנתו (בהשו"ע) לא זזה ממקומה, אף שהשו"ע נדפס כו"כ שנים לאחרי הדפסת הסידור, ונדפס ע"י "הרבנים בני הגאון המחבר ז"ל" - ורק במקומות ספורים מפורש טעם  החזרה.

ומה שכתב בקונטרס-אחרון שם, "ידוע ומפורסם לכל הסופרים מובהקים דמדינתנו שהנהיג כו'" ולא כתב "לבניו ותלמידיו" או כיוצא בזה - יש לומר שהכוונה ללמד ההלכה בהדגשה ש"אמרו לו הלכה למעשה" (בב"ב קל,ב) וגם "הנהיג" עשה מעשה אצל הסופרים.

ואני כתבתי בחפזי ואת כת"ר הסליחה.

א גוט ווארט!

באחת מסעודות החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ - במחיצת הרבי - אמר הגה"ח הרב שמואל לויטין: "כל יהודי אומר את התפילה 'אל תשליכנו מלפניך ורוח קודשך אל תיקח ממנו' - הרי מכאן ראיה שלכל יהודי יש רוח-הקודש".

תגובת הרבי היתה: "ס'איז א גוט ווארט" [=זוהי אימרה נאה]!

'יחידות' לתלמיד וחתן

להלן ניצוצות סביב שתי 'יחידויות' להן זכה הרה"ח ר' יעקב-יהודה וויזנער מווינה-אוסטריה.

הוא מספר: "בכ"ו באדר תשל"ב נכנסתי לראשונה ל'יחידות' עם הרבי. באותה הזדמנות אמר לי הרבי: '...עניינו של בחור [ישיבה] זה לשבת וללמוד, ושלא יעניין אותך מה שהולך מסביב'.

"בז' בתשרי תשל"ד נכנסתי שוב ל'יחידות' והפעם בתור חתן. יום קודם לכן (בהתוועדות לרגל ו' בתשרי) הורה הרבי שהנכנסים ל'יחידות' ייכנסו עם פתקים קצרים, ומי שיש לו עניין ארוך, שימסור זאת באמצעות ה'מזכירות' או שיתן ב'יחידות' וייענה בבוא הזמן.

"היות והייתי חתן היתה לי מגילה שלמה מוכנה. שמתי במעטפה ונכנסתי עם פתק קטן שבו רשמתי את שמי ושם הכלה, שמות בני המשפחה ותאריך החתונה. הוספתי בפתק קטן שבמעטפה המצורפת יש עניינים נוספים שהצטברו אצלי, תוך ציפייה לתשובה עליהם - לכשיתאפשר לרבי (אחריי בתור היה הפרופ' ירמיהו ברנובר). נתתי לרבי את שני הפתקים. הרבי קרא את הפתק הקטן ועל הגדול עשה תנועה של התלבטות בידיו הק' (כחוכך בדעתו אם לקוראו עתה או במועד אחר). לבסוף הואיל הרבי לקרוא גם את הפתק הגדול וענה לי על כל השאלות.

"בין השאר - במענה לשאלתי על מקום קביעת המגורים השיב הרבי: 'לא במקום מגורי שני ההורים'. לגבי תאריך והחתונה שנקבעה לחודש כסלו אמר הרבי: 'הרבה חתונות חסידיות היו בכסלו. וגם אני התחתנתי בכסלו'.

"כשיצאתי מה'יחידות' וכבר עמדתי בדלת, הרבי אמר לי: 'אתה שומע? זה הזמן שהניצוץ קרוב למאור, אז תהיה בשמחה'".

 (מרשימות הרה"ת ר' יצחק-יהודא שיחי' רוזן, לוד).


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)