חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:30 י' בכסליו התש"פ, 8/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שמות ספרים ותוכנם
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 911 - כל המדורים ברצף
"זרעו בחיים" – גם אם בחיצוניות נראה אחרת
ושבו בנים לגבולם
שמות ספרים ותוכנם
פרשת ויחי
שלום בן זכר
הלכות ומנהגי חב"ד

שמות ספריהם של שלושת אבות חסידות חב"ד מדגישים את מעלת האור והחיים שבתורה, ובפנימיותה במיוחד * החשיבות שראה הרבי בהזכרת השם המלא בשם הספר * מה הסביר לגבי שמות לועזיים גם אצל גדולי-ישראל, וכיצד הנחה מחברים לקריאת שם ספריהם * על יחסו המעודד לספרי ליקוט ואנציקלופדיה, אך לא לגבי השימוש במילה זו עצמה * רשימה שנייה – בהמשך ל"חג הספרים" ה' טבת

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

שמות מאירים

בשבת פרשת ויגש תשמ"ז התייחס הרבי לשמות הספרים הבאים (התוועדויות תשמ"ז כרך ב' עמוד 197 הע' 11):

"תורה אור" – שענייני החסידות אשר בו הם באופן גלוי ומואר, במכל שכן וקל-וחומר מכללות עניין "תורה אור" (משלי ו,כ"ג) גם בנוגע לנגלה לתורה, ועל אחת כמה וכמה בפנימיות התורה.

"תורת חיים" - שענייני החסידות אשר בו הם נמשכים בהרחבה באופן פנימי עד ש"מתפרנסין" ונעשים חלק מחייו של היהודי בחיי היום-יום.

"אור התורה" - הדגשת מעלת האור שהוא אור התורה, שלא בערך לגמרי משאר ענייני האור: אור הנר, אור האבוקה, אור המדורה, אור הלבנה, אור השמש, אור שבעת הימים. עד לאור דלעתיד לבוא שבעתיים כאור שבעת הימים (ישעיהו, ל', כ"ו)...

השם המלא בלשון-הקודש

בשעה שביקר אצל הרבי ביחידות האדמו"ר מסקוליא שליט"א, ביום ד' יג תמוז תשמ"א ('בצל החכמה' עמ' 145-147) הגיש האורח לרבי שני ספרים מסבו זצ"ל, הראשון – ספר שנדפס בחייו על-ידו, והשני – תורות שאמר בעל-פה. הרבי עלעל בדפי הספרים ושאל:

מדוע נקרא הספר בשם "אור דוד" ולא "אור דוד יצחק" – הרי היה נקרא גם בשם יצחק?

האדמו"ר מסקוליא השיב ששמו המלא היה "דוד יצחק אייזיק". והרבי הגיב על כך שהשם אייזיק הוא שם לעז [=ולכן אין צריך להבליטו, המו"ל], בעוד השם יצחק הוא בלשון-הקודש, ולמה לא הוזכר בשם הספר?

על כך הגיב האדמו"ר מסקוליא שהשם אור דוד הוא לפי לשון הכתוב "לדוד ה' אורי וישעי".  שוב הסביר הרבי שאין זו סברא כי לדוד המלך היה רק שם אחד ולא דוד יצחק. והרבי המשיך:

בנוגע לספר זה שכבר נדפס – אי-אפשר לתקן; אבל כאשר ידפיסו ספר נוסף כדאי ששמו יהיה ("אור יצחק" או) "אור דוד יצחק"..

(כשאחד המסובים הנוכחים ציין ש"אור (דוד)" עם הכולל בגימטרייה "יצחק", הגיב הרבי כי אם כך הקושיא גדולה יותר: לא רק שלא מוזכר השם "יצחק" בפירוש אלא בגימטרייה בלבד... כי אם הוא באופן הפכי: "אור (בגימטרייה יצחק) דוד" זאת אומרת : יצחק קודם לדוד למרות ששמו הוא דוד יצחק!).

בהמשך לאותו ביקור בשלהי חודש טבת תשמ"ב כתב הרב מיכאל-אהרון שי' זליגסון לרבי בשם האדמו"ר מסקוליא: לכאורה הרי הספר "תורה אור" לאדמו"ר הזקן קשור רק עם שם אחד – שניאור. וכן הרי מחברים נוספים שרמזו את שמם בספריהם השתמשו לפעמים רק בשם אחד?

בי"ז שבט תשמ"ב השיב לו הרבי ('נלכה באורחותיו' עמ' 223):

1. השם זלמן הוא כינוי ולא שם (דלה"ק [=לשון הקודש]).

2. בכלל בעל השם יכול לעשות בשם כרצונו – לחתום א[חד] וכו', ונפק[א] מינ[ה] בגיטין וכיו[צא] ב[זה].

[התשובה הראשונה – הינה ברוח דברי הרבי אודות השם "אייזיק", בקשר לשם "שניאור". והשנייה התייחסה לשאלת השואל לגבי מחברים אחרים].

אגב, בנושא זה אמר הרבי בשבת פרשת שמות תשמ"ח (התוועדויות תשמ"ח כרך ב' עמ' 255) לגבי השם מיימון, שאינו שם בלשון-הקודש (אף שיש בו המילה "מים"), אלא שם בלע"ז:

ולהעיר שמצינו עוד כמה וכמה שמות גם אצל גדולי-ישראל שאינם בלשון-הקודש אלא בלע"ז (ולא רק כינוי לשם בלה"ק, אלא מלכתחילה שם בלעז בלבד). ואין זה בסתירה למבואר בחז"ל במעלת "שלא שינו את שמם" – כי עיקר ההדגשה הוא שצריך להיות "שם יהודי", כלומר שם שיש לו תוכן ושייכות לענייני יהדות.

שם עם קביעות

בשנת תשמ"ג הופיע ספר שו"ת "דברי אפרים אליעזר" [מהדורה קמא] של הגאון רבי אפרים אליעזר הכהן יאלעס אב"ד פילדעלפיא. הרבי (ראה 'בצל החכמה' עמ' 84) ביקש מהרב יאלעס להעניק לספרו את השם ("תשובות מענות" או) "דברי...". זאת, לאור מאמר חז"ל "דבר ה' זו הלכה", או "דבר ה' זה הקץ", בעוד השם "אגרות" מורה על לשון עראי (כידוע השקלא-וטריא לגבי מגילת אסתר הנקראת בשם "אגרת").

גנזו – בתורה

בשנת תשל"ט יזמו שלוחי הרבי בירושלים העתיקה, והנהלת ישיבת תורת-אמת חב"ד ליובאוויטש בירושלים, עיה"ק תובב"א, הוצאת הספר "חידושים וביאורים" מתורתו של הרבי בנגלה. הרבי אף הואיל לכתוב מכתב מענה למערכת לשאלותיה על כמה סימנים (א-ה) שבספר.

בראש הספר מופיעה ההערה הבאה:

"מסיבות טכניות נדפס שם הספר בכל העמודים – "חידושים וביאורים לש"ס", וצריך לתקן – "חידושים וביאורים בש"ס".

מסתבר שתיקון זה היה לפי הוראת הרבי! לאחר מכן מצאו חסידים שהשם החדש עולה כמניין שמו הק' של הרבי (חידושים [378] וביאורים [275] בש"ס [362] = 1015. מנחם [138] מענדל [194] שניאורסאהן [683] = 1015).

מאן מלכי – רבנן

בשנת תשד"מ נדפס ספר "יום מלכנו" על-ידי סניף קה"ת באה"ק, והוא לקט שיחות ומכתבי כ"ק אדמו"ר בנושא יום הולדת בישראל בכלל ושל צדיקים ונשיאי-ישראל בפרט (בספר גם שיחות ומכתבים הקשורים ליום הבהיר י"א ניסן). בטרם נמסר הספר להדפסה התבקש המו"ל להוסיף בעמוד השער (תחת המילים "יום מלכנו") את המילים "מאן מלכי רבנן".

בדרך כלל עודד הרבי הוצאה לאור של ספרי מלקטים, "ספרי אסופות" שמטרתם איסוף וליקוט דברי חז"ל וכו' בהלכה, דרוש, רמז וסוד – על סדר הא"ב, כמו "ספר הערכים" בענייני חסידות, או כל "אנציקלופדיה" – בשמה הרווח יותר – של ענייני תורה. כך יוכל כל הרוצה לחפש עניין מסוים, למוצאו בקלות [ראה על כך בהרחבה בשיחות, ב"ספר היובל – קרנות צדיק" (עמ' רעז-רפב)].

חביבות מיוחדת עידוד ודרבון העניק הרבי לעורכי ומו"לי ה'אנציקלופדיה התלמודית' (כפי שנדפס בעבר ברשימות במדור זה). אלא שבהזדמנות מסויימת העיר לגבי השם עצמו. וכך אמר הרבי בשבת פרשת ויקרא תשמ"ה (התוועדויות תשמ"ה כרך ג' עמ' 1609):

מצינו בספרי האחרונים כמה וכמה תירוצים על קושיית הרמב"ן, וכפי שכבר הובאו ונסמנו באנציקלופדיה תלמודית בערך דברי סופרים...

וכאן ציין אגב כך, כי השם "אנציקלופדיה" הוא שם של גויים:

ולפלא שבחרו בשם כזה [והוסיף – ] אבל כפי הנראה, הרי זה "מקרה אבוד"...

התכלית – להרבות לומדים

בשנת תשמ"ח שאל הרב אליהו-יוחנן גוראריה שליט"א (כיום מרא-דאתרא העיר חולון באה"ק ת"ו) את הרבי ('מקדש מלך' כרך ד' עמ' שט), איזה שם להעניק לספרו ההלכתי בנושא ציצית (הוא ציין כמה אפשרויות).

הרבי השיב:

כדעת מומחים בזה

.... בכלל תלוי בהתוכן (עיקרו).

והשם שנבחר הוא "ציצית הלכה למעשה".

תשובה דומה אך מפורטת יותר בנושא זה קיבל הרב שמואל רבינוביץ' מירושלים ת"ו, ששאל את הרבי על שם שביקש להעניק לספר שעמד להוציא לאור ('שנת ניסים בבית חיינו' עמ' 290):

באופן שיהי[ה] חוג המשתתפים הלומדים שיחיו גדול יותר (על-פי השערה) אזכיר על הציון.

בכ"ח תמוז תשמ"ט ('היכל מנחם' כרך א' עמ' צ"ג) מאשר הרבי קבלת קובץ 'כצאן יוסף' דחסידי פאפא .... ומשיב במכתב הממוען ל"כבוד חברי מערכת קובץ... שיחיו":

שלום וברכה!

בנועם מאשר קבלת הקובץ 'כצאן יוסף' ויהי רצון אשר ירבו ... לתורה ומצוותיה מעצמם ובעבודת יוסף – כשמו להוסיף. ועוד המעשה שהוא העיקר להוסיף גם באור שישתנה ועד שיהיה ויהפך בן לאביו אבינו שבשמים...


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)