שאלה: אדם שחש כי לא כיבד את אביו ואימו כראוי, אף שההורים עצמם אין להם שום טרוניה עליו; האם הוא חייב לבקש את סליחתם, או שדיי לו בתשובה נכונה ובבקשת מחילה מהקב"ה?
תשובה: שאלה זו תלויה בשאלה אם 'כיבוד אב ואם' זו מצווה שבין אדם למקום או גם מצווה שבין אדם לחברו. כי במצווה שבין אדם לחברו לא מתכפר החיסרון על-ידי תשובה בלבד, עד שיפייס את חברו.
הרמב"ן מפרש שעשרת הדיברות נחלקו לשני חלקים: "חמישה בכבוד הבורא, וחמישה לטובת האדם. כי לכבוד הבורא ציווה לכבד האב, המשתתף ביצירה...". לפי זה עיקר המצווה הוא כבוד הבורא. מקורו במאמר חז"ל: "בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אימו, אמר הקב"ה: מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני".
לעומת זה, בתלמוד הירושלמי נתבאר שכיבוד אב ואם הוא בגדר 'פריעת חוב', ובפירוש המשנה לרמב"ם מנה את כיבוד אב ואם בין המצוות שבין אדם לחברו. בספר החינוך מפרש את טעם המצווה כהכרת טובה להורים על שהביאוהו לעולם.
אדמו"ר ה'צמח צדק' ביאר, שאף שאין לכבד את כוחות הטבע, מפני שאין להם בחירה חופשית ואינם אלא "כגרזן ביד החוצב בו", אולם ההורים, שהביאו את האדם לעולם בבחירתם, מגיע להם שכר וכבוד על כך.
על-פי דעה זו עולה שיש בכיבוד אב ואם חובה שבין אדם לחברו, ולכן אם האדם מרגיש שלא כיבד את הוריו כראוי, עליו לבקש את מחילתם, נוסף על התשובה שהוא עושה כלפי הקב"ה.
מקורות: משנה סוף יומא. קידושין ל, סע"ב; לא ע"ב. ירושלמי ופיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. רמב"ן וראב"ע שמות כ,יג. ספר החינוך מצוה לג, ומנחת חינוך שם. אור התורה פ' יתרו (ח"ח עמ' ג'ג). לקוטי שיחות כרך לו עמ' 90, וש"נ. אוצר כיבוד אב ואם סי' רמ ס"ק ה וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
